היה לי ממש כיף אתמול בחוט של חסד.

אנשים בקושי יודעים מזה.

ה..מה שהרב גינזבורג אמר היה ממש מגניב ואני אוהבת דברים מגניבים כאלה

היה קטע הזוי בחזור עם שרה ורייזי וזאת ששכחתי איך קוראים לה.

והם רק בכיתה י'!וז'!!

ה' ישמרנו.באמת אבל.מפחיד..

והלכתי עם ידידים..הכי כיף בשחמט ובחתולות..ארסים צעצוע..

יואווו.רחמים.

ותקנאו יש לנו היום משו ממש נחמד וכיפי בסוכה של הרב נה נה בקושקוש

ואם חשבתם שאתם מכירים באנדם חופר אז טעיתם. אין יותר חופר ממנה.וואה.

ובא נתערב עם עצמי שבקושי אני מדברת איתה היום

הייתי רוצה להתערב איתה עלזה אבל אולי בסוף כן נדבר וזה לא יהיה נכוןP:

אה.ויוסף הצדיק בחמישי.ולפני זה מרכז.

ובאלי סיורים בחברון.ותפילה במדרגה.אבל עכשיו יש את העצים האלה אז זה לא אותו דבר אבל עדיין טוב

ולאנשים יש זקן! והוא כזה חמוד!!

אה,ומה שהיה בסוכה ביום טוב בלילה. משעשע..אההא..בהחלט

וגם אנשים מתאסים.ומתחתנים.ונולדים להם ילדים.וילדות גם.

יאא

איזה טוב ה'.

ושמחתי ביום טוב.

טוב..לוידעת אם ממש שמחתי אבל מה שבטוח לא הייתי עצובה.

ויהיו לי פנים מאירות;) חח סתם.הלוואי.בעזרת ה'..

ואני מתלבטת אם מותר לשמוח מדברים שבעקרון זה לא ככ טוב.

נגיד ..שהיו לך אורחים ונמאס לך מהם אז אם מותר לשמוח מזה שם הולכים.. ??

אה,וצריך לברר עם אבא שלה אם מותר לעלות לגגות. כי אין להם מעקה אבל הם גם לא בית ולא כאלה גבוהים..

ולפעמים כשאני נזכרת בדברים אז באלי לא לראות אותה יותר לעולם.

נגיד בחביתה עם התפו"א.. זה היה פ א ד י ח ו ת .

וכשאני נזכרת בשקית הלבנה שכתוב בכחול והיתה בה קופסא והשארתי אותה בנוקיה כי הייתי בטוחה שזה של מישהו אחר אז זה מעציב. אההא..בהחלט עוד פעם.  ממש באלי לדעת מה היה שם!!

אה,ושדיברתי יותר מידי עם הודיה בלילה של יום טוב.

ולורוצה לגדול. טוב לי ככה.

וכמעט אין לי אחריות על כלום.כאילו,יש לי,אבל ממש ממש קצת. יחסית למה שכשגדלים ומתחתנים.

-תלכי למדרשה,גם זה לא תהיה לך הרבה אחריות

--(זהו שלא..וחוצמזה צריך גם כסף בעולם הזה) וכשמתחתנים?..

-בעלך ידאג לך

--(בעז"ה!אמן.)ולילדים אני יצטרך לדאוג..וצריך לעבוד..וללמוד לפניזה..

והיו פה בטוח עוד שני משפטים שאנלא זוכרת

-וואו אם זה מה שאת חושבת בגיל שלך את באמת יכולה להיות אמא בגיל 19!

--(אממ..הלוואי..? חח ועוד אחרי מה שאמא אמרה אחרי הסעודה לפני שעה) בעז"ה.. אבל זה קשה/מפחיד.. מה את חשבת בגיל הזה?

-חח..אני חשבתי איך להפסיק לראות סרטים...?

--ממ..

לוזוכרת ת'המשך.

אופ.דיברתי הרבה.וגם אמרתי להודיה החמודה שאני הולכת לחוט של חסד ואופ גם.

ושהם שמו הם רק רוצים לרקוד היה ממש מצחיק.

ישלי חברה צדיקה.

וה' טוב.

ה' טוב. ה' טוב.

אל עליון-לעולם לא נבין דרכיך,גומל חסדים טובים-גם כשלא רואים את הטוב עכשיו ממש..

הברכה הזאת טובה.

מועדים לשמחה לכם.

מעניין אם זה עובד

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.