(לי יצא בתשעה באב ) שוטפים מעט את המקום ועושים הפסק טהרה.

לגבי טבילה כשמתארחים - אומרים שיוצאים לטייל ועושים את כל ההכנות במקווה.

הסרת שיער או הכנות כבדות אחרות לעשות בבית שלך לפני היציאה לחג.

כדאי לברר מראש היכן נמצא המקווה ושעות פעילות (יש לך כאן למעלה בראש העמוד קישור לאתר מקווה.נט).

מהספר דרכי טהרה "העושה הפסק טהרה ביום כיפור, תרחץ כמו בט' באב. [בט' באב עצמו לא תרחץ כל גופה, אלא רק את אותו מקום] ותזהר מסחיטה ורחיצה כבשבת ויו"ט...".

אפשר להתייעץ עם רב אבל בעיני לדחות טבילה זה בעייתי לעומת לשתף אישה אחת כדי שתעזור לך להסתיר משאר המשפחה.

אולי אפשר להכין עוגה ולקפוץ לבקר חברה ואחר כך ללכת למקווה (או בדרך חזור מהמקווה)

אין צורך לדחות את הפסק הטהרה כדי שהטבילה תצא בחול המועד.

זה אפילו מכניס אותך לשאלה הלכתית - בעיה לרחוץ את המקום ביוה"כ כשאפשר לעשות זאת בימים שלפני כן.

גם אם יש היתר לדחות את הטבילה, אפשר לעשות הפסק טהרה לפני יוה"כ, לספור שבעה נקיים, ואז להמתין לטבילה.

אני למשל אומרת לגדולים שלי שיש לי פגישה טיפולית עם מישהי (אני עוסקת בזה).

ואני מתכוונת לעצמי .

גם בערבי שבתות, אני לוקחת איתי תיק עזרה ראשונה (טיפות אלטרנטיביות) וזה מה שאני אומרת לילדים.

כמו שהבלנית יודעת על הטבילה ואולי נשים אחרות שנפגשים איתן במקווה,
לפעמים גם הרב והרבנית יודעים בגלל שאלות שיש בדרך.
אם זה לצורך הטבילה זה בסדר גמור.

ושאלתי רב אם אחרי שנעזרתי באמא, והיא יודעת על הטבילה, מותר לנו לשמש בבית של ההורים, והוא פסק שאין בעיה.

וקרה לנו גם הפוך - שבשום אופן אי אפשר היה שלא לקבל את ההורים כאורחים אצלנו לחג או שבת, ברגע שהגברים יצאו לתפילה שיתפתי את אמא ואמרתי שאני צריכה ללכת - במילים האלו - לא הייתי צריכה להסביר יותר.

אני לא יודעת,
אני מניחה שתלוי בסיטואציה וגם בנוחות שלך.
ואפשר לשאול רב.

אם זה שינוי שלא קרוב לאמת, עד כדי כך שזה שקר.

אם את מתלבטת, תשאלי רב.

לרוב אפשר למצוא תירוץ שקרוב לאמת ומניח את הדעת.

לא תמיד צריך לפרט הכל מספיק לומר באופן כללי שאת צריכה ללכת, אישה אחרת יכולה להבין.

וגם הקב"ה שנתן לנו תורה ומצוות.

מלבד מה שעלולות להיגרם תקלות הלכתיות אם לא טובלים בזמן, יש ערך עצום לטבילה בזמן לשלום בית, לאהבה, אחוה, שלום ורעות בין בני הזוג.

את צריכה לשאול רב. נכון שיש שיקולים לכאן ולכאן, אבל כולם שיקולים הלכתיים שרב צריך לפסוק בהם.

יצא לי פעם ליל טבילה בערב לפני מבחן ענק, משהו בסדר גודל חיצוני  ולא ידענו מה לעשות

שאלנו רב והוא אמר אם זה על דעת שניכם לדחות, ואתם יודעים שזה יטיב לכם, וזה לא בכפיה אז תדחו.

אני הייתי נורא לחוצה ובעלי הבין את הסיטואציה ואמר שאין לו בעיה, והא מעדיף לקבל אותי רגועה

ודחינו, וזה היה חכם.

מה באתי להגיד? שרבנים כן מתירים לעיתים לדחות גם במקרים שלא חושבים, אז כדאי לשאול תמיד...

וגם לא אם הוא מוחל.

כאשר אישה טובלת ונעשית טהורה ומקיימים יחסים, השכינה שורה מעליכם, ולדחות טבילה פרושו לדחות את השראת השכינה עליכם... חבל....

אמנם לא יצא לי אף פעם לטבול בליל שבת חג (בינתיים), כן יצא לי במוצא"ש שבו היינו בשבת בבית הורי בעלי ואי אפשר היה לוותר על הנסיעה הזו, ובבדיקה שעשיתי לפני סעודה שלישית היה לי שאלה.

בעלי כמובן לא מכיר את הרבנים שאפשר לפנות אליהם בעניני מראות כי אנחנו גרים בעיר אחרת, וכך לא היתה לו ברירה אחרת חוץ מאשר להעזר באביו. ולמרות שלא פירט מדוע, העניין היה ברור.

אמנם חזרנו במוצא"ש הביתה אבל הייתי חייבת לטבול שם לפני שנצא כי הגענו בשעה מאוחרת הביתה אחרי סגירת המקווה, והיה לי ברור שאביו יודע לאן נעלמתי (חמותי לא היתה בבית היא עובדת קבוע במוצא"ש...), וכשחזרתי הרגשתי כלכך נורא... חמי, בחושיו העדינים, הרגיש שאני מתפדחת ממנו, וכשנכנסתי למטבח בו היה להכין בקבוק לקטן, פשוט פתח איתי שיחה על נושא סתמי כלשהוא בשביל שארגיש בנוח, וזה עשה לי כל כך טוב...

