אני אוהבתאני לעצמי
בא לי משחק שאלות
ויותר מזה, בא לי שכולם יחיו ביחד
אני אוהבת פתיחות. אני לא אוהבת גדרות שסוגרות על פתיחות. חבל.
בא לי לתייג סתם ככה אבל אני לא אעשה את זה
מותר לי לדבר
רק לזכור שאני לא של כולם
אני רק של עצמי. ואפילו אם אני חושבת שאנשים יקרים לי, להם בכלל לא אכפת

אתם חושבים שאם תישבר לי היד מישהו יבחין בי?
(בחיי, אני מתגעגעת ועבר רק שבוע)
אני בזה לסכנה! הא הא!אני לעצמי
מטומטם להיות מטומטמת
אולי חיבוק יהיה רעיון טוב
בא לי תותים
מי כאן?אני לעצמי
(אני זוכרת
ימים אחרים
ששנאתי אותי
אבל האמנתי בי.
היום אני אוהבת אותי
אבל כבר יודעת
באמת באמת
אני לבד.)
אולי אני פשוט צריכה גיבוריםאני לעצמי
כאלה אמיתיים
עם רגשות ומשפחה והתמודדויות ונפילות. כי אני לא רוצה מלאכי חסד ורחמים, נוטפי צדקה וקודש. אני רוצה בני אדם שאוכל לשוחח איתם.
אני ממש דמות גיבורפיתה פיתהאחרונה
אתם חושבים שאוליאני לעצמי
כדאי שאתקשר אליה?
לומר לה שאני צריכה שיחזיקו אותי
כי הרוח כאן חזקה מדי
ויכולה להעיף אותי
למקומות ששתינו לא רוצות שאגיע אליהם
מקומות אדומים וכחולים ושחורים, בלי טיפה של ירוק וצהוב
שמסמנים חיות ושמחה
כי אדום זה דם
וכחול זה סוד. סוד של טורדנות כפייתית ודחק
ושחור זה כאב
גוש של כאב
אתם חושבים שאולי
כדאי שאתקשר אליה?
רק לא להיבהל, בסדר?אני לעצמי
עבר עריכה על ידי אני לעצמי בתאריך י"א באלול תשע"ה 11:21
אני לחלוטין יודעת מה אני עושה.
אולי כדאי שאלך לישון.
אז אולי יש כאן מישהו שיתנהג כאילו הוא מחבק אותי ויגיד לי שאלך לישון ומחר יהיה בסדר?
אני אסתפק אפילו בעכבר או עכבישית.
אם כי אני לא חושבת שמסתובבים כאן כאלו...

היי, אני לחלוטין בסדר.
זה לא שהייתי מאוהבת בפרנק צ'רצ'יל |מקיא|
|דומע|
וזו בעיה, כי הוא מדהים
גם אני אוהבת!פינג.

אותך, חמודונת.

אתמול ראיתי ילד שמרביץ לילד אחר ברחוב ופרצתי מזה בבכי ואז נזכרתי שפעם היה לך משו בערך כזה, נכון?

כן.אני לעצמי
הלכתי ברחוב וראיתי מישהו מרביץ למישהו על החול. ואחד אחר בצד מסתכל. אבל באו שניים להפריד
נכון אנחנו נגד אלימות?
נכון!פינג.

הכי

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך