הי, נזכרתי במשהויעל

@*בננית*

נכון כשהיינו בכנס הזה של הרמב"ם בטבריה ואכלנו פיצה, התיישבה לידך מישהי ודיברתן?

ואז שאלתי מי זאת ואמרת שאתן מכירות מערוץ 7. לא אמרתי לך אז שגם אני שם כי התפדחתי.

רוצה לספר לי מי זו?

אני אמרתי שאני מהערוץ??? *בננית*
אני אף פעם לא אומרת
יש מישהי מהערוץ שפגשתי שם אבל אני לא בטוחה שאת מדברת עליה ומן הסתם את לא ממש מכירה אותה כי היא פעילה פה רק מידי פעם.
יואו, איך זה נמחק לי מהמוח
אמרת שאת מכירה אותה מאיזה פורומים בערוץ 7 יעל

נו, כשישבנו אחרי המירוץ הזה ואכלנו פיצה וכל מיני אנשים דברו.

ישבתן על הגדר.

מי זו?!

חחח איזה הזוי *בננית*
אבל איך א-ת היית שם?
בכלל לא היינו באותה קבוצה |מבולבל|
מה?!יעל


לידיעת הקוראים:*בננית*אחרונה
אנחנו דווקא כ-ן היינו באותה קבוצה.
הזיכרון שלי נשחק, מזדקנים וזה |מתרץ תירוץ עלוב|

אופס בופס
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך