זה ממש מגניב היום הזה.

ושככה יהיה לנו שחרור מושלמי שכזה

ובדיוק מה שאני אוהבת לעשות 

יאוו

והפוטושופ זה ביכלל גרסה ענתיקה 

באסה כזו

ואומנות רגיל הרבה יותר נשמע לי טוב

מעולה כזה

יא הלוואי IנכסףI

אה אולי אני אבקש מהזאתי, כללים וכאלה

אבל פוף אני רציתי לב-דד!! Iרוקע ברגליוI

ואנגלית

ואיות אותיות אעאע

אני לא יכולה לראות סרטים באנגלית.

אבל אני צכה לדעת לדבר שוטף! 

אופי. זה אומלל

ואני צכה להראות לה תספר

רק שלא תהרוג אותי מהר מדי

זה דווקא יכול לעזור לה

אבל האמת

עכשיו היא יותר בסדר

אה וזה נורא מציק הנשימות שלו בין כל משפט.

יאו לא יכל לערוך אתזה באולפן?

ובכלל הוא מדבר סלנגית

מה נראלו?

ובכלל נהיה שקט לפתע

זה אומר שאני יכולה ללכת IנרעשI

אמ

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול