בן אדם נמצא שבועיים בישיבה, מעיף את השטאייגען של החיים, שוכח מכל העולם הזה, כל כולו שקוע בתורה ועבודת ה', החיים שלו מתחילים בתוספות ונגמרים בקצות החושן, הוא עולה למדרגות אדירות...

ואז הוא יוצא לשבת, עובר ברחוב, פתאום בין ה'תוספות'ים נתקעת לו איזו נערה לבושה למחצה לשליש ולרביע...

כל הגמרות והתפילות מתחילות להתערבב לו במחשבות מסוג אחר... כמה שהוא מנסה לחזור לקודש זה כבר לא אותו דבר...

 

למה????????????????

למה היא עושה את זה???????????????????????????????

טוב, מתחרטת, תאמת מפחיד להיות בייניש..

בס"ד

 

אישה צריכה ללכת צנוע בשביל עצמה

וגבר צריך להשתלט על עצמו ועל המחשבות שלו בשבילו עצמו

 

די לנסות להפיל עלינו את האשמה

וואלה, כן אבל יש בעם ישראל עניין של ערבות הדדית, ואם את יכולה לעזור לבנים במלחמה שלהם למה שלא תעשי את זה?

 

הניסיון הוא שלהם, אבל כן מוטלת עליך החובה בתור בת ישראל לעזור להם בכך.

ואני מסכימה איתך שבת צריכה ללכת בצניעות קודם כל בשביל עצמה ועבודת ה' שלה.

בס"ד

 

מעצבן אותי כגברים מפילים את הנפילות שלהם עלינו

 

לא משנה אין לי כוח להכנס לדיון הזה

נסיונות בכלל,

 

הוא קובל על כך שבגלל שיש היום הרבה פריצות הנסיון יותר קשה.

כל האשמה היא רק עלי.

אבל בכל זאת... יש גם אחריות לכן. בת לא יכולה ללכת ברחוב כמו באיזה מועדון בתל אביב ולהתנער מכל האחריות.

חוץ מזה, רק העליתי כאן סיטואציה שמסתמא מוכרת להמון ביינישים.

שנזכה לשמור על העיניים, וככה גם אם ניפגש ברחוב בדברים כאלה פשוט לא נראה אותם.

ארור האינטרנט אשר ביקש לאבדי...

ואי מדבר על אתרים שכמעט אי אפשר לא להכנס אליהם (כמו יוטיוב)

 

 

לבנות את את הקטע הזה? אתן פטורות מהמלחמה הזאת? למה לכן מותר להסתכל על בנים?

לא בדקתי

אבל אומרים שבנים נמשכים אחרי יופי נטו

ובנות צריכות גם את הרגש, ככה שסתם ראייה פחות מפריעה להם

בס''ד

לא יודעת אבל אצלנו,
הבנים מכבדים את הבנות והולכים לבושים(חלק-הרוב)

זה לא כל כך מובן כאן, צריך לראות ולהבין....

לא ראיתי אותו פותח שרשור שמתלונן עליכם

שאלו אותו אם מעצבן אותו

ענה,

כן 
לא מאשים
אבל אני מעדיף שביל ישר בלי בורות

אם נפלתי בבור הייתי צריך להיזהר

וזה אשמתו, אבל ברור שעדיף בלי

מעולם לא היית בקודש, פשוט התחבאת בו.

@@נפתלי הדג

הייתה ההרחקה.
אני לא מצפה מאדם לא לחטוא, אני מצפה ממנו להיות מודע לזה שהוא בתהליך. לעשות חילוק כמו שעשית בין הישיבה ל'עולם' משמעו שמבחינתך הישיבה אינו מקום לתהליך, אלא בסך הכל מחבוא משרוולים קצרים.

הדרך היחידה להתמודד עם עריות זה להתחבא. לא משנה כמה אדם יתקדש ויתעלה, תמיד הוא יוכל ליפול, אולי קצת פחות בקלות אבל יפול.

הגמרא מספרת על פעם אחת שפדו כמה יהודיות מהגויים והיו צריכים לשים אותן במקום שאף אחד לא יפגע בהן. אז שמו אותן אצל רב עמרם חסידא. הוא לא היה חסיד כמו של היום, חסיד אמיתי! קדוש וטהור, ולא סתם חסיד אלא רבן של חסידים!! הוא האחרון שאתה יכול לומר שאם הוא נופל זה כי הוא רק מתחבא בחממה של קדושה ולא נטהר באמת.

שמו אותן שקומה שנייה שאליה היו מגיעים עם סולם כבד שרק עשרה אנשים יכלו להרים, העלו אותן ולקחו את הסולם. זהו, עכשיו הן בטוחות. אחת מהן עברה מעל הפתח של הקומה השנייה, רב עמרם ראה אותה...

הוא קיבל כזה יצר חזק, הוא הלך, לקח לבד(!!) את הסולם, (תראה איזה כוח יש ליצר הרע...) העמיד אותו, התחיל לטפס... פתאום הוא נעצר, הוא הבין לאן הוא הולך להגיע, אבל לבד הוא לא יכול לעמוד בזה!! הוא התחל לצעוק אש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שריפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

באו כל החברים שלו האמוראים, ראו מה קרה ואמרו לו מה אתה עושה לנו בושות? זה מה שהרב שלנו עושה???? הולך להתחיל עם בנות????????

הוא אמר להם עדיף שתתביישו ממני עכשיו, מאשר שהייתים מתביישים ממני מעולם הבא.

(הגמרא מספרת שם על עוד כמה אמוראים שנפלו)

בקיצור, לא משנה כמה תלמד ותתפלל ותהיה קדוש, הדרך היחידה להנצל זה להתחבא.

אני מכיר את הסיפור, אבל זכור לי שהטקסט המקורי יש פחות סימני פיסוק

אתה לקחת את הסיפור לכיוון ההפוך לחלוטין מדאומירם לרחת עליו. ב"ה, אנחנו לא בובות כמועות לכל גחמה של יצר. יש לנו בחירה ויש לנו יכולת התמודדו., ובריחה היא לא פתרון. שמעתי מרה"י משפט חכם - כשמכסים מקומות המגולים, גם הם נהיים מקומות המכוסים.
אמנם, בלתי אפשרי לחיות ללא חטא (ב"ה), ולכן באו הסיפורים הללו - לבא לחוטא ולהגיד לו 'וואלה, אחי, החיים קשים, וחטאת, וזה קורה. אתה בן אדם, תמשיך לעבוד.' אתה לקחת את האמירה לכיוון ההפוך לחלוטין, לכיוון של ייאוש אסור ופסול.
אנחנו גדולים! אנחנו יכולים ליצר. ואיך אמר מן"ר דוד של ספיידרמן? עם כח גדול באה אחריות גדולה. יש אחד ש*אחראי* לנפילות שלך. אל תערב בזה אף אחד אחר.

אכן, ישנם מצבים שאי אפשר לעמוד בהם, אבל על זה אמר רב צדוק שאפשר להעיד על מצב כזה רק לאחר שהוא כבר קרה. תוך כדי, חובה עליך להלחם. ובריחה היא לא מלחמה, היא זלזול בכל שריבונו נתן לך.

מה הקשר בריחה? למה אם אתה לא רוצה להסתכן זה בריחה?

אז אתה אומר שנצא לרחוב להסתכל על בנות רק כדי להלחם עם היצר ראש בראש?

אין עניין לחפש נסיונות רק כדי להגיד שלא ברחתי.

 

אם חבורת ערסים מתחילה אתך מכות צריך לברוח! אין קטע לעמוד מולם וללכת מכות כדי לצאת גבר שלא בורח, העיקר להינצל!

גם פה. אתה יכול להרגיש מאד גבר שיוצא להלחם עם היצר הרע ראש בראש וממש מחפש להלחם אתו, ואתה יכול פשוט לא להפגש אתו.

על ההוא שלא איכפת לו ללכת במקומות פרוצים כי הוא 'לא בורח' למרות שיש לו דרך אחרת נאמר שהוא רשע.

