יש שתי מילים שבא לי לראות איך אנשים אומרים אותן (אני מכיר כמה שמעוותים אותן בצורה קורעת.. אבל לא בצחוק. ככה הם חושבים שאומרים אותן)
מילה ראשונה:
חיה אפורה, שמנה, רובצת בבוץ ונראית כמו קרנף בלי קרן. ויקרא שמה בישראל ****** (איך אתם אומרים את המילה הזאת?)
מילה שניה:
לוקחים תירס, מחממים אותו עד שהוא מתפוצץ ואז אוכלים אותו בסרט.. ויקרא שמו בישראל ******
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
