אבל זה לא נכון לומר שבפועל היא לא עושה את זה..

אבל מי שאמר את המשפט הזה התכוון לזה שהדת משרתת את "מבנה העל"

ומונעת מהאנשים הפשוטים להתקדם בחיים, כי הם מקבלים את המצב שלהם כ"גזרת האל"(מצב נתון שאין לשנות)

הדת היהודית היא ממש לא כזאת

נכון שהכל מהקב"ה והוא מסובב את הכל.

אבל זה שנולדתי למשפחה מסויימת, או עם תכונות מסויימות, ממש לא אומר שאין לי אפשרות לשנות אתזה או שעלי לקבל את זה כי "ככה ה' רצה" ממש לא..

ממש כמו כדורגל 

אנשים זקוקים ל'אופיום' הזה - זה הטבע האנושי

מכאן ועד השלכה על הדת עצמה זה פשוט טיפשות, ממש כמו לטעון ש2 ועוד 2 הם 222 

הדת עצמה היאעמוקה ונכונה בלי קשר לכך שאולי ה"פסיכולוגיית המונים שלה" מתפקדת כ"אופיום להמונים"

מנה כפולה של מורפיום להמונים

מטשטש. מכניס לדמיון של אידאליה. וקטלני

הביטוי "הדת היא אופיום להמונים" נפוץ בעיקבות מרקס (אם כי היו לפניו שאמרו ככה).

 ומה מספר בני האדם שנרצחו  ע"י מאמיני דת הקומוניזם ?

 עשרות רבות של מליונים נרצחו ברוסיה , עוד עשרות מליונים בסין, קוריאה וייטנאם וכו'.

 לא צריך להתרגש מכל אמירה של רשע זה או אחר.

אחרים .

 תראו את השיר כאן: http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=4667

לגיון צעיר הננו
דורכים בעוז ואון
בלי מורך ובלי פחד
נתקיף נכבוש שלטון
בים של דם ויזע
מול צר אויב מעיז
היד המיובלת
תשחיז סכין תשחיז.

לגיון צעיר הכונה
למלחמת המעמד
נשמידה הפשיסטים
חפשים נהיה תמיד
שלום-בית עם בורז'ואים
יביא לנו האבדון
עם לנין ועם סטלין
נתקיף נכבוש שלטון.

תחי ארץ הסובייטים
שוב אנו צועדים
מסתערים עם דגל
לקראת שחרור עמים
עלו על בריקדות
קרב אזרחים נלחום
הניפו את דגלנו
לנצחון אדום. 

הבנתם ? הם מאמיני דת הקומוניזם ישחיזו סכינים כדי לשחוט אותנו וכדי לכבוש את השלטון !

הדת יכולה, ומאוד מאוד בקלות, אולי אפילו באופן טבעי, להפוך לאופיום להמונים. לשיטה תועלתנית למילוי הצורך במשמעות. צריך לדאוג לכך שזה לא יקרה. צריך לדאוג שאנחנו עובדים את הקב"ה ולא את צרכינו.

(ולכל הברוךים, זה כן מסתדר עם הגישה שלי )

[עריכה: עכשיו אני קולט שהגבתי להודעה בלי להיות מעודכן בהקשר שלה]

מבין שאנחנו לא מחפשים רק מרגוע לנפשינו כי הרבה פעמים בעבודת השם אמיתית

אנחנו נמצאים במצבים כואבים עד שברון לב, מרוסקים, מאוכזבים ועוד ועוד..

זה לא שתפילה פותרת לנו את הכאבים. היא מרגיעה אם אנחנו אכן באמת מאמינים אבל הדרך לשם רצופה בכאב והרבה דברים קשים לפעמים..

המטרה היא עבודת השם.

בדרך, בגלל שהקב"ה רוצה להיטיב איתנו, ורק להיטב.. שנהיה בעבודה פנימית אמיתית ומדוייקת נוכל לחוות גם נחת אמיתית, יישוב הדעת ומרגוע.. כי מקום מנוחתנו הוא רק באלוקים (הרב קוק) וזה ממש כך, ליהודי.

אבל כמובן שלא זו המטרה שלנו הנחת והמרגוע והשלווה והבטחון, אלו רק כלים ומתנות (שניהם יחד) לעבודת השם.

וכן, נולדנו לעבוד אותו.

ובשמחה.

וביישוב הדעת ובאהבה ושמחה. רק שהדרך לשם בעקבות כל הצמצומים שלנו וגלות הנפש שאנו נמצאים בה היא לא קלה..

שנזכה לעבוד אותו במתיקות אמיתית מתוך שלווה ובטחון!!!

לכל מי שמשתתף בדיון הזה, להביא גם אולי איזה מקור?

כי מי אני שאגיד שהדת היא כזאת או שהיא לא כזאת. אין פה "הדת שלי", יש פה דת אחת וזהו.

אז אני אמליץ לכולם לקרוא את המאמר - מהות הדת ומטרתה / בעל הסולם

אבל אין לי בראש מילות חיפוש.

הרעיון הכללי: כשם שעם החובה המוסרית להתחתן ולהוליד ילדים ניטעה בנו גם הרגשת הצורך הנפשית שדוחפת לזה, גם עם החובה המוסרית הקשורה באמונה ודת ניטעה בנו הרגשת הצורך הנפשית שדוחפת לזה.
@שמואלג

היום משמש כחומר הרדמה

ולכן הוא גם נפוץ במשככי כאבים[קודאין, מורפין]

עדיין משמש לסמים[הירואין]

ותרופות לשיכוך כאב, עצירת שיעול ומניעת שלשול חמורים[במינון קטן]

להיות הביטוי הטוב ביותר של נפש האדם ומתוך כך להביא אותו להשלמה נפשית וסיפוק. (מהר"ל תפארת ישראל פרקים ו'-ח')

כמובן זה לא הסיבה שאנו שומרים תורה ומצוות אבל זה מתלווה באופן מוכרח. כי התורה חייבת להתחבר לחיים ולתקן אותם בצורה שלמה והאדם אמור וחייב להרגיש את זה. זה הכרחי. 

תורה שהיא דרך חיים! (יש' הר ברכה, יש' תורת החיים)

בעצם בעולם של היום שבו החברה המערבית דוגלת בהנאה אצמית כעיקר - לא אמורה להיות בעיה באופיום להמונים. להיפך זו אפילו מחמאה

סם זה דבר שבסופו של דבר מביא הנאה עצומה ובאופן יחסי לא דורש הרבה השקעה (כמובן אילו זה היה חוקי ולא היה צריך להתאמץ כ"כ להשיגו)

הבעיה בסם היא הקלות שהוא גורם לפגיע באחר - אם אני יוצא מתוך הנחה שמרקס לא חשב שהדת פוגעת אקטיבית אלה רק מביאה לניוון (וכך אני הבנתי את המשפט הזה) אז בעולם הערכים של היום זה ממש דבר מבורך

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי