ישר כח על הרצון האמיתי והכ"כ חשוב הזה.

יש את סדרת הספרים לפי פרשת שבוע-משלב לכל פרשה ענייני מוסר וסיפורים מחזקים.הסדרה נקראת "אור דניאל". אפשר לקנות אצל הרב פנחס ראובן- ליד מאפיית הצבי בב"ב ברחוב השומר.

עוד המלצה -הספר "בגן האמונה" של הרב שלום ארוש.

את יכולה להכנס לאתר "שמים" או לאתר "ערוץ מאיר"  או "הידברות" (הרב זמיר כהן, הרב פנגר) יש הרבה שיעורי וידאו /שמע- בסגנונות רבים ומגוונים-מוסר, חסידות, מידות, כלים לחיים ועוד-תצפי בכמה סגנונות ותראי למה את מתחברת.

ותבקשי מהקב"ה שיוביל אותך לכיוון ולשיעורים ולרבנים שמתאימים לך ולשורש נשמתך.

בהצלחה!

העי"ן במקור...

הוא ברסלב, אבל מאוד מנסה להסביר לעומק על דרך השכל, עם דוגמאות.

לא כזה מסובך, אבל מכניס קצת מושגים בקבלה שהוא מסביר.

יש לו ספר נפלא שנקרא "ייחוד ההתבודדות", שעוסק במהות הקשר בינינו להשי"ת.

יותר פשוט זה הרב ארוש, "בשדי יער" עוסק בהתבודדות, הקשר הישיר שלנו להשי"ת.

בהצלחה!!

נשמע ממש מתאים "בול" למה שאת מחפשת... ואם הולכים על זה יש בהמשך עוד המון ספרים שלו על מלא נושאים... שכוייח!

עזרתם לי מאד. חג שמח

את יכולה ללמוד כספר קריאה ולאו דווקא בעיון. 

 יש אלפי שיעורים אודיו/מצולמים במכון מאיר. 

כאן יש קטע שקיבלתי במייל: binyanhauma@gmail.com חוברת לחגים הרב אלחנן בן נון 20 ש"ח בדואר. 

אפשר שהתשובה אותה אנו מקבלים מהנבואה היא, שאם האדם מגלה רצון לחזור, גם אם אינו יכול להבטיח שזהו רצון שלם, די בזה בשביל לתת לו ארכת חיים. אפשר יצליח להתקדם צעד נוסף. הלוא זו אחת המחשבות המופיעות לא פעם אצלנו. הלוא אנחנו מכירים את עצמנו, ואת חולשותינו והבטחותינו. כלל לא בטוח שכל מה שאנחנו מבטיחים ביוהכ"פ אכן יחזיק מעמד. אם כן, אין תשובתנו אמתית, יש בה איזו שהיא אחיזת עינים, ומחשבה זו מחלישה אותנו מאד. באה נבואת יונה ומסבירה, שכל צעד שהאדם מצליח להתקדם, נותן לו כחות חיים חדשים, טווח התקדמות נוסף. כל עליה קלה מביאה בעקבותיה אופק חדש של יכולת להתרומם. כי החזרה של יונה אינה ברורה. האם שוב ירד או יברח? או הפעם יבצע את השליחות בשלמותה?

נחזור למהלכו של יונה על פי הנבואה. האם יברח יונה שוב אל ה'דג'? האם יטוש את הקשר הגלוי עם ד'? התברר שלא! הפעם הוא עמד מול ד' ודבר עמו. הוא לא חזר לחפש ספינה, גם לא אל הדג. יונה הגיע למצב של ברור עם הקב"ה. יונה מנסה לברר דברים שעדיין לא מצא להם פתרון. פי' הדבר שגם אם יונה מתקשה לעמוד בנסיון של השליחות הא-לקית, אין הוא חוזר להסתתר מן הקשר הגלוי. הועילה תפלתו, שעלה למצב של ודאות הקשר עם ד', המאפשרת לאדם להמשיך את הברור על מצבם הרוחני המסובך גם כשלא מצאו את הפתח ואת האור. פעמים אדם עושה תשובה ואינו מצליח, ואז יש המתיאשים וחוזרים ל'בטן הדג' או ל'ספינה'. ערוץ הקשר עם הקב"ה שוב נסתם מהם, והם חוזרים לריק וליאוש רוחניים. לעומתם יש כאלה שלעלות אינם יכולים, אך גם אינם חוזרים לרדת. היכן עמד אז יונה? יש לו ברור עם ד', כי הוא אינו יכול לעשות את השליחות בנפש חפצה, אבל הפעם לא ברח יונה, הקשר הגלוי עם ד' לא התנתק, אם כי לא השלים עם רצון ד'.  למדנו מכאן למוד חשוב. הברור עם ד' זו כבר מדרגה גדולה בתשובה גם אם אינה יודעת לתת לאדם פתרון שלם לסבלו.

תשימו לב נפש חיה כתב המלצה על חבד דוקא. למה על חבד ולא משהו נניעח של ויז'ניץ, או גור, או שלום שבאזי התימני, או ספר של הרמב"ם או אלף ואחד דברים שנתצאימים לכל אחד לא פחות מחבד?

 ונפש חיה כתב את זה ממש מיד אחרי שמשהו בניק אחר הזמין את התשובה הזו .

 זה במקרה ? יכול להיות שלא במקרה, ויכול להיות שלא במקרה .

 עושה רושם שכל השרשור נפתח במיוחד בשביל התשובה למשהו מחבד. אומרים שיש בחבד כלל : שיויתי חבד לנגדי תמיד. כל שבוע מוצאים משה7ו מחבד  פעם יום זיכרון של החותנת של הרבי השלישי מחב"ד ופעים יום הולדת של הגיס של הרבי החמישי מחב"ד וככה ממש מלמטה לאדמה מוצאים משהו כל פעם.

 למה לא על חסידות ויז'ניץ או גור ?

נהנתה מספר, המליצה.

במקביל המליצו כאן ספרים נוספים שאינם של חב"ד

היו כאן בשרשור: מוסר, ערוץ מאיר, הדברות, קרליבך ועוד ועוד.

מסתבר שמיי שרואה פה רק את חב"ד הוא העושה "שיוויתי חב"ד לנגדי תמיד" 

כך זה נראה

כדאי לך לנסות להצטרף.

בס"ד

אני חושב שהבסיס הוא חומש+רש"י, מדהים כמה תמיד אפשר למצוא שם, למרות שכאילו למדנו את זה כבר בבי"ס יסודי.

באופן כללי נראה לי שכדאי ללמוד את ספרי מחשבת הראשונים, הם גם (לרוב) מוסכמים על כולם, וגם כותבים בשפה פשוטה. אפשר עם החוברות של "הלימוד היומי באמונה" (למרות שהם הכניסו גם כמה ספרים של אחרונים).

מי שעוסק הכי הרבה בעצם הקשר של האדם עם הקב"ה זה ר' נחמן...

אני ממש לא חסיד ברסלב, אפילו קצת חסיד של הרב (זצ"ל).

מימכבר שנים שלא היה לי זמן קבוע להתבודדות, אולי בעוונותיי.

אני מאוד מחזיק מהחוברות של לימוד יומי באמונה, חברים טובים שלי כותבים שם.

עברתי על לא מעט ספרי ראשונים באמונה, והיו לי תקופות בישיבה של חצי שעה ביום חומש רש"י.

זה נפלא, זה מתוק, ועד היום אני מוצא כמעט בכל פרשה נקודת אור מרש"י,

אם רק קוראים אותו בצורה קצת יותר מקשיבה (שלא כמו השבת...).

[לגבי כמה הם מוסכמים, לכאורה אחרי תורת האר"י הרבה משם לא מוסכם...]

ועדיין, כשאני רוצה לדבר על הקשר איתו,

כשיש לי משב ואני רוצה להרגיש קרוב,

לומדים קצת השתפכות הנפש ומשיבת נפש.

כשלומדים את ספרי הרב קלוגער, יש את השילוב העדין,

בין העמקות והשכל מחד, לבין הביתיות והקרבה שאדם מרגיש בברסלב.

הספר היחיד שיכול להיות תחליף לתחושה הזאת זה ללמוד תהלים [עם פירושים],

וזה כי דוד המלך עשה בתהלים  את מה שמדברים עליו הכי הרבה בברסלב - התבודדות.

בס"ד

אני לא יודע כי לא למדתי בחיים שום דבר מהסגנון הזה, כך שיכול להיות שבאמת יש שם משהו שלא קיים במקומות אחרים.

אבל שים לב שהיו כאן גם ספרי חסידות שלא קשורים לברסלב (חב"ד, נתיבות שלום).

בשביל אלה שיודעים ללמוד תורה כראוי החסידות ממש מיותרת . את זה אמרו גדולי החסידות האמיתיים.

 וממש חבל שהחסידות לא הגיעה לבולגריה אל פשוטי העם שהיו שם.

[וגם "אמירות"  מסוג זה, היו כדי לחזק את הבסיס של לימוד הגמרא בעמל. וגדולי עולם של החסידות, אמרו "חסידות" בפני תלמידי חכמים ענקיים.  אגב, יתכן שכבר כתבת את זה בעבר בניק אחר?..]

בתוך כתבי החסידות מצויים עומקים שלא שמעתם  אוזן. ולא ראתה עין.
כל הכותבים יונקים מעמקי תורת הסוד.
אלו ממש תורות מקיפות וגואלות.
צריך ללמוד איך לסדר את הדברים ולדלות מתוכם מרגליות.
שנה פורייה בעבודת ה' ולימוד עמוק.

 

כך ציטט הרבי האבני נזר  את חמיו הרבי מקוצק:

"זה שבא להאי עלמא רבינו הקדוש האלוקי  הבעש"ט הקדוש זי"ע והנהיג דרך חדש בעבודת ה' אין זה מחמת שדרך זה גבוהה יותר  אלא יען שבעוונותינו הרבים נעשה פגם בהתורה על ידי הפאלשע פשיטלאך ( דהיינו: טעויות ) שאמרו הרבנים בהתורה כמו שפרעה היה סובר כאביי או כרבא וכדומה, היה קטרוג גדול בשמים ולא היתה אז שום עצה אחרת אלא לשלוח להאי עלמא הבעש"ט הקדוש, להתחיל דרך חדש. אבל זולת זה דרך התורה לקרב עצמו להשי"ת על ידי התורה הוא גבוה יותר מאד נעלה" . 

 הדברים מובאים בספר "אביר הרועים" סעיך ק"י ( עמוד סח)

 דברים ברורים לחלוטין

 החסידות אינה דקרך גבוהה ממה שהיה בלי החסידות . ואם ילמדו תורה כראוי לא יהיה צורך בחסידות.

ודברים דומים כתבו גדולי חסידות אחרים . אז בבקשה  תהיו קצת מתונים לפני שמתחצפים כלפי הרבי מקוצק ואומרים לו "חלילנה" , "שה' יסלח לך" , "בדיחה טובה "  . עליכם להתנצל על דבריכם השגויים.

את אותה "התחכמות", שדי מזכירה פשקווילים מסויימים במאה שערים ("אתם מלגלגים על הרבי מקוצק".. "תהיו קצת מתונים לפני שמתחצפים לרבי מקוצק".. "עליכם להתנצל על דבריכם השגויים"... וכעת ראיתי "שיא חדש" - מעתיק - "התוקפים האלה הם כנראה תעמלני רשת שהוצבו לתפקיד זה כאן, כלומר כנראה אף אותו תעמלן בכמה ניקים"... ), כתבת בעבר, בכינוי אחר...

אף אחד פה כמובן לא "התחצף" לרבי מקוצק - דיברו על הצורה שאתה כתבת על החסידות - שאם כבר, היא "חוצפה" כלפי גדולי עולם, לכתוב שהחסידות נועדה "לכאלה שלא מסוגלים ללמוד"....

וכל מי שיש לו טיפה הבנת הנקרא, רואה שאין כל קשר בין המשפט הנ"ל שלך - לבין מה שאתה מביא מספר "אביר הרועים" בשם הרבי מקוצק. היה קטרוג, אז היה צריך דרך חדשה, שלפני כן היה אפשר להגיע לתוצאותיה ע"י לימוד התורה לשמה.

ומאז שיש את "הדרך החדשה" הזו - הרי היא לא ל"מי שאינו מסוגל ללמוד", אלא עסקו בה גם גדולי עולם ולמדנים גדולים, כמו הבעש"ט בעצמו, החידושי הרי"מ תלמידו של רבי מקוצק, השפת אמת נכדו, ה"שם משמואל" בנו של הסוכצ'ובר, ר' צדוק הכהן מלובלין, תלמיד האיז'ביצר, ועוד ועוד.

ואת דבריהם הם אמרו וכתבו לא רק בשביל מי ש"לא מסוגל ללמוד"... אלא אלו דברים שכך הם עצמם למדו וחיו.

והנה כ"ק זקיני זצללה"ה  מקאצק אמר כי יש לאדם הרבה דרכים לקרב עצמו להש"י אלא שכל הדרכים בחזקת סכנה מלבד דרך אחד שהוא התורה הוא דרך הבטוח, עכת"ד.

                                                                                    שם משמואל, במדבר, פר' נשא תרע"ג, קמו  ב' 

 כלומר הוא חוזר על דברי הרבי מקוצק , וקובע שהדרך הבטוחה היא דרך לימוד תורה

(ולא ענייני חסידות) .

 אני יודע שאתה יכול להתחכם ו"להסביר" את השם משמואל , אבל זה לא ישנה.

הם, בפשטות, דרכים של עליות נפשיות שונות.

והדרך הבטוחה היא התורה. כעין דברים אלו כותב גם הרב קוק באורות התורה, לגבי כל מיני התפעלויות, ואפילו גילויי רוח הקדש, שעדיין בלא אור התורה, הרע עלול לדבוק בהן. והלָעתם היא ע"י התורה - ואז הם מעצימים את כחה של תורה.

