חסויה"כל פעם ששנה יוצאת שנה אחרת נכנסת.
ולפעמים ללא מחשבה נוספת
אנחנו נותנים לשנה סתם כך ללכת.
שנזכה השנה להיות אנשים חושבים
מה עשיתי מה אעשה
ובשנה הבאה מה אני רוה?
שלא ניתן לשנה לברוח.
נחשוב קצת נפעיל את המח
מה שטוב בר"ה חוץ מתפוחבדבש
זו ההזדמנות להתחיל מחדש"
אז שנה טובה לכולם!
סליחה אם לפעמים סתם נדחפתי, העלבתי, פגעתי או עיצבנתי מישהו מכם, זה באמת לא היה בכוונה רעה!
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
