באלי לשדרג ת'חדר כזה ולעשות טפט של משפט יפה כזה שכל פעם שאני יהיה עצובית אז אני אראה אותו ואני פשוט יקוםם כזהה אם אתם מבינים...
אקיצר אני צכה משפטט יש למישוו??
באלי לשדרג ת'חדר כזה ולעשות טפט של משפט יפה כזה שכל פעם שאני יהיה עצובית אז אני אראה אותו ואני פשוט יקוםם כזהה אם אתם מבינים...
אקיצר אני צכה משפטט יש למישוו??
כי יש לי משפט ממש טוב שגורם למרץ.
ויש גם מעודדים של "לא נורא מחר יהיה טוב" אבל במילים גבוהות.
ויש גם משפטים חכמים שעוזרים להבין כמה צריך לקום.
תודה
מוריסהממריץ-
"אל תאמר מחר, כי המחר לאלקים הוא והיום ניתן לך לחיות וליצור" (הרב נריה)
^^ מאז שפגשתי בו לראשונה הוא לא יוצא לי מהראש.
המעודד-
"גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע, כי אתה עימדי"
^^ אמנם המנגינה עצובה עד לבכי (או שזה רק אני והזכרונות), אבל הוא עצום כל כך. כמה שה' אוהב אותנו, זה נשגב מבינה אנושית.
החכם-
"אי אפשר לטפס על סולם ההצלחה עם הידיים בכיסים" (ארנולד שוונצגר)
^^ אחח. משפט כואב 
הבאתם משפטים מהמממיםם באמתת ועכשיו אתם נותנים לי לבחור אחד מהם בחיאאת
יעל
יעל
מוריס
מוריסאחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)