שיש שוקולד-וניל

עוגת שמרים (פס)

יפה לערוך אותם במנז'טים במגש מתאים לאורך, כך :

טור א - שליש מגולגלות תמרים

(ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר לפני שמעבירים את החתיכות למנז'טים)

טור ב- שליש שיש

טור ג- שליש עוגת שמרים

מיני קרמשניט - בצק עלים מופשר, חוצכים לקןביוצ בלי לרדד. מכינים קצפת טעימה, מפרידים כל חציכה לחצי וממלאים. באירוע האחרון שעשיתי זה נחטף.

ג'לי בכוסות - 2 צבעים, אפשר לעשוצ שכבה אחת, להעמיד כוס באלכסון ואחרי שמצייצב את השכבה השניה.

מגש עוגות שמרים קראנץ' - עשיתי 4 עוגות לבר מצוקים של בערך 100 איש

חיצוכיות חמאת בוטנים .

אבל זה יותר מתאים לי לקינוחים.

חיתוכיות חמאת בוטנים הכנתי.שכתי לכתוב ברשימה.

השמרים זה רעיון מעולה תודה🙏

עוגיות שקדים

לא מתחבר לי כל כך לשבת עוגיות מכונה,אבל זה רעיון טוב לנשנושים

שבקייה, נשיקות מרנג, עוגיות גרנולה, חיתוכיות תפוחים, חיתוכיות לוטוס

וטיגון ואז סירופ ושומשום

ממש לא ממליצה בנוסף לכל העבודה שיש לה

הכנתי לפני כיפור אצל אמא שלי (יוצא לי להכין גם לבד) ואם לא היא איתי ביחד היה לוקח לי הרבה זמן רק על נגלה שהסספיקה לכ20 אנשים

יש לך מתכון לחיתוכיות לוטוס?

שבקייה פחות גם תופס מלא מקום וגם חתיכת התעסקות ולכלוך....

עוגיות גרנולה זה מעולה למבוגרים

מישהו כבר המציא כזה, ועשיתי חיפוש וזה נראה מוצלח.

https://www.instagram.com/reel/DaAmc5nIRnO/?cplk=MzFsMGtyOXo0aGti

אני ממש אוהבת את העוגת לימון של אפרת ליכטנשטט.

פרווה וקל הכנה, זה לא הדברים הכי מרשימים, אבל צריך גם דברים לא מרשימים בקידוש

נכון הכי פשוט הכי טעים

יוצא מושלם. מעולם לא הכנתי חלבי אז אני לא יודעת מה ההבדל אבל הפרווה ממש מוצלח

לקידוש אולי אפשר חלבי ואז להכין עוגת גבינה פרורים בכוסות או פס שמרים גבינה

יש לך מתכון מסוים?

שמעלות סרטונים עם מתכונים. זה נקרא "מתכונים של חרדים" ויש שם מתכונים ממש מוצלחים

ממש קל להכנה

1.5 כוסות קמח

0.5 כוס סוכר

0.5 כוס שמן

ביצה

2 סוכר וניל

לשטח בתבנית חד"פ רגילה

לפזר חצי חבילת שוקולד צ'יפס

כוס קמח

3/4 כוס שמן

4 ביצים

1 1/3 כוסות סוכר

3 כפות נס קפה

לשפוך מעל

א. סוכר אחרי האפיה

לחתוך לריבועים ולהקפיא

להקציף ריץ' להמיס שוקולד עם קצת ריץ' ולערבב

לשים בכוסיות ואולי איזה שוקולד ציפס קטן מלמעלה

מאוד קל להכין ונראה מאוד טוב

באותו סגנון הכנתי פעם

ריץ' עם אוראו טחון ושבר של אוראו מעל

ריץ' עם תותים טחונים מעורבב ומלמעלה רק תותים טחונים

פחות קידוש לבוקר.

אבל תודה🙏

קל וממש טעים

סליחה שזה לא כ"כ קריא... ואת יכולה למרוח כל ריבה במקום השוקולד.

הבאסה שהיא מתפוררת בטרוף.

אבל טעימה ממש

פירות זה משדרג ממש (גם קטנים שאפשר לנשנש כמו ענבים, וגם אבטיח ומלון חתוך וכו)

טראפלס- יש מתכון של שוקולד עם ממרח לוטוס ואז עוטפים בקקאו. זה כן עם שוקולד

בחושות- הכי כיף בעולם. נשמר נהדר בהקפאה. אפשר גם לגוון עם בחושה גזר, דבש וכאלה. אם עושים את זה קאפקייקס זה ממש נוח לקידוש. אם עושים פס זה אחלה לנשנוש של אחרי.

