כןכן הייתי חייבת לומר את זה.
אאאאעעעהההה הלב שלי יתפוצץ תכף מאושר.
אבל אנשים שמכירים אותי פה האםאהם. לא לומר לזה והזאתי כי עדיין לא יודעים האולפנה שלי וזה יהיה פאדיחה. אז רק שלחו לי סמס של מזל טוב.
את רצינית??? 
מזל טוב!!!!!!!



~תות~
שורדתתתאת לא רצינית![]()
מזל טוב!!!!!
יאוו
!!![]()
אמאלה באמת בת כמה את???מתמודדת...
~תות~לא הבנתי מה רצית.
~תות~
חסויה
ועוד פעם מזל טוב!!
וואו! בן כמה הוא? (בת כמה את כבר כתוב...) דיי איזה כיף1!!!!
![]()
ואפשר להבין למה הלב שלך מתפוץ מאושר![]()
ו-![]()
![]()
מ-ז-ל ט-ו-ב-!-!

מזל טובב!!Tal.
מגדלור באפלה

*בננית*
~תות~
~תות~
רעיה123
הכל דבש..
פינג.וואו!
מזל טוב!
שיהיה לך רק אושר!
![]()
צחורת כנף
נחל

ענבלבייחוד כשלא שאלו את חוות דעתך
אם אתה ממש מתעקש - פתח שרשור בנפרד
זה שלא מקובל איפה שאני גר זה לא אומר שאני לא שמח בשמחתה...![]()
מישהי=)חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול