שלום לכולכם,
יש לנו ילד אוטיסט במשפחה.
יש לנו ב"ה עוד ילדים נוספים רגילים,כך חשבנו!!.אצל בתי המתבגרת גילו היום,קשיי תקשורת,
וגם אצל בן ה5,יש חשש כזה,ואנו מופנים לאין ספור איבחונים וטיפולים.
היום במפגש עם מומחה, מתברר,שגם לבעלי,יש קשיי תקשורת,הוא כבר לא יאובחן..
איך אני אמורה לשרוד כאשר העולם סביבי "מיוחד" כל כך?
קרובי משפחתי,הם לא יכולים לתמוך בי רגשית,אני גם לא מעוניינת לחשוף את כל האיבחונים.
כאשר גילינו את הילד הראשון האוטיסט,הוא היה בסביבות גיל 7.עברנו דרך קשה ומפותלת,
ושנים קשות,עד שאובחן,קיבל טיפול,מצא מוסד מתאים,וכו.'
אשמח לקבל תמיכה מכם,ועצות מועילות!!
לצערינו,היינו בגישת הנחית הורים,שאומרת תן אמון,ואין ילדים מיוחדים,רק תשומי ,מאבק, וכו,
וכך פיספסנו שנים שיכולנו לקדם בהם את ילדינו,הזקוקים לעזרה.
יש לי משפחה די ביקורתית,כך שאני מתמודדת גם מולם, וחשה בדידות גדולה במערכה!