רק בשביל שתדעי שהורים גם עברו סיטואציות בחייהם, ואין כמוהם מי שיבין אותנו...

בהצלחה!!

להתיר לרחוץ את המקום ביוה"כ זה לא פשוט

ואם אפשר להימנע מזה ולהפסיק בטהרה יום יומיים קודם, ככה צריך לעשות.

אם יש היתר, אפשר לדחות את הטבילה.

ציטוט מ'תורת הטהרה' /הרב דוד יוסף (ע"פ הרב עובדיה יוסף)

אחרי שמדבר על כך שאין לדחות את הטבילה: "ומכל מקום אם רוצה לדחות את טבילתה בכמה ימים מחמת סיבה רצינית המונעת ממנה לטבול בזמנה, כגון סיבת חולי, או כגון שרוצה להצניע דבר טבילתה מבניה הגדולים, וכדומה, ובעלה מסכים על כך, רשאית לעשות כן. וטוב שיעשו שאלת חכם".

יש שם אחים? אבא/חותן? זה נראה לי דומה. השמירה על הצנעה חשובה מאוד!

ובכלל - אם אני מבינה נכון - דחיית ההפסק יותר פשוטה מדחיית הטבילה (מקווה שמובן מה ההבדל).

אז יכול להיות שכן קיבלת החלטה נכונה..

גם אני חשבתי כך, אך ככשאלתי את הרב, הוא אמר שדחייה מכוונת של ההפסק היא בדיוק על אותו רעיון של דחית טבילה ואין הבדל עקרוני ביניהם (לפחות לפי הרב שלי).

הוא דווקא אמר שעדיף לא לדחות הפסק, כי יש סיכוי שעד שאגיע לזמן הטבילה עצמה (שיצא באותו זמן ליל הסדר) יהיה לי רעיון כיצד כן אוכל לטבול ולשמור על הצניעות.

ואכן, בבוקרו של יום הטבילה, עלה לי רעיון איך לצאת מהבית יחד עם בעלי והילדים בתואנה כלשהי ושבעלי ישמור עליהם בזמן התפילה ואחר כך ילך להתפלל בבית כנסת אחר בתואנה כלשהי גם כן. אני לא חושבת שחשדו בעניין בכלל, אך אם מראש לא הייתי עושה הפסק, בכל מקרה לא היה סיכוי לכך. ויש גם עניין לטבול בזמן גם אם מסיבות כלשהן לא ניתן יהיה אחר כך לקיים יחסים (מצניעות או מבעיה רפואית וכדו')

אך אם עניין הדחיה ברור לשני בני הזוג והם לא רואים אופציה אחרת - קיימת אופצית הדחייה וכמו שכתב הרב - עדיף להתייעץ עם רב, אני חושבת שבזכות זה שהתייעצתי והשתדלתי ה' נתן לי יכולת לחשוב על רעיון.

והעניין של לגלות לאמא או גיסה - הוא ממש לא אופציה שמתאימה לכולם. 

חשוב להדגיש שאם מגלים לקרובת משפחה, בעיקר אם מתארחים איתה באותו בית, נראה לי ברור שצריך להתייעץ על כך עם הבעל ולראות שאכן מתאים לו שתספרי על כך. יש כאלה שיעדיפו דחייה מאשר שהחמות תדע. וזה כמובן תלוי בוותק הנישואין, ביחסים המשפחתיים ובעוד גורמים.

לדוגמא- אני יוצאת למקווה, משאירה את הפלאפון בבית וחברה מתקשרת. בעלי עונה. המדריכת כלות אמרה שמותר לו לומר בפירוש, בלי לגמגם או להסס "היא קפצה שנייה לקניון לקנות משהו".
או אפילו אם הפלאפון איתי ואמא שלי מתקשרת. אני עונה. מותר לי לומר לה בפירוש, מבלי לחשוש לשקר "יצאתי למכירת מטפחות".
לפי עניות דעתי, כמובן שעדיף לומר דבר שקר שיש בו גם אמת- כמו "יצאתי לעשות הליכה" או "יצאתי לקניון" (ולהתכוון למכולת שליד הבית). אבל העקרון המנחה הוא שמותר לשקר ולא צריך לחשוש או להשמיע זאת בקול שלך.

שיתוף עם חברה: אותי המדריכת כלות לימדה שתמיד צריך להסתכל על כמה ידעו. מה הכוונה?
את מתאחרת אצל חמותך (כמובן שעדיף לא לנסוע במצב כזה אבל נגיד שזו שבת מיוחדת שיש משהו מיוחד וחייב לנסוע...). עדיף שתשתפי אותה / את גיסתך ותבקשי ממנה לבוא איתך לסיבוב- ואפילו תבקשי ממנה שהיא תציע את זה (וכך לא בולט אם את לא יוצאת לתפילה אף פעם וגם לא בולט אם אחר כך יראו שלא היית בתפילה) מאשר שתעשי משהו חשוד ועוד אנשים במשפחה יחשדו... .

בהצלחה רבה

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

אני תמיד ישנה עם חזיית הנקה בלי ריפוד ובלי ברזלים של נקסט (וגם הולכת איתן ביום יום) בהתחלה כשהיו טפטופים גם שמתי רפידות כדי לא להיות רטובה, אבל כאמור, זה לא עזר כי היונק הקטן שלי היה תינוק פלטן ממש וכל לילה היינו רטובים שנינו וגם כל הסדין והציפית שלי...

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש לזה יתרונות וחסרונות.

אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.

לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו

יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה

למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים

אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.