מנסיון. 

תחליפי מורה!!! שתעודד אותך ותייעץ לך בכנות (!) אם לעבור לאוטמט

אני החלפתי וזה הדבר הכי טוב שעשיתי (ועברתי!!)

גוד לאק!

כי אם עד עכשיו לא הצלחתי זה אומר שכנראה זה לא מתאים לי?

לעבור לאוטומט או מורה.

מה שהוא פה לא הגיוני, 70 שיעורים ועדיין לא טסט זה המון. מורה הגון לא היה מוכן לכל כך הרבה שיעורים. תנסי למצוא מורה שיש המלצות על יושרו, שיראה כיצד את נוהגת. אם הוא יאמר שללא ספק הבעיה היא בגיר הידני. אז תעברי לאוטומט. לא נורא. 

משום מה יש לי רושם שלמורה שלך לא אכפת שתקחי עוד 70 שיעורים. בהצלחה.

קודם כל- איפה את לומדת?

אם את לומדת במקום קשה, כמו נגיד ירושלים, אז כדאי לך לעבור למקום קל יותר. זה מוכיח את עצמו.

וגם אני לא הסכמתי לעבור לידני. אבל איך שעברתי לאוטומט היה לי הרבה יותר קל. חבל להתעקש על משהו שלא מוביל לשום מקום.

בהצלחה!!

זה הכל התרגשות

(ראיתי שאחרי 10 שיעורים זה לא הולך)

רוב הרכבים הם אוטומטיים

גם החלפתי מורה וגם עברתי לאוטומט.

אבל כשעברתי מורה, קודם ניסיתי שיעור אחד עם המורה החדש לפני שהחלטתי לעבור סופית.

עוד דבר ממש חשוב: אבא שלי (ז"ל) ראה שהמצב לא טוב ושאני עושה יותר מדי שיעורים אז הוא היה בא איתי לשיעורים של המורה הישנה. כלומר ההחלטה על כך שהמורה לא מתאימה לי היתה משותפת.

דבר נוסף, גם כשהחלפתי מורה, אבא שלי היה איתי בשיעור ניסיון וחשב יחד איתי על המהלך.

אני ממש ממליצה לך לצרף לשיעורים דמות כזאת כמו אבא או אמא שיודעים לנהוג טוב ומצד שני את בוטחת בהם שלא יביכו אותך או יעירו לך יותר מדי על הנהיגה ותגיעו להחלטה יחד.

אני עשיתי עם המורה הראשונה 100 שיעורים (40 על גיר רגיל ועוד 60 על אוטומט) ו -3 טסטים

כשעברתי מורה עשיתי 20 שיעורים וטסט (זהו!!!)

(סה"כ 120 שיעורים ו 4 טסטים)

המורה החדש היה אבא של המורה שהיתה לי.

הוא היה יותר ותיק ויותר מיומן ממנה בללמד נהיגה. הוא היה לוקח את כל ה"מקרים הקשים" כמוני, והיה מעביר אותם טסט די מהר.

היא לא היתה מורה כזו גרועה (חברות שלי למדו אצלה) אבל היא ידעה ללמד רק מי ש"יש לו את זה". היא לא ידעה כ"כ להתמודד עם תלמידים שיש להם בעיות ספציפיות בנהיגה וכיצד לפתור אותן.

המורה החדש שלי, ידע לראות תלמיד נוהג ואחרי שיעור אחד בלבד ידע לומר:

1)מה הן נק' התורפה שלך

2)כיצד מתגברים עליהן

3)האם התרגול שעשית איתו הוא מספיק ואפשר לעבור לדבר הבא

את צריכה כזה מורה.

אני למדתי במקום יחסית קל ללמידה ועדיין לא היה לי קל. אין מה לעשות לא לכולם זה הולך בקלות.

בסופו של דבר עשיתי רשיון על אוטומט ואני לא מתחרטת על כך בכלל. ב"ה יש לי היום רישיון. אין לנו כרגע רכב אבל אנחנו שוכרים בכל פעם שאנו זקוקים לרכב (פעם בחודש-חודשיים). תמיד יש רכבי אוטומט בחברות ההשכרה. יש גם תמיד רכבי אוטומט לקניה.

דבר נוסף ממש חשוב שאמרה לי המורה של בזמנו כששיכנעה אותי לעבור לאוטומט:

אם את עושה על אוטומט ואז את רוצה להשלים לגיר רגיל אז את לא צריכה לעשות שוב תאוריה ו 28 שיעורים.

את יכולה לעשות כמה שיעורים שטוב לך ולגשת לטסט.

בנוסף, אחרי שאת נוהגת כמה שנים על אוטומט זה הרבה יותר קל להתמודד עם זה כי את כבר נהגת מיומנת ונותר לך רק ההתמודדות עם העברת ההילוכים. לא כמו תלמיד חדש שצריך להתמודד גם עם התפעול של הרכב וגם עם הלחץ בכביש.

אעדכן אתכם מה לבסוף עשיתי...

שמי שיש לה התלבטות אז תדע שזה אפשרי. 

נכון שזה לא היה בקלות. השקעתי המון ועשיתי המון! שיעורים (הרבה גם כסף..)

אבל הצלחתי בסופו של דבר להגיע למה שרציתי.. ובטסט שני.

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.