"הכל סובב את האשכנזים". 

מלאת תהפוכות זה לרוב רע, אלא אם כן אתה מתכוון לגאולה השלמה ואז מוטב לומר במפורש (אתה לא רוצה מהפכה ושהערבים יעלו לשלטון חלילה, נכון?)

גם מעניינת יכול להיות רע. שנה שעברה היתה כזו- סערה גדולה (השלג), חטיפת שלושת הנערים, מלחמה. אני די בטוחה שאף אחד לא רוצה לעבור חוויות כאלה שוב

לא סתם מברכים דווקא בברכות שלא יכולות להתפרש לכמה כיוונים, כי אנחנו לא רוצים שהתפילות שלנו ילכו למקומות כאלה, נכון?

אבל גם באופן אישי כל אחד רוצה נחת, שלווה ושמחה

אף אחד לא רוצה תהפוכות (למשל- לעבור כל פעם מקום עבודה, להיות פעם בחובות רציניים עם נושים ופעם במצב טוב, לא להסתדר עם בן הזוג) וגם לא שנה מעניינת ומסעירה (למשל- חלילה מחלה קשה או תאונות דרכים בהחלט מסעיר, אבל לא לטובה)

"הכל סובב את האשכנזים". 

גם בשנה מלאת תהפוכות זה יכול להיות כלול

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

חחחח טוב טוב נשאר עם הברכה המקורית

יש לזה גם מקור בדברי רבינו:

"יש עניין שהכל יתהפך לטובה"

לכן מברכים דווקא שנה טובה ומתוקה, כי טוב לבד יכול להיות גם רע, כי בסופו של דבר הכל לטובה

לכן מוסיפים שהיא תהיה מתוקה, כדי שנרגיש את הטוב הזה.

עדיף לברך בברכה שיכולה להיות טובה בכל מצב, כמו- שהכל יתהפך לטובה במקום להגיד מלאת תהפוכות שעלול להיות גרוע, או לברך שתהיה שנה של התקדמות וצמיחה ולא דווקא מעניינת שאז לא חובה שזה חיובי..

תמיד כדאי להתרגל להיות חיוביים

לא הולך ביחד

(בתהליכים)

טובה מצד עצמה, מצד מה שה' קובע נותן.

ומתוקה - שגם יופיע כך ונרגיש את זה, בנועם ומתיקות.

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.