עוד דבר, אפשר עוגיות שוקולד צ'יפס לעשות כחיתוכיות. זה יוצא יותר רך כזה, וזה ממש קל להכנה (משטחת על תבנית של תנור, אחרי האפיה חותכת לריבועים, זהו). נשמר טוב בהקפאה.

עוד דבר שאפשר לנשנושים של אחרי- קרקרים תוצרת בית, או חיתוכיות גרנולה. גם זה נשמר טוב בהקפאה

שתהיי בריאה, כמה מקפיאים יש לך? הלוואי עליי כל המקום הזה…

פיניתי מקפיא של 6 מגרות.

לאימא שלי עוד שש.

אבל זה מתחלק גם לפשטידות,ומנות אחרונות.

כל השאר הזמנו קייטרינג.

האח הכי קטן במשפחה אז היא מתרגשת ומנחיתה עליי את כל העבודה😂

לא נורא הכנה מנטלית לבן שלי (אין הרבה הפרש בינהם)

1. ההורמונים בהתקן משפיעים בד"כ אחרת מההורמונים בגלולות/מדבקות וכו' אז אי אפשר להקיש שתגיבי אותו דבר.

2. 2-4 מנסיון עם התקן רגיל ולא הורמונלי- דימום לקח בערך שבוע, היום-יומיים הראשונים החלפתי פדים אח"כ מגני תחתון,

   רוב הדעות אומרות שזה אוסר, יש מיעוט שלא, לא יודעת מה אומרים במכון פועה.

   גם מי שסובר שההתקנה עצמה לא אוסרת, אם זה לפני טבילה יותר קשה להתיר את הדימום והכתמים וזה דוחה את הטבילה אז עדיף אחרי.

   מבחינת נוחות התקנה עדיף כמה שיותר קרוב לווסת כי המקום רח ופתוח, אבל אפשר כל הזמן

1. עד שלא תנסי לכ תדעי- זה מאוד אינדיבידואלי ומשתנה מאישה לאישה

2. תזמון ההתקנה מדפיע מאוד על הדימום - כדאי להתקין כשהרירית דקה

   באופן אישי התקנתי 7 שבועות אחרי לידה בהנקה מלאה

   היו רק הכתמות שלא אסרו

3. יש פסיקות שמתיחסות לדימום מההתקנה כדם מכה (אחכ יכול להיות גם דימומים הורמונלים אבל הם ממש משתנים מאישה לאישה ולהרבה נשים זה רק כתמים)

   לגבי המקווה כדאי קודם לברר פסיקה ואז להחליט בכל מקרה הרבה יותר קל להתיר כתמים אחרי מקוה אבל אם אתם הולכים לפי פסיקה שעצם התקנה אוסרת- לא הייתי טורחת להיטהר לפני

1. אמר לי רופא פרטי מאד מומחה שעדיף את המירנה (יותר הורמונים) על פני הקיילינה (פחות הורמונים). חוץ מזה שמעתי שהקיילינה לא ממש מונע מחזור אלא המחזור רק חלש יותר, כך שאין את הכיף של השקט מהמחזור. ומבחינת השפעה הורמונלית אין כ"כ הבדל ביניהם.

2. הדימום היה לאורך כמה שבועות אבל ממש לא דימום אלא רק הכתמות.

3. אני לפי שיטה שזה לא אוסר, ולכן:

4. עדיף אחרי המקווה כי הכתמים יקשו מאד על הבדיקות. לבשתי תחתון שחור ולא הסתכלתי בניגוב. כמובן אם אתם לפי פסיקה שההתקנה אוסרת זה כבר סיפור אחר. התקנתי אחרי לידה שהרירית דקה.

1. לא יודעת. זה יותר מקומי. תלוי כמה קריטי לך שיהיה כמה שפחות דימום וסת.

2. אני התקנתי בזמן וסת כי מסובך אצלי שם למטה ובזמן וסת הצוואר רחם יותר פתוח והרירית דקה יותר. שמתי נגיד ביום השני או השלישי, ונגיד מההתקנה היו לי עוד 5-7 ימים של דימום. טפו חמסה לא היו לי כתמים. חודש אחרי היה דימום של איזה יומיים ממש בקטנה. אחרי זה הפסיק.

3. יש דעות שונות, ולפיהן כמובן משנה אם כדאי לפני או אחרי מקווה אם אצלכם זה אוסר אז כמובן כדאי גם לפי ההמלצה הכללית להתקין בזמן וסת (ומסייגת- לא קל לתזמן את התור עם הוסת, בטח אם היא לא סדירה)

1. לא יודעת מה עדיף. אני עם המירנה, ב"ה הרבה יותר טוב מהנוברינג והגלולות מבחינת החשק.

2. מייד אחרי ההתקנה היה דימום שלא אסר יעוד קצת כתמים כמה ימים.

