והשתניתי לגמרי. אני ממש לא אותה יעל של האולפנא הקודמת וממש לא של היסודי.
איזה כיף, וואי 
כי פתאום אני מוצאת את עצמי מדברת על הרגשות שלי עם מישהי שגדולה ממני בשנתיים שפגשתי לפני עשר דקות, והייתי כל כך גאה בעצמי! אני לא מספרת על הרגשות לאף אחד בעולם. היא ממש חמודה.
והסתובבנו שעות ולא שמנו לב, ואפילו ניגנו יחד בפסנתר (פסנתר דפוק יש באולפנא הזאתי. כל כך כיף היה אחר כך לנגן בפסנתר החדש והרך בבית הספר למוזיקה ביישוב), והיא לימדה אותי מנגינה, וזו אחת הפעמים היחידות שאני מקשיבה באמת למישהו, בלי לחשוב על מתי הולכים כבר כי הוא חופר בשכל. היא חפרה בשכל, אבל זה היה מעניין והיא עשתה את זה טוב.
אנשים קפיצים זה דבר כיף.
ואפילו חיבקתי אותה, שזה בכל שיפור עצום.
וגם קצת קפצתי איתה שזה בכלל וואו.
שיואו, איזה כיף להרגיש בשינויים
....
!!... שנריב על זה???
אוח נו..שביעיסטים זה פסה ..כ"כ שנה שעברה 
..
..|-סודי ביותר-|
)
