בס"ד
מזמן לא שיחקתי כדורגל. מי בא?
בס"ד
מזמן לא שיחקתי כדורגל. מי בא?
שיל"ת.אבל אני או שוער הוא בלם...
אחרת אני מתעייף
בס"ד
דווקא לי בא לרוץ
בס"ד
יש כבר שוער, שוערת, שילת ואני.
עוד שני מצטרפים אחרונים ואפשר להתחיל.
בס"ד
ולעשות מאמץ שהכדור:
פשוט, לא?
בס"ד
מי נגד מי?
גיברת פלסף.
בס"ד
עלתה עכשיו הצעה אטרקטיבית יותר מכיוון האחים שלי..
עכשיו אני צריך להתלבט האם ללכת איתם למגרש או להכין עוגה לשבת..
יעלפויה.
פינג.אחרונהבס"ד
למרות שכרגע אני עסוק בלרדת על המרק משבת שעברה. צריך לפנות מקום במקרר 
בס"ד
לא אכלתי אותו קר..
יעל
שיל"ת.בס"ד
אחרי המרק יש לפתן, ואז עוגת ביסקויטים (להכין, לא תישאר אצלנו עוגה שבוע שלם במקרר..) ואז כדורגל.
אבל נראה לי שאם תקחו את יעל יש לכם מספיק אנשים גם בלעדיי.
אם כבר כדורגל אז אני אחראית על לשעשע את השוער של הקבוצה הנגדית.
פעם עשיתי את זה ברוב חביבות, ואיכשהו הגיע הכדור לרגל שלי, בעטתי טיפה והוא נכנס לשער בזכותי 
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)