טוב אז כפי שאתם יודעים @גיברת פלסף. (או בשמה הדסה) יוצאת לשנת שירות

ולפי השירשור הזה- אנשים יקרים. - נסיונות פעילים 

וזה- כבר 3 שעות אני אורזתתת - נסיונות פעילים 

אפשר לראות שהיא לא הכי שמחה שיש .

ואחרי תחנונים רבים מצידה אני החלטתי להיות נחמדת ולפתוח שירשור איחולים (שם דבילי לחלוטין)..

אז... הדסה אהובת ליבנו! (טובטוב דיי עם הדרמטיות!)

קיצור הצלחה מרובה

אני מבטיחה לבוא לבקר אותך בעז"ה 

ואל תשכחי לבוא לבקר בפורומינו הנחמד שיהיה מאוד בודד בלעדייך

אוהבים.. החבר'ה

שוטו עלזה.

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול