באין רואה אותך, רעי, פניך מתחילים לגווע.
לבלי הציל,
לבלי עצור,
שלוחי סנטר כדוב הקוטב,
הם גוועים.
אתה משכיב אותם על כר,
או צף איתם לאורך כותל,
או מציגם בלב חלון גבוה,
אל מול אוויר הכוכבים.
משקט וזגוגית שבירים לילות סיוון.
הרחוב כמו משקפת כחלחלה פקוח.
על פני העיר תלוי ירח מאובן - -
עולם שאין בו צליל ואין בו רוח.
עוד דומיית חצות ניצבת בכיכר,
שוקטת בסחרחורת מגדליה.
היכון והכנע למגעה הקר,
אין המולה, רעי, שלא תידום אליה.
פניך רעדו ומתו בחלון,
כמו למול מולדת משתכחת,
כי מסכה סתורה של רוחק בחלום,
של דרך ערירית, גם עליהם הונחה.
ובעוד באישוניך תמהונות בוהים
והיראה בקצות הפה כואבת,
הוארת עד אימה בצלם אלוהים,
בצלם עולמותיו חוורי האבן.
נתן א.
לבלי הציל,
לבלי עצור,
שלוחי סנטר כדוב הקוטב,
הם גוועים.
אתה משכיב אותם על כר,
או צף איתם לאורך כותל,
או מציגם בלב חלון גבוה,
אל מול אוויר הכוכבים.
משקט וזגוגית שבירים לילות סיוון.
הרחוב כמו משקפת כחלחלה פקוח.
על פני העיר תלוי ירח מאובן - -
עולם שאין בו צליל ואין בו רוח.
עוד דומיית חצות ניצבת בכיכר,
שוקטת בסחרחורת מגדליה.
היכון והכנע למגעה הקר,
אין המולה, רעי, שלא תידום אליה.
פניך רעדו ומתו בחלון,
כמו למול מולדת משתכחת,
כי מסכה סתורה של רוחק בחלום,
של דרך ערירית, גם עליהם הונחה.
ובעוד באישוניך תמהונות בוהים
והיראה בקצות הפה כואבת,
הוארת עד אימה בצלם אלוהים,
בצלם עולמותיו חוורי האבן.
נתן א.
