בבקשה אם משהי יודעת מי אני אז שלא.. טוב אני בכוונה כותבת את זה מאנונימי אז גם אם זיהית תעשי כאילו לא..
מה שאני כותבת מתחלק לשני דברים
1- - - --עבדתי בחופש במלון אם עוד נוער מהעיר שלי ועם עוד חברה שלי..ניראה לי העבודה הזאת ממש דירדרה אותי..מכל הבחינות! בעיקר בדיבור..
אני ממש מרגישה את זה בזמן האחרון שאני מדברת לשון הרע בלי הפסקה וזה פשוט מחרפן אותי!!! תמיד בעבודה עיצבן אותי שכשכולנו ביחד הכל דבש וזה..וכשפתאום מתפזרים אז באה אליי משהי ואומרת לי כמה היא שונאת אותה..או שמשהי באה "להזהיר" אותי מבן אחד בגלל שהוא עשה לה משהו ומסתבר שהוא לא עשה לה כלום (אני מקווה..
) וגם בדיבור הפתוח..שאין בעיה לדבר על כל מני דברים שכן יש בעיה לדבר עליהם!!! ואני פשוט מרגישה שזה עושה בי משהו..משהו לא טוב ואני רוצה להשתנות ולשנות וזה מוזר לי המצב הזה..פתאום לא מפריע לי לדבר על דברים ששתיקה יפה להם..או לרכל על מורות ולדבר לשון הרע על חברות ואני פשוט מרגישה זבל מבפנים אבל אני לא מצליחה לעצור את זה..
2--------כשעבדתי במלון וכולם שם היו צבועים אז הייתי בטוחה שרק אחת שם היא סוג של נורמאלית..עד שגיליתי שלא..היא ילדה דיכאונית ומסכנה! אין לה חברים..כולם מתעללים בה, המצב בבית לא משהו..קיצר וזה היה מוזר לגלות את זה עליה ואני אמרתי שוואלה באלי לעזור לה להשתנות..לקחת אותה בתור "פרוייקט" ולהראות לה את הטוב שבחיים ושלהתאבד או ליהיות שעות במחשב זאת לא הדרך להתמודד עם הבעיות..עם הזמן היא התחילה לחבק אותי יותר ולתת לי נשיקות בלחי..היה קצת מטריד אבל בקטנה..ואז היה לנו איזה דיון על לסביות(או משהו כזה..) ואז היא אמרה לי (אחרי שכבר היו לי חשדות..
) "את יודעת שאני לסבית כן..?" ואז לרגע הכל הסתדר לי בראש..כל המגע הזה שלה ואיך היא מנודה ובלי חברים ומוזרה כזאת..ואז היא אמרה לי "חח..סתם לא!" זה היה קטע הזוי! וגרם לי קצת לריחוק ממנה.. קיצר...עכשיו אנחנו כבר לא עובדות ביחד אבל מדי פעם מתכתבות..ואני באמת שמנסה לעזור לה (ולעוד ילדים שזה המצב שלהם) אבל אני פשוט לא מצליחה!!! אני לא יודעת אם אני רוצה קשר עם ילדה כזאת! ובאמת שאני מרגישה ממש רעה כשאני אומרת את זה אבל סוף סוף אני יכולה להגיד מה אני מרגישה..מפחיד אותי לקחת אחריות על נושא כזה גדול בייחוד שהיא לא מראה שום תקווה..היא אומרת שהיא מאוד שמחה שלפחות איתי היא בקשר אבל המצב בחיים לא השתנה והחיים מסריחים ורעים ובזבל וזה מתסכלללללללל אני שמחה שלפחות אני משמחת אותה אבל אוף! תראי תקווה! תנסי תשתדלי!!!!! כלוםםםםם ואני גם מפחדת לנתק ממנה קשר לגמרי כי רוב הבעיות שהיא סיפרה לי זה בגלל אנשים שנשבר לה האמון איתם..ולא באלי לפגוע בה..
והקטע הכי מפחיד..אני לא מכירה אותה באמת..ואני מפחדת שהיא מרמה אותי כי הסיפורים שלה נשמעים מוקרציםםםם וזה ממש מפחיד אותי שאולי כל זה רמאות אחת גדולה אז זה גם מרתיע אותי מלדבר איתה..קיצור למשהי יש עצה מה לעשות?! אני באמת שלא יודעת!!!!
וגם כאילו היא ממש רצתה שנשמור על קשר למרות שאני לומדת מחוץ לעיר ואני דתייה והיא חילונייה וזה..אבל אני לא יודעת אם אני רוצה את הקשר הזה..
עזרה...?


