יום אחד לפני כמה שנים במהלך הליכה סרטיבית שעשיתי, ראיתי מרחוק חבורת כלבים משחקת באיזה משהו. כשהתקרבתי אליהם קלטתי לתדהמתי שהם אשכרה משחקים בגורת חתולים קטנה וזורקים אותה מאחד לשני כאילו היא כדור. מייד גירשתי את כל הכלבים בצעקות והם ברחו ממני (בכל זאת, אני.. ).

התקרבתי לחתולה וראיתי אותה פצועה ורועדת. חיכיתי שם אבל ראית שהכלבים לא התרחקו ועומדים במרחק מה כדי בטח להמשיך במשחק שלהם כשאתרחק.

ראיתי שהחתולה לא מסוגלת לברוח בעצמה, אז עשיתי צעד שבמחשבה בדיעבד' לא היה הכי חכם - החלטתי שאני מציל אותה, הרמתי אותה על הידיים והתחלתי להתרחק מהמקום, ותיכננתי או להניח אותה במקום רחוק מספיק מהכלבים, או אולי לטפל בה או משהו.. (היא הייתה נראית לי קצת פצועה...).

לאחר זמן מה של הליכה איתה כשהיא על הידיים שלי ובקושי מסוגלת לזוז, פתאום היא התרוממה קצת ונהה ואז נשכה לי את האצבעות, נשיכה טיפהלה חזקה (יצא דם..). זה די והמם אותי והעליב אותי, בכל מקרה לא המשכתי להחזיק אותה. אז חיפשתי מקום להניח אותה, הנחתי אותה מתחת לאיזה שיח באחד הצמתים שעברתי בהם והתקדמתי הלאה. הלכתי לחבר מע"ר שחבש לי את היד אחרי יוד וכו'.. זה היה מאוחר מאוד בלילה אז לגבי חיסון וכו', אמרתי שלמחרת אלך לבית חולים לשאול מה לעשות, ואדבר עם הוטרינר גם... אבל סתם לבדיקה הלכתי לאיפה ששמתי את החתולה - וגיליתי שבנתיים היא הספיקה למות שם כבר (כנראה הפציעות שלה מהכלבים היו קשות מידי...בכל מקרה לא הייתי מצליח להציל אותה). 
 

בקיצור למחרת אני הולך לבית חולים לבקש חיסון נגד כלבת, הרופאה מדברת איתי, מתחקרת אותי לגבי העניין ואז מחליטה שאולי לא צריך לעשות חיסון ומבקשת שאדבר עם הוטרינר העירוני, אגיד לו איפה החתולה צריכה להיות והוא יקח אותה ויבדקו אם הייתהנגועה בכלבת. בקיצור אני מדבר עם הוטרינר וחוזר בנתיים לעיר (הבית חולים בעיר סמוכה..).

הוטרינר באמת הלך, אסף את החתולה המתה, אבל כשהגעתי אליו הוא אמר שצריך לשלוח אותה למרכז וטרינרי גדול במקום אחר בכלל שבמרחק זמן רציני של נסיעה (באוטובוס, לא היה לי רכב או אפשרות לרכב...) - וכדי שזה יהיה מהר ויבדוק אותה ביום-יומיים הקרובים אני צריך לעשות את זה.

אז הוא אשכרה הביאה לי חתולה מתה ארוזה הרמטית בתוך קרטון קטן יחסית - לא הדיף שום ריח, אל תדאגו - ואני באמת נסעתי לאותו מקום, הגעתי בשעת ערב די מאוחרת, ומסרתי את החתולה לוטרינרית שם. ואז חזרתי בחזרה לעיר שלי... בקיצור, סיפור מההפטרה. אחרי יום-יומיים הוטרינר מתקשר ואומר לי שזה בסדר ובאמת לא צריך לעשות זריקות, שהיא לא הייתה נגועה...

שמעי, אפשר לעשות על הסיפור הזה פעולות.  

נמשל- חתולה זה אנחנו. 

את- הקב"ה.

הוא מציל אותנו בשעת משבר כשכבר אין לנו כח ואנחנו מפרשים כל מיני דברים שקורים כעוד סטירה ואז מכים ומתלוננים ולא מבינים שבדיוק זו ההצלה...   חפירות בע"מ 

אותה, ולא הרחתי אותה וכמוני כל יושבי האוטובוס והנהג שלא דימיים אפילו שהוא מסיע בין היתר פגר של חתולה

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.

בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.

אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.

פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.

הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..

אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.

כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..

א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..

ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..

ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.

ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..

בהצלחה ממש!

האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..

פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..

ממש מקווה להצלחתך

זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.

זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.

האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?

את רוצה בזה?

נטחנו עד דק

לא באמת נשאר מה לכתוב עליהם

מישהו מנסה לגוון להיות יצירתי

שבוע טוב, חודש טוב

ברוך שובך 

א. לכן כתבתי 'כ'3. כי לא הייתי בטוח.

ב. אולי נכנסתי להצצה וכתיבת שתי הודעות, אבל לא 'ישבתי' פה שנים.

אגב, מי זה פ.א.?

משהו שמוכר מאז?

לפני 3 שנים

פורום שריטות ליליות | ערוץ 7

ז.א. שלא 'נפגשנו'. רק הצצת בכרטיסיה?

לא נורא, שלום עליכם..

נראה לי ממך הכרתי את המושג "לוח היום יום". זה הדבר הראשון שעולה לי(:

שמעתי על זה איפשהו מתישהו

אתה היית מהללאל פעם?

בפורום נשואות ובפורום הריון ולידה.

יש אותי ואת משה.

מרדכי בפורום אקטואליה.

ועוד כמה ארץ השוקולד וחסדי.

כמה עתיקים גם קופצים מידי פעם

אנשים כ''כ זקנים? כבר 'נשואות' ו'הריון ולידה'?

אריק מהדרום - זה היה השם שלך? לא זכור לי כ''כ.

האחרים יותר.

באמת נראה שהפורומים חיים רק בימי מגיפות וסגרים..

זקנה בשביל הריון ולידה ונשואות....

אני הכרתי אותך עוד כשהייתי בנוג"ה בניק אחר

היום אני בהו"ל

לא זקנה בכלל

שם משפחה בחתונה

היה דווקא אחרי הקורונה, ב- 2023, וכיום נמוך ממה שהיה לפני הקורונה.

זה קשור למאפיינים אחרים של טרנדים ברשתות חברתיות. 

דור צעיר, ממש צעירים ונוער כבר לא נכנסים לפרומים, כמעט שאין התחדשות...

המחשב חסום, אני לא רואה התמונה, זה רישום של כמות כניסות?

לא נכנסים לחיוב או לשלילה?

ז.א. עושים דברים יותר טובים או שכבר הולכים למקומות פחות טובים?..

ב. אריק חרבי גם לא זכור לי. לא יודע.

ג. תכל'ס בד''כ נשים מתחתנות יותר מוקדם מגברים, אולי לכן מרגיש לי 'מבוגר' מדי הפורומים האלה.

לפורומים של ערוץ 7 דרך google.  

גרף סטטיסטיקות לאורך 10 שנים, 1/1/2016 עד 1/5/2026. יצרתי באמצעות Google trends 

(משונה שנחסם לך .. אין שום דבר בעייתי מבחינת תוכן לא צנוע בגרף כזה. סהכ קו שעולה ויורד לפי תאריכים).  

לא נכנסים חדשים - ואני באמת לא יודע איפה הם … מהן האלטרנטיבות החלופיות שהם מעדיפים…

נשים חדשות כן מגיעות באופן רציף - סביב נושאים נשיים מובהקים שמתחילים להיות אקטואליים לנשים מהחתונה ואילך.

ובגלל האופי החברתי החם והמחבק, הסביבה החברתית הנעימה שנשים מוצאות בינהן, הפורומים הנשיים מאוד פעילים.  

מעלה השערה שהוא מציג תוצאות חיפוש בגוגל - ולא משקף גלישות ישירות לאתרים דרך דפדפן כרום של גוגל 

ליום ג' סיון

כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח אאמו"ר [הרש"ב] נוחה מזה. [קולמוס הנפש: הכותב\אומר הוא הרבי הריי''צ]

המעיין בשיטת תוספות דיבור המתחיל "תורה" (שבת פ"ט א), יבין שחה"ש הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום כיפורים.

ליום ד' סיון

חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג. כדוגמת זמן התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום הכיפורים.