אני רוצה לקבל על עצמי משהו... לא יודע מה

שזה תלוי אחד בשני, תסכים איתי שאחד שרק מבקש מה'

פרנסה, בריאות , עושר, אושר. 

ולמען ה' הוא לא עושה כלום. אז כמה שה' רחום וחנון.. (מי כמוני יודע..) 

לא בטוח שיפרגן בדברים האלו..

(: 

ה' נותן לנו ידיים,רגליים,לב,כבד , לבלב, ריאות ,2 עיניים. וכ'ו 

הכל במתנת חינם. אם מישו רוצה שזה ישאר לו כמו שצריך צריך לתת מעצמו משהו שהמתנת חינם ישאר

כמו שצריך... 

אבל גם זו סיבה מוצדקת.

ואתן שאוהבות לדבר הרבה, 

זה בהרבה יותר קשה.. 

ויאלה נעשה לך פרוייקט לכיבוד הורים.היום לפני שאת יוצאת מהבית.. 

תרשמי פתק על המקרר שיהיה רשום בו - 

"אבא ואמא המדהימים תודה על כל מה שנתתם לי, אוהבת מלא -  שרה. 

(: 

ולשמוח תמיד בלי קשר לעבודת ה' זה גם להיט.. 

בנתיים אני הולך כל יום לסליחות + כמה שיעורי תורה לפני להתחזק כמו שצריך.. 

ובגלל זה אני יושן פחות שעות בלילה. מקווה שאני יצליח ככה עד ראש השנה.. (: 

לבחור רק דבר אחד להתחזק בו?....

יש כלכך הרבה דברים שאני צריכה להתחזק בהם

מה עושים?

את מזומנת לשתף במה התחזקת / שואפת לחזק.. (: 

ברכות שבד"F אומרים בעפ' קשה לומר אותם לאט אלא אם מסתכלים בכתב. (: 

לעמוד בלי לזוז ב'אשר יצר'.

לכאורה קטן ולא משמעותי, אבל עכשיו, שנה אחרי, אני יכולה להגיד שזה גרם לי - א. להתרכז הרבה-הרבה יותר בברכה ב. להפסיק להתעסק בדברים גם בשאר הברכות והתפילות.

אז שווה להתחיל בקטן.

השנה אני גם מתכננת קבלה, אבל לא צלחתי עדיין להחלליט איזן.

אולי השרשור הזה יעזור לי

גם אני חושב לאמץ את זה. 

רעיון אדיר !! 

את יכולה לפרגן השנה בברכת המזון. 

למרות שזה יותר קשה אבל מעלתו יותר גדולה. (: 

בכלל לא חשבנו על הכיוון של "לשרוד את יום הדין הגדול והנורא" אלא יותר כאקט של התקרבות לקודשא

הלווואי על כולנו.. (: 

ויותר קל להתקרב.

קיבלתי על עצמי להיות יותר שמחה ולהודות כל הזמן על הטוב שיש לי,

ולהשתדל לדבר בנחת ולא להתרגז.

בשביל לשאול,

אולי יש לכם עצות איך אפשר להתחזק ולהתמיד בדבר שבחרתי?

נגיד בחרתי להתחזק ולהקפיד לענות אמן בקדיש אבל בדיוק מישהי מדברת איתי, מה עושים?????

אצלנו בבית כנסת בעזרת נשים זה פשוט מקום מפגש של כולן וקשה להתפלל בנחת

בבית הכנסת שלנו, ובעוד בתי כנסת שהתפללתי בהם, ראיתי שתלויה הלכה חשובה הנוגעת לאיסור דיבור בבית הכנסת.

לא זה בדיוק אבל משהו דומה לזה

אם יש אצלכם כזו מודעה, תסבי את תשומת ליבה של חברתך לכך. 

אם אין - את יכולה לנסות להשיג מודעה כזו או לברר היכן ניתן להשיג כזה ולתלות בבית הכנסת.

היא תבין למה את לא מדברת ותתחזק בזה בעצמה ויצא שזכית וזיכית את הרבים.

אולי האתר הזה יעזור http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1738&ArticleID=9286&Page=1

אשרייך!

רק בגלל הדברים האלו אמא שלי הכי אוהבת אותי בבית. 

ויש אחים קטנים והיא עושה אפליות.. 

אבא שלי ו! אמא שלי מעיפים אותי מהבית.

החלטתי בשנים האחרונות להפסיק לדבר בתפילה בכלל, עם החלטה וריכוז, זה יכול להיות פשוט.. מה שעזר לי זה-

קודם כל אני וחברות שלי פשוט- גדלנו, נהיה כנראה ברור לכל אחת החשיבות והכבוד, והדיבורים פסקו (לפחות בקטעים העיקריים), דבר נוסף מה ש@ammyy admin אמר, פשוט לסמן עם היד "רגע" או "אח"כ", זה הכי קל, זה מזכיר גם לך את החשיבות כשברור לך שאת לא מדברת וגם מי שמולך מקבלת ממש בהבנה, ועוד יותר, זה לא מרגיש "הטפת מוסר" ויש מצב שזה יגרום לה גם להתחיל להפסיק

מקווה בע"ה ליישם הכל!

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.