עצות ממה להזהר...?
על מה מדברים פה בדרך כלל?
עצות ממה להזהר...?
על מה מדברים פה בדרך כלל?
הכלל הוא שמילה שמבינים בלי הגרש כותבים בלי ומילה שמבינים רק עם הגרש כותבים עם. (אל תקשיבי לו)
למשל: אמשך, אבאשך, מזתומרת.
אבל לעומת זאת: מה כ'פת לי, בעיה ש'ך, ב'קשה.
אבל את יכולה לבקש ממנהלי הפורום, או מנהלי העל שימחקו בשבילך.
מנהל ביוני עם כוחות על טבעיים... הוא יכול לעוף.. משהו בסגנון תורה מן
נו ברצינות?!
בעברית:
אל תחפור
'מנהל על' אחד הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך... איזה טיפש... הוא יכול לעוף!
אבל צחקתי הרגע...



איש אחד הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך... התעייף והתחיל לרוץ!!
שועל אחד הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך הלך בום שטריימל!!
איך יודעים שליעקב אבינו היה שטריימל?
כתוב "ויצא יעקב", מה הוא יצא בלי שטריימל????????????
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)