אם ההתמודדות היחידה שלך היא להפיל על בנות אשמה שלא מגיעה להן, לברוח לתוך הישיבה ושלא תהיה לזה השפעה על החיים שלך עצמם - זאת בריחה. לאדם שנמצא במקום בו הוא לא מסוגל לעמוד בנסיון ולא חוטא אולי אין עוד עבירה בסל העבירות אם הוא בורח, אבל הוא במצב ממש ממש רע. אני לא מחפש נסיונות, המטרה היא פשוט שדברים מסוימים לא יהיו נסיונות, כי הם יהיו ברורים.

חוץ מזה, גם מי שלא לומד בישיבה נופל מכאלה דברים ואפילו יותר בקלות.

אתה ברחת לישיבהכדי לא לחיות ולהתמודד. בחיים אין הנחות לביינישים.

רק ככה אפשר לנצח. לא לחפש נפילות בשביל איזה אידיאל קדוש של 'לא לברוח'

כי הבעיה היא בך. אתה לא מותקף, אתה נופל.

שניהם זה דבר מסוכן שצריך להמנע ממפגש אתו. לא משנה אם הסכנה היא שהאחר יפגע בי או שאני אפגע בעצמי, צריך לברוח מהסכנה.

כשהסכנה נובעת ממך, אתה מחויב לדאוג שהיא תפסיק לנבוע ממך. במיוחד בנושא הזה, שאי אפשר באמת לברוח ממנו.

יש רק מאבק ולכן התירוץ "מה תעשה כשתצא לחיים, שם תמיד יהיו נשים??" הוא לא נכון כי גם יהיה קשה אז ולכן המטרה היא לרכוש כלים שיעזרו להתמודד ולהיכשל כמה שפחות בשלב הזה של החיים ולא לצבור שריטות.

והסכנה נובעת מהיצר שהוא לרוב מודלק כשיוצאים החוצה ונפגשים בדברים מדליקים. אי אפשר לחסל אותו ותמיד יהיה סף גירוי שיכול כמעט לחסל אפשרות של התמודדות.

כשאתה עובד על עצמך, אתה נהיה יותר טוב. כשאתה מתמודד, אתה נהיה יותר חזק.
לברוח לא עושה אף אחד מהם, הוא רק מחליש ומנוון. ק"ו להאשים אחרים החולשות שלך.
אני לא אומר שצריך להדיף לתוך סכנות, ברור שלא - אבל חייביםצלתקן את עצמך, לא רק לשנות את סביבת המעטפת.

אבל אם כוונתך שאני צריך לא להמנע מללכת במקומות מכשילים כמו לדוגמא הרחוב כי צריך להתמודד אז אני לא מסכים.

ושינוי מעטפת הוא חשוב כי רק שם אפשר לבנות התמודדות וכלים להמשך.

הבעיה מתחילה כשמאשימים את המעטפת במקום את עצמך, בטח במקרה בו המעטפת לא עשתה דבר כדי לפגוע בך בזדון, כמו במקרה הזה.

ובכלל, ההגדרה של צנוע בזמן האחרון עוברת כל גבול... "חצאית מעל הברך, היא קצרה מדי זה לא טוב" וכו'...

(א)נשים ילכו איך שהן רוצות ואין ממקומו של אפחד להעיר על זה. חוץ מההורים, אם כי גם ההורים לא יתחילו לצעוק אלא יסבירו את הצדדים בעניין וכו'.

בכל מקרה אין לי שום בעיה ודי לקיצוניות זה רק מרחיק את המשיח אם כבר

צריך ללכת איך שהקב"ה רוצה.

ובקשר לתוכחה- "הוכח תוכיח את עמיתך".. מצוות התוכחה תקפה גם לימינו היא לא נעלמה.

(כמובן שזה צריך לעשות בנועם ובדרך נכונה).

בדיוק על הטענה המטופשת הלזו עניתי כשכתבתי:

"ואין ממקומו של אפחד להעיר על זה.. ודי לקיצוניות זה רק מרחיק את המשיח אם כבר"
אז בזמן שיש פילוגים בעם בגלל אנשים קיצוניים כמוך שמתחילים להעיר על שטויות כשטויות. עם כל הכבוד!

אין כאן מצווה של הוכח תוכיח ולכן הטענה שלך נגמרת בטיפשות גמורה ובהצלחה לך.

חפשי תשובות לעוד כמה טענות שלך בטקסט שכתבתי ובין השורות... את תצליחי

משמע שאתה עוד אחד מהאלה ששונאים דוסים ברבאק, ומנסים להכניס את זה לטענות הגיוניות (ללא הצלחה)

גם אני הייתי כזה עד לא מזמן. בסוף ה' עשה לי ניסים ופתח לי את העיניים. בקרוב אצלך (ואני מאחל לך את זה מכל הלב)

 

 

נ.ב.

אתה יכול לכתוב בצורה קצת פחות תוקפנית. זה לא יזיק לאף אחד...

עוד נ.ב.

אין לי מה לכתוב ב'עוד נ.ב'

התוקפנות היא כדי שתחשוב פעמיים לפני שאתה מגיב - כך שאולי תוכל להגיב עם טענה נורמלית.

וזו לא טענה נורמלית...

 

וכן יש לי בעיה עם כל בנאדם שדוחף את האף לעניינים שאינם לו. מצטער...

לבין האם זה מותר

האם זה מפריע לי

וכן יש גם את הצד שכמו שכשחילוני מחלל שבת זה מפריע לי

גם כשבת לא שומרת הלכות צניעות זה מפריע גם מהבחינה הזאת

הנידון פה הוא לא אם זה נכון או לא נכון - ולא בגלל שלזה אינלי תשובות פשוט אינלי כח להכנס לזה - אלא:

שזה יוצר ריבים ושנאה בין אחד לשני. וזה יותר גרוע מאשר להתלבש "לא צנוע" - ובטח כאשר אתה בספק האם זה נקרא להתלבש לא צנוע...

 

"אנשים קיצוניים... אנשים קיצוניים בכל מקום!!"

שלבוש מעל הברך וכד' שנפוץ מאוד כיום כשר מבחינה הלכתית!

לדבר, אך אני דן כל אדם לכף זכות ומקבל אותו איך שהוא ואחבק אותו איך שלא תהיה הגישה שלו.

ומה שעושה התוכחה הזאת היא להרחיק אותי ממנו ועם כל הכבוד אני לא מת על לשנוא אנשים, חבוב.

גם אם זה נשמע כך

כואב לי שהוא מתלבש ככה,

וכן זה מפריע לי

אבא שהבן שלו חזר בשאלה

הוא ימשיך לאהוב אותו, לחבק אותו לא יגיד לו שמפריע

אבל זה יכאיב לו ואולי גם יעצבן אותו

אם הבן ישאל בכנות אם זה מפריע לאבא

מה האבא אמור לעשות לדעתך?

מה שהוא רואה לנכון.
כך גם לך זה לא אמור בכלל להפריע כאשר תהיה שלם עם זה שגם בוא בסדר מבחינתך איך שלא יהיה.
זזתי לישון

שלא תגרום לשנאה ומחלוקות.

זה ממש פוגע בי בצורה מאד ישירה!!

אולי לך לא כזה מפריע שמירת המחשבה והקדושה שלך, אבל לי זה ממש כמו שמישהו יבא וירצח אותי!! ויש לי זכות להגן על עצמי.

אני לא אומר לאף אחד מה לעשות, אבל בהחלט יכול לומר למישהו לא להרוג אותי, ופה זה הרבה יותר גרוע!!

תקרא על שמירת הברית ושמירת העיניים, תבין מה זה, תבין איזה פגיעה זה, כשלא תחפש להסתכל על בחורות אלא לשמור על הנשמה שלך, אולי תבין למה זה רצח.

איך זה קרא לך? וואלה לא מעניין אותי.

אבל עצם זה שאתה לא מוכן להסתכל על האדם בצורה חיובית רק כי הוא לא בא לך בדיוק טוב בעין מורה על הצורך לאתחול מחדש...

אם התורה אומרת שצריך לעשות רצח עם לעמלק, אז לא משנה כמה קיצוני זה, פשוט זאת האמת.

אם ההלכה אומרת להרוג בן אדם שקטף פרחים לכבוד שבת בשבת... לא משנה כמה זה קיצוני.

יש משפט שנקרא 'יקוב הדין את ההר' אם יש הלכה פסוקה ויש לה כל מני מניעות וקשיים לקיים אותה.. יש הר ענק שתקוע לה בדרך, אז 'יקוב הדין את ההר'. הדין לא מתחשב בכלום, הוא ממשיך בדרך שלו ומחורר את ההר.

לא מעניין אותנו שיקולים של קיצוניות ופרימטיביות.

ואם התורה אומרת באין סוף גמרות ומדרשים על מי שנופל בדברים של שמירת הברית והעיניים דברים כאלה מחרידים, אז זאת האמת. יקוב הדין את ההר.

אם כתוב כאלה עונשים למי שנפל בזה, אז אני רואה את זה כדבר יותר גרוע ממות!!

לא מעניין אותי כל מיני 'הרים' של קיצוניות ופרימיטיביות, אני רואה מוות מול העיניים ומותר לי לומר למישהו שיפסיק לסכן אותי.

 

איך אמרנו?

יקוב הדין את ההר!!!

כיוון שגם כאשר תעיר לה היא לא תקשיב לך - ושוב חזרנו לבעיה האמתית שזה מפצל.

ולא סותר את זה שזה ממש כאילו היא הורגת אותי בידיים

...תאוריה של תת-רמה ששטפו לו את השכל ואוכל יותר מדי סרטים של דתיים-חרדים.

בכוונה התעלמתי. אל תגרום לי לרדת לשם.

מגיבים לך.

@א"י זה קשה

1. ^ "מעשה היה ברבי מתיא בר חרש, שהיה עשיר, וירא שמים, ובעל מדות טובות, ורודף מצוה וצדקה, ומהנה תלמידי חכמים מנכסיו, והיו יתומים ואלמנות מצוין על שלחנו תמיד, וכל ארחותיו ביושר, וכל ימיו עוסק בתורה כרבי מאיר רבו, והיה זיו פניו מבהיק כזוהר השמש, ואמרו עליו שמימיו לא הסתכל באשת איש ולא באשה אחרת. פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה, ועבר השטן וראהו ונתקנא בו, אמר אפשר צדיק בלא חטא בעולם? מיד עלה למרום ועמד לפני הקב"ה ואמר: רבש"ע מתיא בן חרש מהו לפניך? אמר לו צדיק גמור. אמר תן לי רשות ואנסנו. נתן לו רשות. מיד הלך ומצאו יושב ועוסק בתורה, נדמה לו כאשה יפה שלא היה כיופיה... כיון שראה אותה הפך פניו לאחוריו, חזר השטן והלך כנגד פניו, החזיר פניו לצד אחר והשטן כנגד פניו. כיון שראה שמתהפכת לכל הצדדים, אמר בלבו מתיירא אני שמא ישלוט בי יצר הרע. ומה עשה אותו צדיק, קרא לאחד מתלמידיו שהיה משמשו, ואמר לו בני לך והביא לי אש ומסמרים. כיון שהביאם הבעירם באש, ונעץ אותם בעיניו. וכיון שראה השטן כך, נבהל ונרתת והלך מעליו, ועלה למרום, ואמר רבש"ע כך וכך היה המעשה. מיד קרא הקב"ה לרפאל שר של רפואות, ואמר לו לך ורפא עיני מתיא בן חרש, הלך רפאל המלאך ועמד בו, אמר ר' מתיא מי את? אמר לו אני רפאל המלאך שלוחו של הקב"ה ששלחני לרפאות את עיניך. השיבו איני רוצה מה שהיה היה, חזר רפאל לפני הקב"ה ואמר לו כך וכך אמר לי מתיא בן חרש, אמר לו הקב"ה לך אמור לו, מהיום ואילך אל תירא, אני ערב לך בדבר זה שלא ישלוט בך יצה"ר כל ימי חייך, כיון ששמע מפי המלאך קבל רפואתו ונתרפא" (מדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת - הוספה סימן א).

אז כל הכבוד לך שהבאת מקרה מדהים שבו רואים שהאדם יטפל בעצמו אם משהו יפריע לו ולא יטפל באחר.

