בס"ד
המ
אם כל בני האדם אינם מושלמים>פגומים
אז אדם פגום הוא בעצם רק עוד אדם
לא?
למה שישנאו אדם נפלא כמוך?
ולמה שהשנאה שלהם תשפיע על האמון שלך בעצמך
פאף זה שלי בכלל
ואת לא הולכת בלי לתת לי חיבוק
*חיבוקי*
הוא באמת רק סתם עוד אדם
לא משו מיוחד
כולם עם פגמים
זה שלו יש קצת יותר זה לא אומר דבר..
ואגב זה מגיע מפה -
"המרככים האלו שיורדים אל האנשים - מרכך לשיער פגום מאומץ ומכוער
" (לא ציטוט מדויק במחילה)
ואם אם ישנאו אותי אני אוכל להאמין לעצמי
שאומרת שאין אנשים בעולם שיוכלו לאהוב אותי
בנת?
זה שלך
נכון נכון
אבל חיפשתי משו אחר ו ו ו
רק זה
מרשה לי לאמץ?
בס"ד
יש לך מד פגמים?
או משקל כלשהוא?
לפי מה את קובעת שלאחד יש יותר מאחרים
ואמ
לא פשוט יותר להסתכל על המציאות כמו שהיא?
יש אנשים שאוהבים אותך
יש להם סיבה
ויש מה לאהוב בך
קל יותר לקבל את זה מלנסות לשנות
(מנסיון)
ברור שאני מרשה לך לאמץ
את את!
את שאני אוהבת
ויאו
|עדיין מרוגש|
מה שלומך?
אמ
הכל הסתכלות אישית שלי
והרגשה
כן. הרגשה
בכלל לא פשוט
קצת אי אפשר להאמין למציאות בלתי נראית
ישש!!
תודה כי אני ממש אוהבת את כל הביטויים שלך
וזה כזה מתאים לי ו
שלומי השתפר האמת
*צונזר מפאת הפורום*
אהמ
בס"ד
ככה שהתחושה שלך היא לא מדד
(שיאו
את אדם חכם
איזה כיף שאת פה לפעמים)
אבל את גם לא מאמינה לזה שאף אחד לא יוכל לאהוב אותך.
אני חושבת שאת מבינה שאוהבים
אבל את מרגישה שביטויי האהבה חלשים ביחס למה שאת מצפה ורוצה
לכן את נשארת קצת מאוכזבת
אני שונאת את אזור האמצע האפור הזה
הוא בודד ומפחיד
אז אני מבינה את הרצון לשנאה
בשמחה
איזה יופי שהשתפר
אווו הותרת אותי סקרנית
אולי בכל זאת?
בכל זאת זה שרשור שרק שתינו מגיבות בו
בטח זה לא מעניין מספיק אף אחד אז לא קוראים וזה נגלה רק לעיני
ודווקא בגלל זה
הרי אין לי כל דרך לדעת מה מתחולל אצל אנשים אחרים
אז
(אהמ
מה אני אגיד?)
נכון
באמת
אני רוצה להאמין ככה
כדי לא להתאכזב כל פעם מחדש
(ו - וואי. באמת לא חשבתי על זה ממש ככה.)
יופי
סירה אחת
? (הי הוא צריך לקרוץ בעליבות)
הגיוני שלא קוראים
אבל
אם את רוצה באישי
בס"ד
לא נשמע הגיוני
(ממ
מה דעתך על-
שיאו
נכון
אני באמת חכמה
ואני אשאר פה עכשיו יותר זמן כדי שתהני מחוכמתי)
מצד שני את לא באמת מעוניינת בבדידות שבשנאה
כה סירה סירה? |מזמזם|
אחלות
תכתבי לי באישי
למרות ש
Iחסיד מחשבותI
אני צריכה שוב לחשוב עלזה
(לאלא
ממש לא
אני חכמה = אני צכה ללכת מפה
אני טיפשה)
נכון ממש
אבל לא מעוניינת להתאכזב
רק להכיר במציאות
לא
באותה סירה נו
טוב
אולי יותר מאוחר כי אני צכה להתקלח
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
