זה העיקר

ואף על פי כן אני נוטה לדחוק עובדה זו לנבכי תת ההכרה שלי כי אם אני אחשוב על זה כל הזמן זה יהיה מצער מאוד.

כנ"ל אם ה׳ יביא את המשיח לפני שנהיה ראויים לזה כי זו תהיה בעיטה בישבננו שאילצנו את ה׳ להשתמש בניסים במקום מה שיכולנו לעשות לבד.

כן בניסים ואותות גלויים?

אני לא רואה פגם בנס. נס זה רצון ה' שמתגלה בטבע על ידי כך שהטבע מגלה את מה שהיה טמון בו מששת ימי בראשית. במובן הזה בהחלט ייתכן שקריעת ים סוף הייתה למעשה צונאמי מיוחד במינו לשני כיוונים שונים, שתוכנן בטבע עוד מששת ימי בראשית אבל בעצם גילויו בפועל בזמן ובמקום המדויק שה' (ומשה) רצו - זה נקרא "נס".

גם זה שחייל מקבל כדור בראש ונשאר בחיים ומשתקם שיקום מופלא - גם זה נס במובן מסויים (חייל שהרפואה אמרה עליו ש95 אחוז שהוא מת, ן-5 אחוז שהוא יישאר צמח לכל החיים - ובכל זאת היום הולך ונושם ומדבר וחובק ילדים משלו...) ובכל זאת אני לא שומע אנשים שמתלוננים על הניסים האלו.

להפוך אותי לדלעת ככל הנראה לא יעזור לעם ישראל - אבל, לדוגמא, שהמשיח יבוא ויוכל בבהנפת יד להוריד ברקים וסופת אבנים על כיפת הסלע ומסגד אל אקצא ולהחריב אותם עד היסוד, וליישר אגב אורחא את הקרקע ואת המחבלונים שיש שם להעיף בבום על קולי ישר לירדן - אני לא רואה בכך בעיה ג-ם אם זה אומר שלא אנחנו בעצמנו עשינו את זה במו ידינו. מי אנחנו שנגיד לקדוש ברוך הוא איך לגאול אותנו, איך הכי "מתאים" לנו... 

אגב, סתירה קטנה בדבריך: אם הקדוש ברוך הוא יביא לנו את המשיח בניסים גלויים, משמע שאנחנו ראויים לכך. בין אם זה רק בגלל ש"הגיע הזמן" ואי אפשר לדחות אתזה יותר ובין אם בגלל שזכינו להקדמת הגאולה - היא תגיע כאשר ה' יחליט שהגיע הזמן המוקדם או המאוחר ביותר להביא את הגאולה כמו שהבטיח.

אתה סובר שה' יגאל אותנו בניסים בלי שיחשוב שמגיע לנו?

ויסלח לי המהר"ל וכל אחד שחושב שהוא יודע בדיוק איך משיח חייב להגיע - כבר נוכחנו לדעת שאין להקשיב לדברים כאלו.

משיח יכול לבוא בדרך הכי פשוטה וטבעית שיש, ומשיח יכול גם להגיע בניסים. אנחנו לא יכולים לדעת באיזו דרך ב-ט-ו-ח הוא יגיע, וכן - גם המהר"ל (אם כי אני מודה שלא למדתי לעומק את הספר שהזכרת) לא יכול לדעת את זה.

לכן בנתיים לא ענית שום תשובה...

שאלתי אותך למטה שאלה פשוטה מאוד וברורה מאוד, בלי יכולת מילוט: אתה חושב שמשיח לא יכול להגיע מחר?

אתה מאמין שהוא לא יכול להגיע מחר?

במינוח של "מצער" על דבר כזה אם יקרה - זה יהיה ההוכחה הכי גדולה שה' החליט להחיש את הגאולה או שכבר מימי קדם נקבע שבה' בתשרי ה'תשע"ו יגיע המשיח - וה' אמת ומילתו אמת, וזה מה שיקרה, אם זה יקרה.

אני לא יכול לדמיין את עצמי מצטער אם המשיח יגיע מחר. כמובן שזכותך לחשוב אחרת.

כל טוב, ושבת שלום

בס"ד

משיח לא מצער יהודים 

ויסלח לי המהר"ל וכל אחד שחושב שהוא יודע בדיוק איך משיח חייב להגיע - כבר נוכחנו לדעת שאין להקשיב לדברים כאלו.

משיח יכול לבוא בדרך הכי פשוטה וטבעית שיש, ומשיח יכול גם להגיע בניסים. אנחנו לא יכולים לדעת באיזו דרך ב-ט-ו-ח הוא יגיע, וכן - גם המהר"ל (אם כי אני מודה שלא למדתי לעומק את הספר שהזכרת) לא יכול לדעת את זה.

לכן בנתיים לא ענית שום תשובה...

שאלתי אותך למטה שאלה פשוטה מאוד וברורה מאוד, בלי יכולת מילוט: אתה חושב שמשיח לא יכול להגיע מחר?

אתה מאמין שהוא לא יכול להגיע מחר?