הוא היה קיצוני מאוד (עקר עיניו... לא עניין של מה בכך), ועדיין לא חשב לרגע להעיר לאישה.

בכל מקרה, שימו לב מה מפריע לכם ברחוב ואיך אתם עובדים על זה. כי אתם לא תוכלו לשנות *אף אחד/ת*. בהצלחה

זה:

"יש לי זכות להגן על עצמי."
יש לך זכות להגן על עצמך בתחום הטריטוריאלי שלך. אם לזה התכוונת - הרי שאין לי כלפיך כל טענה.

אבל כאשר אתה אומר ופונה אליי שמפריע לך שהן מתלבשות ככה, אלו שני דברים שמתחברים בקבלת השונה.

אחרי שתתרגל שאתה מגן על עצמך ומקבל אותה איך שהיא לא יפריע לך גם איך שהיא מתלבשת.

ואני אספר לך משהו. כשהייתי צעיר יותר (12-13?) פחות נזהרתי בענייני צניעות (בלשון יפה), אבל כשראיתי מישהי צנועה לא הייתי מסתכל בה. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שמישהו יתאמץ לעשות את החלק שלו, ויבוא מישהו אחר ויהרוס.

 

ואגב, אתם מדברים פה גם על העניין שהגבר צריך לשמור על עצמו, שזה אמנם נכון, אבל תזכרו שלא כל הגברים ברחוב צדיקים וקדושים, וגם אלו שרוצים ומנסים, זה לא תמיד הולך להם. אני לא יודע איך אתן רואות את זה, אבל זה קשה מאוד. העין היא איבר זריז מאוד, וכשכל כיוון שאתה מסתכל אתה רואה פריצות, קשה לעמוד בזה.

ואני משער למשל, שהרבה נערים צעירים שעוד בקושי יש בהם דעת, אפילו אם הם שומרים על עצמם, זה בצורה מאוד מוגבלת, והם לא יעמדו במאמץ נפשי גדול ממידה מסוימת, מתוך קלות דעת, ואם הנשים לא יעשו את החלק שלהם, אז חבל...

ועוד יותר מזה, דבר שמאוד מפריע לי, זה שברור לי שהלבוש משפיע על הילדים. הם קולטים את המסרים. כשהם רואים שנשים נוהגות בצניעות, זה גורם להם להתייחס בכבוד ובצניעות. כשהם רואים אותם מתנהגות בהחצנה, זה גורם להם להחשיב את הגוף הנשי ואת יופיו, וזה חינוך שמשפיע לטווח הרחוק.

 

אגב, אחת הסיבות העיקריות שנראה לי כן מטילות אחריות דוקא על הצד הנשי, זה שהאשה קונה בחנות ומתלבשת בבית מתוך תכנון, ופעם אחת. הרבה יותר קל לשלוט במשהו כשאתה מתכנן מראש, מאשר כשזה תופס אותך במצב נפשי לא ידוע, ובמשך X זמן (שיכול להיות למעלה מעשר שעות) אתה צריך לשמור שלא לתור אחרי עיניך.

או לא, כאילו זה יכול לעצבן שוואלה כל החיים אתה שומר 

ואז פתאום איזה אחת הולכת עם לבוש חווה, 

ואז זהו זה הלך הכל.

יכולה להבין.

האיסור הוא עליכם, וגם לא מציאותי לבקש מבנות ללכת צנוע.

אבל מי שמפר את גדרי המוסר וההלכה באופן ציבורי-זה מי שהולכת לא צנוע, ולא ההוא שמסתכל עליה.

 

אם אשה הייתה הולכת צנוע, אז באמת הבעיה היתה שלנו, אנחנו לא דורשים ממנה להסתלק בגלל שלנו קשה להתמודד.

ובאופן כללי אדם שמזיק לסביבה באופן שהוא מיפר את החוקים יש לסביבה תירוץ טוב יותר להתערב לו בחיים ולאכוף את החוקים מאשר אדם שמזיק רק לעצמו, שמה האכיפה חשובה אבל פחות חיונית.

