יהיו דברי תורה אלו לרפואתה של שולמית שולה בת קמר, הקב"ה ישלח לה רפואה שלמה ויחזירה לאיתנה הראשון, אמן!
"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב"
בחתונה יש הבדל משמעותי בין המחותנים (הורי החתן והכלה) לבין שאר האורחים והעוסקים במלאכת הארגון.
המחותנים שמחים בעצם העובדה שזכו להכניס תחת החופה את בנם וביתם ושמחה זו היא זו שגורמת לכל המשתה ולכל השמחה הגדולה.
לעומתם, שאר המוזמנים הם אינם שמחים מכח עצמם אלא תחילה משתתפים בסעודה ולאחר שאלו מכל טוב ושתו משקאות אז מתעוררת בהם השמחה.
כך גם הנמשל אותו הגדיל לתאר המגיד מדובנא זצ"ל – כאשר האדם מקיים את תורתו ואת מצוותיו של הקב"ה מכל ליבו ובשמחה גדולה דומה הוא לאותו המחותן השמח בעצם קיום המצווה. ואם חלילה הוא אינו שמח בעצם קיום המצווה הרי הוא כאורח לא קרוי-כאחד שאינו מוזמן, זר.
שבת שלום
