אני דווקא נהנת מיום-ללא-אוכל אחרי המרתון סעודות שהיה בחג...

מצידי שכל החיים יהיה מרתון סעודות. אני בכל מקרה לא אוכלת יותר משליש עוף.

אבל צומות זה סיוט חיי.

אני משקשקת מיום כיפור.

אני בדר"כ לא אוכלת ביום-יום יותר מארוחה אחת (וזה בד"כ בצהרים/בערב)

(המלצות לגבי שינוי הרגלים רעים יתקבלו בברכה...)

כך שזה לא כ"כ מפריע לי לא לאכול יום שלם.

אבל כשאני רואה אוכל... (זה סופו המר והנמהר של הצלחת על תכולתה..)

אבל כשאני נהיית רעבה אני כן אוכלת, וכשאי אפשר לאכול אני נהיית חלשה ומסכנה ומעצבנת.

אוי..

זה קשה.

מנסה למצוא משהו שיעודד...

נשאר רק עוד 5 וקצת שעות.

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

א"א להיות פעילים ביום של צום. במיוחד לא ביום חם וקיצי מלא לחות.

נשארים בבית ומעבירים את הזמן

זה מה שאני עושה.

אבל יש לי דברים לעשות, זה מה שגורם לי להתבכיין

יום של צום הוא סוג שמחכים שיעבור. לא מנסים לנצל אותו

התחייבתי לגמור את זה עד אחרי הצהריים.

אז אין לי פתרון...

חוץ מזה שתנסי להשאיר את האריזה למחר ואת השאר לנסות איכשהו לחרוק שיניים ולסיים היום.

אפשר גם אחרי הצום.

(היום לא נגמר בסוף הצום).

לפני סוף הצום אנחנו נוסעים, ומשם אני נוסעת לאולפנא, מה שאומר שאני צריכה להיות ארוזה ואחרי הכל.

עידוד קטן- כפרת עוונות לפני יו"כ

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.