מזג אוויר מעצבן.
ופספסנו את האוטובוס.
אז ישבנו אני והיא על המדרכה שם דווקא היה נעים שם למטה.
ודיברנו וזה היה מאוד נחמד כי מזמן לא דיברנו ככה.
אבל הם הסתכלו עלינו כמו חייזרים. עד שהזאתי באה יחפה על המדרכה ואז הם הסתכלו עליה.
והגעתי להחלטה שרצוני הוא למות גג עד גיל 20.
אבל זה לא יקרה.
לפחות לא מרצוני.
ואני לא יודעת אם לשמוח או לא.
והזאתי כועסת עלי שלא שמרתי לה מקום.
אבל מחר היא כבר תחייך.
נכון?!
כי חבל לי עליה.
גרשון בר כוכבא זה אחלה של בנאדם.
וזה ממש כיף שה"סליחות" שלנו איתו.
ויצא לי מנדלה מושלמת.
התקלחתי והרגשתי כמויות של אבק יורדות ממני.
והעיניים שלי עדיין שורפות מהאבק הארור הזה.
נחמד לי.
דיברנו בטלפון אתמול שלוש שעות וחמש דקות.
ואני רק מגלה כל פעם באיזה בנאדם מקסים זכיתי.
והוא הרגיע אותי הרבה.
יאוו אבא אני אוהבת אותך!!
תודה.