אם לא תנסי לעולם לא תדעי

מראייה חיצונית יכולה להיות התאמה חיצונית, שהיא חשובה מאוד אך לא בלעדית.

אין לאן לברוח, הוא מצא חן בעינייך.

וכאן המקום להעיר אודות כל הניסוחים של הרגשה פנימית ע"פ מראה חיצונית וכד'.

זה לא תמיד אמיתי. לענ"ד יש בזה משום מכבסת מילים או מכבסת רגשות.

כלומר, מצד אחד יש מין מבוכה (בעיקר במגזר הדתי והלאה) לומר לאחרים או אפילו

לעצמו שההימשכות לאחר או לאחרת מתבססת רק על נתונים חיצוניים, ומה הפיתרון?

חיפוי ההרגשה הנבזית הזאת ע"י עטיפתה בהרגשה יותר אצילית ויותר נעלה.

הכי טוב להיות כנים, ויש להתחיל בזה, ראשית עם עצמנו.

אם זה מה שתפס אותנו, לא להתבייש, ולהכיר בזה. זאת לא בושה. כך מנהגו של עולם.

יש תחום שלם שנקרא פרסנולוגיה. הפנים של האדם משקפות את הפנימיות שלו. יש שם משמעות ממש לכל פרט - לדוגמא, גבוה עבות, הרבה פעמים מצביעות על כושר מנהיגות או חמימות. גבות דקות - על רגישות. ויש המון פרטים - צורת ומיקום הגבות, עובי השפתיים, גודל המצח, גודל העינים, שיער מתולתל או חלק, צורת הראש (עגול, מרובע...) ועוד אינסוף. אדם שאוהב אופי מסויים, יאהב סגנון חיצוני מסוים, ואפילו הוא עצמו לא תמיד מבין למה. והסיבה היא כמו שאמרתי למעלה.

כך שהתרשמות חיצונית היא משמעותית.

לדוגמא יש אנשים (או בנות, בפגישות) שאני רק מסתכל עליהם, ויודע אם הקשר בינינו יהיה מתאים ונחמד או שתהיה אי התאמה (יש גם אחוז של אנשים שאני לא מצליח "לקלוט" אותם). וזה לא רק יופי, כבר קרה שראיתי בנות יפות, ואמרתי לעצמי שאמנם היא יפה אבל זה לא מעניין כי לא תהיה התאמה בינינו. 

ולשואלת - תגרמי למישהו אחר להציע לו.  ואני לא מבין מה שייך כאן התפדחות. מההה יותר טבעי מזה.

סבבה תתפדחי, 

אל תשאלי את מי שלומד איתו. 

ככה תשארי במחשבות של פיספוס מתי שתהיה לו אחת אחרת שהיא לא את.. 

במצב הכי גרוע הוא יגיד לא מתאים ויאללה ממשיכים הלאה. (כן? כן.. לא?  לא..) 

ואם כן ירצה, ואוו מי שתרוויח בענק זה את.. 

אצלי למשל בר"ה היה הרבה אורחות דתיות חצי קלאץ' צעירות כל בדיחה שלי צחקו כמו לא יודע מה. 

מפה לשם הייתה איזה אחת דוסית דוסית. חמודה רצח, שהיא הייתה סגנון אחר מהן צנועה, עדינת נפש, סמינרית כזאת. 

אקיצר - לגשת אליה ישירות לא היה שייך מפאת כבודה כי הן מעדיפות צד ג' מאשר ישירות. רק הסתיים החג שלחתי אליה את אחותי המהממת.. וראיתי שהיא רוצה אחד בחור ישיבה. לא כמו שאני כיום. אז הבנתי לא מתאים.

ויאלה ממשיכים הלאה. לפחות ניסיתי ואני יודע שלא פיספסתי דבר שלא התאים מההתחלה.

בהצלחה ... 

(: 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.