ופתאוםקול דממה
שקט.

ואני מתגעגעת אליה נורא ואם היא תראה את זה ותבין שמדובר בה אז שתדעי שאני מתגעגעת וסליחה. סליחה. סליחהה.

הצפת רגשות הצפת מוחות הצפת הודעות הצפת הכל.
ופתאום, השקט.

הצפת אהבה.
ואז זה מתרוקן ואין כלום.


פעם ראשונה שהחפרנית הזאתי עושה משו יעיל. לדעתי לפחות.
אבל עדיין זה מיותר.

ואני מתגעגעת נורא
זה לוקח המון משמעת עצמית לא להציף אותם. כמו אז, הפעם ההוא עם הדשא. ובהמשך, גם כמו אז, הם יתרחקו ויתרחקו ואני אתן להם. כי זה טוב להם וזה עדיף להם.

אשמתי נקודה
STOP

.
STOP
.

מיליון מעורבבים שכאלו. זה מחורפן. ואני גנבת המילים.


אבל אדון, מה אני אעשה? אין לי מילים משל עצמי
הלוואי והיו
הלוואי והיו

תמיד אנשים מקנאים במה שאין להם.

ומה עם ההם? אולי נקשר ביניהם

ואני רוצה חיפה מחר ולא פה. אבל לוידעת אם יעבוד לי
אני דרושה פה

אופ ו @מתבודדת סליחה שלא התחלתי בשום דבר. וגם את לא צכה לקרוא את כל החפירה שלי רק בגלל שתייגתי אותך כאן.

ברמצווה

בית לבן עם גג אדום וחלונות ירוקים
והוא פעם היה הבית שלי. שאהבתי. שחייתי בו כולי.
עכשיו הוא רק עושה בעיות.
שימותו כל הגוים וכל חוץ לארץ. נמאס.


בקיצור, ממה התחלתי?


פתאום.
אה, ואנשים?קול דממה
אני אשמח לדעת שקראתם. ולחיבוק. תודה
קראתי..חיבוקי ענק!! אני פה תמיד אם באלךנחל
הלו הלו את עקפת!סליחה תחזרי אחורה.אני הגבתי לפניך!שִׁירָה


הי.קראתי.שִׁירָה

התחלתי עוד לפני שאמרת ואז עצרתי ואז המשכתי.

אני אוהבת אותך גם ת'אמת.

את ילדה אהובה מאד.פינג.

שום אשמתך, וזהו.

 

ילדה אני אוהבת אותך.~תות~
המוןהמון.
וקראתי. וחיבוק.
כפרע עליךעלה למעלה

סליחה מה השתגעת?

מבינה ממש, את מדהימה. פה בשבילך!

חוה, את מדהימה.. ואני שולחת לך חיבוק מאוד עוטףאני לעצמי
ואת נורא יקרה לי, שתדעי. הזדמנות לומר.
ואת כותבת טוב
חוה...shira935


סליחהקול דממה
חוה.. אני אוהבת אותך !!!shira935


קראתי אפילו פעמיים..גויבהאחרונה

לא מכירה אותך אבל נשמעת מדהימה!!!!!

הצלחות נשמה!! חיבוק רותח!!חיבוק

אלוקים איתך תמיד... וגם אנחנו אם צריךץץ

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך