מכירים את זה?
טיול נעים עם הילדון, חוזרים הביתה מהמכולת. בדרך הוא שקוע במונולוג אינסופי, הסבר מפורט על נפלאות העולם מזווית ראייה צעירה ומשוחררת מכבלי הרציונליזציה המבוגרת.
זה יכול להישמע, למשל, כך:
"---ואז הפנסים צומחים ובאזור של המכולת צומחים הרבה יותר כי הגלידות במקרר שמחוץ למכולת מקררות את האוויר עד שבורחים משם כל עוקרי-הפנסים מרוב קור ואז אין שם אף עוקר-פנסים אז כל הפנסים מצליחים לגדול ולגדול עד לגודל הרגיל שלהם ובגלל זה הם עושים המון אור צהוב, כי אם הוא קצת אז הוא לבן ואם הוא הרבה אז כבר אין מקום לכל כך הרבה לבן והוא הופך לצהוב ורואים את זה מאוד מרחוק וכשהפרחים רואים את זה אז הם---"
וכוליה וכוליה, ממשיך וממשיך, ובינתיים אני מרגישה שזו שעת חסד, ומרגישה ברכה ושפע מהשמים, כי איזה כיף שיש לילד כזה עולם פנימי עשיר; ואיזה כיף שהוא מעסיק את עצמו בדיבור האינסופי הזה ונותן גם לי זמן רגוע למחשבות על העניינים הפרקטיים שלי (במקום לשאול אותי שאלות כל הדרך ואז אני לא מצליחה לחשוב על שאלות פשוטות כמו מה חייבים להכניס למקרר מיד כשניכנס ומה יכול להידחות); ואיזה כיף לקבל הצצה למה שהולך לו בתוך הראש הקטן הזה; ובכלל כמה פסטורלי ללכת ככה ביחד ולשמוע סיפור.
ובינתיים הוא ממשיך וממשיך עד שבסוף איזה משפט כאורך הגלות הוא חותם ב"נכון, אמא"?
אח, אני מתה להגיד לו "נכון".
אני רואה את זה על הפנים שלו, שומעת בקול שלו - הא לא הקדיש המון מחשבה לשאלה שלו. זו לא באמת תהייה קיומית אם כל הנ"ל נכון - זה רק צורך קטן לצאת לרגע מהמונולוג, לתת לשיחה גם טיפ-טיפונת רמז של תקשורת הדדית, לקבל חיזוק קטנטן ממני, ומיד הוא ימשיך הלאה באגדותיו המופלאות.
אבל האם אני יכולה להגיד "נכון"?
בתורתנו הקדושה כתוב "מדבר שקר תרחק".
האם מותר לי לאשר שאכן, אמת ויציב, הקור מהמכולת מבריח עוקרי פנסים ולכן הפנסים צומחים בלי הפרעה?
אז הנטייה שלי היא להמהם איזה משהו לא מתחייב. או להגיד בקול מרגיע "אפשר לומר", או "במובן מסוים זה נכון" (במובן של עולם האגדות זה נכון, לא?) או כל התחמקות ערמומית אחרת.
אבל ברור שזה לא עובד.
הוא נעצר, מתעורר, מופתע, טיפה פגוע, כאילו במחי יד ערערתי את עולמו השליו, שואל מה הכוונה. נכן או לא נכון? מה זה מובן מסוים? זה אומר שזה לא נכון? רוצה תשובה פשוטה, חלקה, חד-משמעית, שיוכל להפליג איתה הלאה בבטחה. אם אין לו תשובה כזאת - הלכה שעת הקסם. ילד מפטפט באושר הוחלף בילד נסער, מתווכח, מתעקש, אפילו אולי בוכה.
יש מזדהים בקהל? זה מוכר?
איך כדאי לנהוג?
גדול!