ומכל מקום, דברי תורה שנאמרו בספרי חסידות, הם חלק מהתורה. והם אכן מעלים ומרוממים ומזככים את האדם. לא סותר את הצורך לעסוק גם ובעיקר בחלקי התורה האחרים, התלמוד וההלכות.

אפשר לראות לדוגמה בספרי ר' צדוק הכהן מלובלין, איך הכל מלא בהסברות של עומק דברי תורה, מתוך מעיינות התורה הנסתרים.

סתרי תורה, גם הם חלק עיקרי בתורה. דברי תורה של החסידות, הם פעמים רבות הסברה ב"לבוש" של סתרי תורה שאינם ניתנים ללמידה ישירה ע"י כל אחד.

ואתה  מנסה להמציא הסברים  במקום ללמוד ולקבל את האמת.

 הדרכים שכולם מדברים עליהם הם דרך התורה , שמי שיכול ללכ בה זה עדיף על דרך החסידות.

 בבקשה לקרוא מקורות.

מאיפה אתה יודע מה אחרים קראו/למדו ומה לא.

"האמת" אינה מצויה כולה דווקא אצלך. כדאי להתרגל גם לכך.

הרבי מקוצק מדגיש שלפנינו "דרך  חדש"  שארינה גבוהה יותר ממש שהיה קום.

 הוא לרגע לא מדבר על "מתנגדים" שלא היו כלל לפני הופעת החסידות.

 ההדגשה שלו "אין זה דרך חדש" היא שלילת  גישה של חסידים שחושבים שזו דרך חדשה.

 הוא מדגיש שלימוד התורה ( בלי חסידות) זו דרך גבוהה יותר .

 בבקשה לקרוא היטב את הדברים.

דבריו מופיעים כאן:

דברי תורה מונקץ' מהדורא תליתאי 

 ( אני מבקש מאוד לא למנוע מהקוראים לדעת את מה שגדולי החסידות אמרו .

כוונתי לתעמלנים המוצבים ברשת כדי למשוך את כולם אליהם ולמנוע דברי תורה של ממש שאינם רצויים לפי דעתם.)

 גסות רוח מאין כמוה !

 הנה שוב הדברים:

"

"זה שבא להאי עלמא רבינו הקדוש האלוקי  הבעש"ט הקדוש זי"ע והנהיג דרך חדש בעבודת ה' אין זה מחמת שדרך זה גבוהה יותר  אלא יען שבעוונותינו הרבים נעשה פגם בהתורה על ידי הפאלשע פשיטלאך ( דהיינו: טעויות ) שאמרו הרבנים בהתורה כמו שפרעה היה סובר כאביי או כרבא וכדומה, היה קטרוג גדול בשמים ולא היתה אז שום עצה אחרת אלא לשלוח להאי עלמא הבעש"ט הקדוש, להתחיל דרך חדש. אבל זולת זה דרך התורה לקרב עצמו להשי"ת על ידי התורה הוא גבוה יותר מאד נעלה" . 

 הדברים מובאים בספר "אביר הרועים" סעיך ק"י ( עמוד סח).

דבריו מופיעים כאן:

דברי תורה מונקץ' מהדורא תליתאי 

 ( אני מבקש מאוד לא למנוע מהקוראים לדעת את מה שגדולי החסידות אמרו .

כוונתי לתעמלנים המוצבים ברשת כדי למשוך את כולם אליהם ולמנוע דברי תורה של ממש שאינם רצויים לפי דעתם.)

אלה שתוקפים אותו על שהבאתי את דברי הרבי מקוצק יודעים שכל מלנה שכתבתי מדוייקת לחלוטין . הם יודעים שהרבי מקוצק כמו גדולי חסידות אחרים לא ראו בחסידות משהו חדש נעלה על מה שהיה עד אז. אלא רק צורך לדור ירוד.

התוקפים האלה הם כנראה תעמלני רשת שהוצבו לתפקיד זה כאן ( עכלומר כנראה אף אותו תעמלן בכמה ניקים) .

 אז הוא מץתחזה לצדיק , מתחזה למי שמגן על כבוד החסידות. מקלל ומגדף ותוקף אישית כדי להרוס את דמות מי שמביא דברים נכוחים וישרים.

 הוא יחזור ויגיב ויחזור ויגיב, יכתוב כל מיני שטויות , יתן פרשנויות איומות לדברי הרבי מקוצק למשל יציג אותו כנבל מבזה תלמידי חכמים אמיתיים שהיו בזמנו , הוא יחזור שוב ושוב על הטעיותיו עד שלקורא יהיה נדמה כאילךו אולי יש משהו בדבריו.

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.