 

ואגב, לפחות ברמה הרשמית גם לבנים יש הלכות של צניעות. (אלא שכנראה בעיקר בגלל שזה גם פחות חיוני, גם פחות מעוגן בהלכה ויותר ממידת חסידות, ולא מזיק לסביבה, פחות מודעים אליהם.)

 

 

ואני לא בא לריב או להאשים, רק להסביר למה צריכה להיות תודעה של אחריות, מה שהתרופף קצת באמירה שיש בתקופה האחרונה שכל אחד ידאג לעצמו.

אז מה זה מעצבן אתכם??

זה עניין שלנו בלבד.

כבר אמרתי- לא מעצבן, מפריע. להתעצבן זה לא טוב.

 

ועכשיו לגופו של ענין-

א'-זה מפריע שמישהו מפר את גדרי המוסר וההלכה. גם אם זה מוטל עליו.

ב'-עצם זה שמישהו מפר את גדרי המוסר וההלכה בגלוי זה אחריות של כולם. "והנגלות לנו ולבנינו עד עולם". "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" (ו"כל אהבה שאין עמה תוכחה אינה אהבה"). "ארור אשר לא יקים את ספר התורה הזה". "כל ישראל ערבים זה לזה". ועוד רבים הפס' והמאמרים המורים על כך. ואפילו לבני נח יש מצוות דינים. מה גם שהמוסר הפשוט מורה כך, לאדם צריכה להיות אחריות ציבורית. (אם תבקשי אני יכול לתת לך עוד ים של מקורות בעניין, ושל חומרת העניין וחשיבותו אצל חז"ל.)

 

ג'-כמו שכתבתי, האיסור העיקרי (האיסור דאורייתא) הוא על הגברים. חלק אחד מוטל על הנשים וחלק אחר מוטל על הגברים, וכשהנשים לא עושות את החלק שלהן, הן שמות מקלות בגלגלים בחלק של הגברים. לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו, אבל משהו שמפריע ומכשיל רבים, וחבל. על החוטא ועל המחטיא.

ובגלל שדרך בני אדם להיות נוטים בדעותיהם אחר החברה, וכל דעה קצת מקולקלת מפירה את המאזן (כמו שכל מעשה שלילי קטן מפר את המאזן). וצריך להבין שזה לא במקרה, אלא בגלל שהציבור הוא יחידה אחת. וכשמישהו מפר את הכללים כולנו סובלים. כמו במשל הספינה.

מכירה את מה שמסבירים על "לא תקום", שזה כמו שיד אחת לא תקום בשניה על זה שהיא חתכה אותה? כמו שאנחנו אחד לעניין לעזור אחד לשני, אנחנו אחד לעניין לדאוג לתיקון החברה.

 

ומהסיבה השניה שכתבתי, שזה בסופו של דבר גם אחריות שלנו.

 

עיקר העבודה של עמ"י היא עבודת הכלל ולא עבודת הפרט

מאז שנהיינו לעם יש לנו נשמה כללית אחת

ובמובן הכי פשוט עמ"י נענשו על המעשה של עכן

כן, כי הכל אותו דבר, ולכן החילול שבת שלו יפריע לי,

וכן, לא אכפת לי אם צריך אחד לעבוד ואחד ללמוד, וא"א שניים ללמוד לא אכפת לי מה אני אעשה

 

אני ממש לא חושבת ולא מבינה למה צריך להתערב ולנסות להחזיר אנשים בתשובה.

רוצים? שיחזרו.

מה אני קשורה לכל זה?

אני מבינה שאני צריכה להתנהג יפה ברחוב

כי יש עניין של קידוש ה',

אבל יותר מזה- ממש לא..

בס"ד

 

שאת לא מבינה, היית משתדלת לבצע אותו? ואם לא היית מצליחה, זה היה גורם לך לתסכול?

אני מניח שכן, כמובן, תלוי ברמת המחוייבות שלך כלפיו.

 

כעת, כלפי הא-ל יש לך מחוייבות מוחלטת (אמורה לפחות). והוא ביקש ממך לדאוג שכולם יפעלו על פי אוסף חוקים מסויים. עכשיו תחזרי לפסקה הקודמת.