וכמובן, צריך לצפות שיקרה בימינו.

כמו שנאמר בגמרא, שאחת השאלות ששואלים את האדם בבי"ד של מעלה, היא: ציפית לישועה?

ומוסיף הר"ן: בימיך.

אבל אכן צריך לראות גם את הגאולה שהולכת ומופיעה דרך הצמיחה שהיא לכאורה "בדרך הטבע", כמו שכותב הרב קוק זצ"ל, שזו לא חולשה אלא "גבורת גבורות" שמעלה את גם כל המציאות החמרית. ולהשתדל לעזור להופעתה.

וצריך להתפלל להחשתה: בעיתה - אחישנה.

צריך לפעול - כפי שכתבתי לעיל,

וגם לצפות, מעבר לכך, שתבוא בימיו. פעל ה'.

ה"שינוי המהותי" אינו מתחיל רק ממעשי בני אדם - כביכול אם ירצו יכולים לעכבה לנצח ח"ו.

זה בדיוק הענין, שהגאולה אינה תלויה בהם. בעיתה -אחישנה.

אלא שהקב"ה פועל גם דרך מעשינו. ואנחנו יכולים לזרז ולהקל.

וגם עצם הדרך שה' מוליך את הגאולה, היא עצמה מעוררת מתוכה תשובה של בני אדם.

ה' עושה את שלו - ואנחנו צריכים מצידנו לעשות את שלנו, ולהשתתף בכך.

נכון שבכללי, קודם הקב"ה השרה שכינתו עלינו ונתן לנו תורה - אח"כ אדם עושה, והאיתערותא דלתתא מעוררת גם מלמעלה. זה לא רק "אות לכך", אלא ממש אחיזה בקדושה ע"י מעשי האדם, והפתח שהוא פותח ע"י מעשיו, נותן חלות לשורש העליון של זה.

מה שנוגע לגאולת-הכלל:

לגבי אם "מעדיפה" בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב.. כמובן שכולם היו מעדיפים שיהיה דור שכולו זכאי וכו'. אבל זה לא קשור רק להעדפותינו. ואנחנו כבר נמצאים בתוך תהליך מסוים. ובכלל, בוודאי שצריך לצפות לישועת ה' על עמו, לא רק לתשובתם. וגם להשתדל להיות זכאים ולהתעורר בתשובה ומע"ט.

ואכן, "דור שכולו זכאי" זה באמת "חזרה בתשובה המונית".. זכאי - לפי  מה שנקרא בתורה. אלא שאכן יש מקורות שהעלו כל מיני דברים שיכולים להטות לכף זכות.

אבל מכל מקום, באופן יסודי, הנושא הזה אינו בהכרח כמו מה שנוגע לאדם הפרטי. פה השאלה האם גאולת ישראל תלויה ומותנית במעשינו או לא.

זו הרי מחלוקת שמובאת בגמרא, בין רבי יהושע לרבי אליעזר, האם הגאולה תלויה בתשובה או לא. בירושלמי כתוב: "ואיסתלק רבי אליעזר". כלומר, שהמסקנה כרבי יהושע שאינה תלויה בתשובה. אמנם הרמב"ם מביא, שכבר הבטיחה התורה שסוף ישראל לעשות תשובה ומיד הן נגאלים. משמע, שזה קודם.

אבל בספר עקידת יצחק, הסביר שיש בכך מדרגות. כלומר, התעוררות ראשונית מביאה עוד שלב. והגאולה עצמה, היא מעוררת את הלבבות לשוב אל ה' בתשובה שלמה. כלומר: הסדר הוא לא רק מה שאנחנו עושים ו"ה' מגיב".. אלא בענייני כלל ישראל ביחוד, לה' יש תכנית שלו, ואינה תלויה רק במעשינו. ולא יוכלו מעשי בני אדם לעכב גאולת ישראל בבוא עיתה.

[ויש מי שכתב: "והגאולה תלויה בתשובה - שישובו לארץ". שעצם ההתעוררות הזו, היא כבר מעוררת גאולה מה']

האור החיים הק' כותב: "והיה ממכרו עד שנת היובל, שהוא זמן המוגבל (הקבוע) לגאולה בעיתה, אז ויצא ביובל ושב לאחוזתו. כי קץ הגלות ישנו (קיים) ואפילו יהיו ישראל רשעים גמורים ח"ו".

ובספר יחזקאל (ל"ו), מבואר הסדר של קיבוצנו אל אדמתנו, ואז זריקת מים טהורים ע"י ה', שזה מחדש את הלב והרוח, ומתוך כך קיום המצוות, החוקים והמשפטים.

העולה מהדברים, שאנחנו בוודאי יכולים לקרב ולזרז את גאולת ישראל. ויש לכך משמעות עצומה. אבל הקב"ה אינו תולה את הגאולה רק במעשינו. וכשמגיע זמנה - היא באה. זה ענין של כלל-ישראל ושל כלל מגמת העולם. בוודאי שכמה שיותר נפעל עם ה', גם בעצם גאולת ישראל הממשית, וגם בריבוי מעשים טובים, ובכלל איכות רוחנית מתאימה, עוזרים לזרז ומקלים את התהליך.

ובוודאי שגם הגאולה שבאה מה', אין מטרתה שיהיו "רשעים יושבים ועטרותיהם בראשיהם"... אלא היא עצמה, מעוררת את ליבם של ישראל לשוב לה'.

נמצא שהגאולה והתשובה שלובים זה בזה. והגאולה השלמה, שייכת גם לתשובה השלמה. דהיינו, מצב שלם של עם ישראל, ברוחניות ובגשמיות. שנזכה.

א. לשיטת הרמב"ם יש כמה הסברים. ומכל מקום, גם הוא אומר שהקב"ה מוליך גם את התשובה. וגם הרמבם לא מסכים כאילו הכל תלוי בבני אדם. האולה באה מה'.

ב. לא שייך "מעמד הר סיני". כתבתי שלגבי האדם הפרטי גם-כן, הכל מתחיל מבהחירה של ה' בנו ונתינת התורה. אח"כ יש האופציה של האדם לעלות ולזכות במה שיכול מתוך שהוא חלק מעם ישראל.

ג. בבית שני, לא סתם "נכנסה לתודעת העם גאולה". היתה נבואה מראש שאחרי 70 שנה יחזרו. והתהליך של ההתעוררות אצל מיעוט העם לחזור לארץ, היה התעוררות מכאן שבאה כתוצאה מדחיפה נסתרת מה', כי בא מועד. כיוון שלא היתה התעוררות מספיקה, זה לא החזיק לנצח.

ומכל מקום, זה בדיוק החילוק בין בית שני, שכדברי הגר"א נקרא "פקידה" בלבד, לבין הגאולה האחרונה, שאינה מותנית ותלויה במעשי בני אדם בלבד, וכדברי האור החיים הקדוש שציטטתי לעיל. וכן כתוב בספר "לשם שבו ואחלמה", ובעוד הרבה מקורות.

הרמב"ם כותב שאסור לחשב באיזה זמן יבוא המשיח. ולפי זה ברור שאסור להגיד שהיום בטוח שיבוא.

וחוץ מזה שאני מאמין שכוונת המחבר שתמצת את עיקרי האמונה שלה רמבם כך עשה טעות כשלא הדגיש שצריך לבוא פסיק בין המילה יום למילה שיבוא.

אני לא חושב שצריך להאמין בכל יום הו הנה היום בא המשיח, גם הרמבן עצמו לא כתב זאת אלא שבכל יום אאמין שיבוא, מתי? לאו דווקא היום.

מיוחד שבו הוא יוכל להגיע?

אם ה' ירצה להוריד לנו משיח היום או מחר מהשמיים לא נראה לך שזה יכול לקרות?

אתה עד כדי כך בטוח שביום שבו המשיח יגיע אתה תדע בוודאות חמש שעות לפני כן שהוא יבוא?

ואם לא - אז לפי מה אתה יודע שביום שישי, ה' בתשרי ה'תשע"ו, לא יגיע המשיח? מאיפה הוודאות המוחלטת הזאת שהוא לא יגיע?

אני מאמין בהחלט שהוא יכול לבוא בכל יום, בעיתה או אחישנה, ושאין שום ערבות שתהיה לנו ידיעה מוחלטת עוד קודם שהוא יגיע ש"הנה הוא מגיע ממש היום" - ולכן אנחנו מאמינים. לא רק שאנחנו מאמינים בכל יום, שהוא יבוא ביום מסויים - אנחנו מאמינים שבהחלט הוא יכול כל רגע להגיע.

אני לא אומר "הנה היום בא המשיח" - את זה אני אומר רק כאשר המשיח בפועל בא. אני בהחלט אומר "כן ה', אני מאמין שאם אתה רוצה אתה מוריד אותו אלינו היום".

וזה בניגוד לעמדתה של הלליש שאולי אליה גם אתה מכוון שרואה את זה יותר בסדר גודל של שינוי כולל וכו' - אבל גם אז הרי צריך להיות הרגע שבו המשיח מגיע, גם אם לא באותה שנייה נבנה המקדש ואיראן הופכים להיות שואבי המים וחוטבי העצים שלנו. 

לא יודע, יש לנו הבטחה אלוקית לגאולה, למשיח בן דוד - ואני לא מתיימר להחליט שאני יודע מתי או איך הוא יגיע, אבל גם לא מתיימר לקבוע מתי הוא ל-א יבוא.

אני מצפה לישועה.

ולא "שיבוא היום" אלא "שיכול לבוא היום" זה הבדל קטן אבל משמעותי ביותר.

אתה כופר באפשרות שמשיח י-כ-ו-ל לבוא כל יום?

נשאל את זה ככה: אתה חושב שהמשיח לא יכול להגיע מחר? 

תשובה פשוטה מאוד...בלי להתחכם - כן או לא? יכול או לא יכול?

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי