שקט.

ואני מתגעגעת אליה נורא ואם היא תראה את זה ותבין שמדובר בה אז שתדעי שאני מתגעגעת וסליחה. סליחה. סליחהה.

הצפת רגשות הצפת מוחות הצפת הודעות הצפת הכל.
ופתאום, השקט.

הצפת אהבה.
ואז זה מתרוקן ואין כלום.


פעם ראשונה שהחפרנית הזאתי עושה משו יעיל. לדעתי לפחות.
אבל עדיין זה מיותר.

ואני מתגעגעת נורא
זה לוקח המון משמעת עצמית לא להציף אותם. כמו אז, הפעם ההוא עם הדשא. ובהמשך, גם כמו אז, הם יתרחקו ויתרחקו ואני אתן להם. כי זה טוב להם וזה עדיף להם.

אשמתי נקודה
STOP

.
STOP
.

מיליון מעורבבים שכאלו. זה מחורפן. ואני גנבת המילים.


אבל אדון, מה אני אעשה? אין לי מילים משל עצמי
הלוואי והיו
הלוואי והיו

תמיד אנשים מקנאים במה שאין להם.

ומה עם ההם? אולי נקשר ביניהם

ואני רוצה חיפה מחר ולא פה. אבל לוידעת אם יעבוד לי
אני דרושה פה

אופ ו @מתבודדת סליחה שלא התחלתי בשום דבר. וגם את לא צכה לקרוא את כל החפירה שלי רק בגלל שתייגתי אותך כאן.

ברמצווה

בית לבן עם גג אדום וחלונות ירוקים
והוא פעם היה הבית שלי. שאהבתי. שחייתי בו כולי.
עכשיו הוא רק עושה בעיות.
שימותו כל הגוים וכל חוץ לארץ. נמאס.


בקיצור, ממה התחלתי?


פתאום.