אולי של זאת ששרה את זה. בעניין אם יש לה פרוטקציות בתור.
אולי יש לה.
ולכל המשפחה שלה.
והחברים
והחברים של המשפחה.
והאנשים שהיא סתם פוגשת ברחוב ובגללם אני צריכה להמתין על הקו.
אולי של זאת ששרה את זה. בעניין אם יש לה פרוטקציות בתור.
אולי יש לה.
ולכל המשפחה שלה.
והחברים
והחברים של המשפחה.
והאנשים שהיא סתם פוגשת ברחוב ובגללם אני צריכה להמתין על הקו.
אבל היא לא ממש יודעת איך אני יכולה לשלם את זה
מזל שגם היא חושבת שזה מצחיק.
והיא קוראת לי בשם השני שלי. לא טרחתי לתקן אותה, אבל זה מצחיק.
מנפלאות הC2
אחרי ששמעת את התשובה החלטת שלא משנה?
ונהפוכו, אין שום סיבה שיעל תדע..
דברים השמורים לת.ז. ולהזמנה לחתונה [כי לבנות זה חשוב
]
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)