בס"ד
לא

בס"ד
לא

פוסעתהסוכה נראית כמו איזה גן ילדים
פוסעתזה מה שאני עשיתי (ומתכננת לעשות השנה בעז"ה).
יוצא מגניב...
העיצוב שלך- והעבודת נמלים עליהם.
פוסעתתלוי באיזה גילאים.
את יכולה ללכת לחנות יצירה, לקנות את החומרים ולבקש מהם להדביק פייטים/צבעי רקע בדמות טביעת אצבעות/קריפונים וכו' לרקע או משהו בסגנון שמצד אחד משעם רצח אבל מצד שני יכול להעסיק את הילדים שעות...
|מתלבטת האם העלתי רעיון טוב ולהרגיש מוחמאת או שלהפך...
|
שירוש16מרגישה שניכשלתי...![]()
אני בטוחה שאת יצירתית. הגיע הזמן לגלות את הכישרון החבוי![]()
זה החלק השנוא עלי בסוכות 

בס"ד
שהקישוטים שמורים מתחת למזרון במיטה של אח שלי הקטן
והאיש נרדם
אז הקישוטים כלואים ושוחררתי
שירוש16מלא בעכבישים מתים וחיות מספריים חיות
ובראש השנה פתחתי את הדלת ומולי זחל עקרב 
מאז אני לא מתקרבת לשם.
שהאחים הקטנים שלי יפגינו בגרות וילכו פעם אחת להוציא בעצמם את הקישוטים.

מזכיר לי את המחסן...

ג'וק (תיקן למי שרוצה)... נח לו על הדלת של הארון??
לא מומלץ...
או שהייתי באולפנה בחדר ופתאום מאנשהו צץ לו עכבר קטן...
במבט לאחור זה היה מצחיק... אבל זה לא היה נחמד בכלל באותו זמן...
פרטים מדוייקים באישי...
אהבת ישראל!!
פוסעת
אהבת ישראל!!בס"ד
אבא הקים את הילד כדי שאקח את החומרים
חזרנו לעבודה
יעלכלומר, אוי, מסכנה 

זה פשוט היה מהפך מצחיק במחזה.
מחילה, אני שותפתך לצרה.
~תות~
אהבת ישראל!!אויי.. בהצלחה נשמה!!! @בת של הקב"ה וכל מי שצריך...
בס"ד
אלמד אותכם איך עושים דברים מהממים בקלות ובמהירות
יוני
כישוף כושל
נחלמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)