זה הכל תלוי מה אתה מחפש אין פסול או לא פסול ... יש מתאימה לי או לא מתאימה לי 

גם אם היא לא הלכה איזה שנתיים שלוש לטיולים או פעילויות של הבית ספר, והיא לא הייתה בשום תנועת נוער?

פשוט אני באולפנה וזה יחסית ערכים די חזקים לכן אני שואלת

או מה היא עשתה בשירות לאומי,

ואפילו לא מדוע היא במקצוע פלוני או אלמוני

תנוח דעתך

הם כן יבחנו את האופי,

כך שהעדרות מפעילות וכד' תהווה סימן, לא סיבה,

אבל ללא קשר ישיר לביה"ס או תנועת נוער בדווקא

לא יכול להיות דבר כזה שזה יקרה רק בסביבה שפחות נוח בה?

שהיו שנתיים שלא יצאתי לטיול השנתי כשהייתי באולפנה,כי אני לא כ"כ אוהבת טיולים ומסלולים 

וזה בכלל לא קשור לחברה ,ב"ה הייתי ממש חברותית ולא היו חסרות לי חברות.

פשוט יש לי פחד גבהים ולא היה בא לי לצאת לטיול ולהשאר להתייבש באוטובוס ולבוא רק בשביל הכיף עם החברות.(מה שעשיתי בשנים שכן יצאתי לטיול)

אז לא כדאי לפסול על כל דבר. זה לא בהכרח אומר שיש לבחורה בעיה או שהיא סגורה מדיי.במיוחד שהיא כן אוהבת לבלות עם חברות ומשפחה.ולהפך אני חושבת שזה גם מראה על משהו טוב שהיא לא הולכת עם "כל העדר" או 

שלחץ חברתי משפיע עליה ..היא עושה מה שטוב לה ומתאים לה וזה מעולה.

א. בתיכון בו אני למדתי החבר'ה לא היו בסגנון שלי בכלל, הרבה פחות דתיים.

אז הייתי בטיולים, אבל הלכתי על הגבול הדק של להיות איתם ולא לפול.

נגיד בהכתרה לא השתתפתי, ולא כי אני לא חברתי / מצחיק / יודע לשחק / לחקות אנשים.

זה מאוד מובן אם ההיעדרות היא מחוסר רצון להיות עם החברה שבבי"ס,

רק השאלה היא למה להישאר בכזה תיכון (שהיא פחות נפק"מ לקידושי אשה).

ב. מה זה כבדה? זאת מילה כ"כ לא מוגדרת...

זה יכול להיות:

מאוד דוסית,

מאוד נוקשה,

מאוד מתוכננת...

ולכן לעזוב את האולפנה כבר לא בא בחשבון אם נשאר לי פחות משנה. זאת אולפנה באמת איכותית, פשוט מבחינה חברתית אני מרגישה לא מתאימה שם. אני די שונה מהבנות. אני יותר בוגרת מהם וגם הולכת קצת יותר צנוע מהם בלי להתגאות חלילה. וגם הם תופסות אותי כסוג של "צדיקה"| שעוזרת לכולם וזהו.

ב. יותר מתוכננת. כאילו לפעמים אם יציעו לי ללכת לאיפשהו סתם ככה בהפתעה זה יתפוס אותי לפעמים לא מוכנה כי תכננתי לעשות ככה וככה ואז זה יפגע לי בסדר היום

פשוט תמצאי את האדם שיכיל ויאהב אותך (וליהפך).

בהצלחה!

בס"ד

אם זה משנה לך אז גם אני די כזאת.

לא השתתפתי בהכתרה, לא ממש הייתי עם הכיתה שלי בטיולים,

אני ילדה שמאוד אוהבת ללכת בטיול ולחלום, להסתכל מסביב, להקשיב למדריך.

פחות אוהבת להיות עם כל השטויות וכו'.

ויצאתי בחיי.

אז יש גברים שרוצים את זה.

זה פשוט אופי שונה.

זה לא דבר רע.

גם אם יש גברים שיגידו לך שהם רוצים מישהי כזאת זה לא אומר שאין גברים שלא יפסלו על זה ואולי אפילו יעדיפו.

זה פשוט האופי שלך.

הרגעתם אותי ועזרתם לי.. עכשיו יותר קל לי לקבל את האופי שלי ואפילו לשמוח בו

תהיי שמחה במי שאת.. 

ועוד בפרט שאת חזקה,צנועה, 

הלוואי שכולן היו כך ! 

ומאחל לך שתשמחי בו כל החיים, כי כך צריך.. 

נניח וההתנהלות שהצגת היא בעייתית, מה הפיתרון?, להשתתף בכוח בפעילויות כדי לא להוציא על עצמך שם של מישהי "כבדה"? הרי זה לא את!! ובעזרת ה' כשתחפשי את בעלך תחפשי מישהו שמתאים לך ורוצה אותך כמו שאת, לא אחת שעושה בעל כורחה דברים שהיא לא אוהבת...

בקיצור, תרגישי בנוח עם עצמך ועם האופי שלך ובעזרת ה' תמצאי את הזיווג המתאים שלך בעיתו ובזמנו

בכל מקרה מי שזה לא מתאים לו והוא מחפש דווקא מישהי קלילה כנראה שהוא לא מתאים לך וגם את לא היית רוצה אותו..

לא צריך לנסות לחפש בכח, אם אני אעשה ככה יפסלו אותי, הייתם פוסלים במקרה כזה וכזה? תעשי את מה שאת מאמינה בו. מה שווה שתעשי דברים שאת לא מאמינה בהם רק כדי לרצות אחרים? בסופו של דבר את צריכה להיות שלימה עם עצמך.

חג שמח, מצטער אם זה היה מעט תוקפני.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.