 

עניין שני הוא, שאני חושב שאי-שמירת מצוות מזיקה לאנשים. ואני אוהב אותם וחפץ בטובתם. ולכן ההליכה שלהם אל עברי פי פחת מתסכלת אותי.

 

ודבר שלישי הוא שוב, אני אוהב את הא-ל. ולכן גם אם הוא לא היה מבקש ממני שום דבר בנושא, חורה לי העובדה שהאנשים בעולם לא מכירים בגדולה שלו ולא פועלים על מנת לכבד אותו.

של להיות עבד

אנחנו אוהבים את ה'[מנסים]

ורוצים לתקן את העולם

שיהיה עולם נכון יותר, אלוקי יותר

להופיע את דבר ה' בעולם

ואת זה אנחנו מסתכלים מצד העולם

לכן אנחנו צריכים לתקן את עצמינו קודם כל

אבל לדעת שהמשימה הכללית היא העולם

ולכן כן יש לי עניין גדול בלהשפיע על אחרים, כי התשובה הפרטית שלי לא מועילה כלום

בזה שאני הולכת בצניעות, מה הקשר לכולם.

אוף אני לא מבינה למה אנחנו צריכים לתקן את כולם

כאילו שאנחנו יותר טובים מהם

(עלינו לשבח) "וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ, יכירו וידעו כל יושבי תבל... לפניך ה' אלוקינו יכרעו ויפולו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כולם את עול מלכותיך..."

 

(ימים נוראים) "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם..."

 

(שבת) "וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך"

 

 

כל הזמן אנחנו מתפללים שכולם יקיימו מצוות ויעבדו את ה', אז איך לא מזיז לך לראות שיש יהודים שלא יודעים מה זה יהדות?

גם מי שכן מפריע לו, לא ראיתי מישהו מסביר בכזה יובש ש'מפריע לו' שההורים שלו מתו... או ש'מפריע לו' שאין לנו את בית המקדש.. בלי הסברים כאלה שכלתניים ויבשים, פשוט נקרע הלב!!

 

 

 

 

@מישהי=)

לא שאלו אותי האם אני חושב שמותר לתקוף או להציק למי שהולכת ככה. השאלה היחידה הייתה אם זה מפריע התשובה היא כן.

מהצד השני.

 

לי מפריע שיש נורמה של הליכה שלא בצניעות. כן, בתור בת. בלי לערב כאן בכלל את הבנים.

 

הקושי הוא לא מול בת ספציפית שלא הולכת עפ"י גדרי ההלכה, אלא מול האווירה שזה יוצר יחד.

אני מבינה את הקושי, ואני חלילה לא רוצה להיות במקום שופט.

אבל כשחברה שלמה מתנהלת באופן הזה, קשה שלא לקבל את הרושם שצניעות זה אקסטרה.

זה קשה וכואב ויוצר תחושת חריגות. וכל פעם אני צריכה לשכנע את עצמי שאני בצד הצודק ושהדברים באמת אסורים.

יוצא לי להיתקל לא פעם באמירות שלא רואות בהלכות צניעות חובה גמורה. למה?

 

אולי לא הייתי צריכה להגיב כאן בכלל. אני עוד מתלבטת. הסיבה שהחלטתי להגיב היא כדי להראות צד נוסף בעניין.

הלוואי שלא יוציאו אותי מההקשר שאליו התכוונתי.

זה בעצם אותה נקודה. אמנם מי שעושה את זה לא מתכוון לפגוע אבל אצלי נוצרת פגיעה. 

שתדעי לך שבחברה הישיבתית הדוסית אנחנו ממש מעריכים את המאמצים ומעריצים את מי שמצליחה ככה להתלבש בצורה צנועה. אם זה משנה לכם.

סתם היה בא לי לחזור על זה.. אני באמת מאמין שצריך כל הזמן להדגיש את זה כי זה לא מובן מאליו אצל אף אחד מהצדדים.

אשריכם ישראל

ובכללי, אהבתי את השירשור הזה.

 

הוא כנה ואמיתי.

 

תענוג לקרוא.

 

יש לי הרגשה שגם ה' שמח בו

אשכרה.