יכול להיות שפשוט הגודש של ההתחלה נרגע קצת. זה לא אומ שחסר לך חלב.

ראשית, ההרגשה שהחלב מתמעט היא הרבה פעמים מטעה. אם את רוצה, מזמינה אותך לקרוא דברים שכתבתי על דרכים טובות ודרכים שגויות לאבחן את תנובת החלב. קודם כול לבדוק.

אם אכן יש בעיה בייצור - הדבר שהכי הכי מעודד ייצור חלב הוא פינוי החלב מהגוף. כמה שיותר מפנים - הגוף מבין שצריך לייצר עוד, ומגיב בהתאם.

פינוי אידיאלי - בהנקה ישירה. עדיפות שנייה - שאיבה.

כשכבר יש פינוי חלב תדיר, אפשר לקחת תוסף לסיוע. התוספים האלה יעילים רק במקביל להנקה מרובה.

יש הרבה תוספים מומלצים. מביניהם חילבה הוא היחיד שהוכח מחקרית שעושה את העבודה (זה לא אומר שהאחרים לא, כמובן). לי זה לא עשה שום בלגן בבטן. מה שכן - זה עלול לתת לזיעה ריח פחות נעים... בעיניי זה שווה את זה. לשיקולך.

לשאלתך השנייה, התשובה היא כן. אם אכן יש כרגע בעיה (אם!) אז הכיוון צריך להיות הגברת ההנקות ולא להפך.

בהתהוות, קראתי את הדברים לגבי איבחות תנובת החלב, ותודה עליהם.

כנראה שבאמת החלב שלי מתמעט- הפיצי בוכה בזמן ההנקות אחרהצ-ערב ונל שזה בגלל שהזרימה איטית מידי ו-הוא צונח באחוזונים בטיפת חלב, התחיל ב58 ועומד היום על 14

רופא הילדים אמר לי לקבוע תור בעוד חודש, ואם לא יהיה שיפור עד אז- אצטרך להוסיף בקבוקים.

אני מאוד רוצה להמשיך להניק.

קניתי תה שומר- כמה פעמים ביום צריך לשתות ומתי?

מכירות כמוסות טבעיות שקרויות נוטרי מילק? מה דעתכן עליהן?

ובכלל- אם יש לכן עוד טיפים לגבי מתי לשאוב כדי לעודד תפוקה? מתי לתת את השאוב? דרכים נוספות להגברת ייצור החלב?אני יותר מאשמח לשמוע!!!!

תודה רבה!!

1. חלב (גבינה לבנה, חלב ניגר) מתגבר ויטמין D וגם סידן - להשלמת סידן טחינה גולמית מלאה (600 מ"ג סידן לפחות - לבדוק מה כתוב בתווית).

לפעמים זה מה שצריך כדי להעשיר את החלב. טיפ לאיבחון מחסור בסידן+ויטמין D : מה שלום העצמות/גידים מפרקים שלך - אומרים שירה או לא אומרים שירה? .

2. בשר/חמאה/ביצים : ויטמין B12 וגם B3. טיפ לאיבחון : חולשה, שרירים דואבים.

3. עוף/שעועית ירוקה : חומצה פולית. טיפ לאיבחון : תחושת רפיון כללית (בשונה מחולשה רבה).

4. אורז מג'דרה: B1/ B2 : טיפ לאיבחון : אובדן תאבון. את אומרת שניסית ולא עזר, כנראה זה לא הכיוון.

ככה באופן כללי.

במקומך הייתי קובעת תור בזריזות ליועצת הנקה. צריך למצוא במהירות את הדרכים להגביר לו חלב.

לסמוך על עצות פורום במצב כזה - עלול להיות בעייתי...

ועוד יותר כיוון שחשוב לך גם להמשיך להניק - אם יש בעיה בהנקה, היא לא תיפתר מאליה כנראה, וכמה שדוחים את הטיפול מקשים על הפתרון (כלומר מגדילים את הסיכון שההנקה תלך לאיבוד). זה מהמצבים שטוב לאחוז במידת הזריזות.

לגבי תה שומר תיזהרי - לחלק מהנשים הוא מגביר חלב, אבל לחלק מהנשים הוא מקטין את הזרימה, או משהו כזה.

שוב - במצב כזה כדאי בליווי יועצת טובה, מוסמכת כמובן.

וכן לקבל הדרכה מיועצת הנקה איך לתת שאוב בלי שזה יפגע בתפיסה. זה אפשרי, אבל צריך הדרכה

בהצלחה יקרה!

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