3. אצלינו לא אסר. דיעות שונות

4. ברור שאחרי

לא עם המירנה כי מסיבות רפואיות צריכה פחות הורמונים

אני איתו כבר שנה וחצי וממליצה ממש! לא מקבלת מחזור (אבל עדיין מניקה אז אולי קשור)

פעם באף פעם יש קצת כתמים ממש בקטנה, וכמעט ולא מרגישה השפעות הורמונליות. גם יודעת שכן יש לי מחזוריות של חודש בערך, פשוט בלי הדימום

היה לי דימום הסתגלות שהתחיל שבוע בערך אחרי ההתקנה ולקח איזה שבועיים שלושה להיטהר ממנו. בעיקרון הרופא שהתקין אמר שלא אמור להיות ובתכלס כן היה

אבל מאז לא נאסרנו בכלל ברוך השם

כמה זמן נמשך לכן??

זה בנוסף לדימום אחרי לידה ממש קשוח..

טבלתי 12 שבועות אחרי הלידה 😵‍💫

טבלתי חמישה שבועות אחרי הלידה, ורק אח"כ שמתי את ההתקן. היו לי בהתחלה כתמים אבל לא דימומים ממש, לא נאסרנו מזה.

אני זוכרת שכתבו כאן שאם זה ברקסטונים אז רבע כוס יין תרגיע אותם

ואם לא אז זה ימשיך וכנראה שכדאי ללכת

זה נראה לי כמו הרצון לעשות עוד ועוד בדיקות הריון בימים שבין הביוץ למחזור, כאילו, את במצב של חוסר ודאות, הלידה כבר באופק וזה ממש חוסר ודאות כל הסיטואציה של לידה... אבל הבדיקות לא יעזרו לך להגיע לודאות הזאת, אז לא רואה סיבה ללכת באמת כשאין סיבה אמיתית.

להתייעץ

אין לך הערכת משקל בקרוב?

אז כן צריך להיבדק.

אם סתם הבטן מתקשה וזה מציק בעיקר.

לא לוקחת אחריות אבל לא הייתי הולכת. תשתי ותנוחי.

אני מרגישה שאישה שמרגישה צורך להיבדק זה נכון לה.

אבל רק אם לא הייתי מתעצלת...

מסכימה

אני לא יודעת.

בעיקרון בגיל יותר גדול זה תקין כמה ימים בלי יציאות, אבל בגיל הזה אני לע יודעת.

לגבי 2- בדרך כלל ממליצים אחרי הטבילה, כי אם יש כתמים יותר קל לא להיאבק מאשר להיזהר עם כתמים.

הגלולות מונעות אחרי שבוע של לקיחה, אז צריך למצוא פתרון לימים הראשונים.

אם גורם כתמים לא עדיף להתחיל לקחת לפני טבילה כדי לא להיאסר שוב אחרי בגלל הכתמים?

אבל יש פעמים שכן.

אם יש כתמים לפני הטבילה, זה מפריע לספור שבעה נקיים ולטבול. ויכול לעכב את הטבילה.

אם הכתמים אחרי הטבילה, הרבה יותר קל לא להיאסר מהם.

זה גרם לדימום כמו מחזור

היינו מותרים 4 ימים

התחיל דימום שאוסר

ושוב שבועיים...

היה מבאס ממש אז רק אומרת שיש גם אופציה כזאת

והתחלתי לקחת ב7 נקיים כי הדימום הסתגלות מגיע כמה ימים אחרי

וככה טבלתי לפני וחשבתי שיהיה רק כתמים לא אוסרים....

אבל מאז הדימום ההוא יש שקט ב"ה

אבל הרבה פעמים זה רק כתמים שלא אוסרים.

אבל דורש לוודא שאין בעיה אחרת, בעיקר לוודא עליה מספקת במשקל.

כלומר, זה לא אוטומטית תקין, כי בד"כ בגיל הזה אמורות להיות יציאות כל יום, ואם אין זה הרבה פעמים בגלל תזונה מועטה מדי. לכן כן צריך שקילה וייעוץ עם רופא ילדים.

בגיל הזה אם אין 3 יציאות זה סימן ללכת לשקול - נצפה שכבר עברה את משקל הלידה.

למשקל לידה אבל עבר זמן מאז. יש לנו תור ליום ראשון, מניחה שאפשר לחכות עד אז?

מרגיש לי שהיא אוכלת ממש טוב, עקבי כל שעתיים שלוש למשך זמן יפה (יונקת)

אם היא לא מיובשת (טיטולים רטובים) ולא עצבנית הייתי מחכה לראשון

אז לעדכן ולשאול בכל זאת

זה תקין שיהיה קקי פעם ב10 ימים

אם היא לא סובלת או משהו.

מצד שני את אומרת שהיא בת שבועיים וחצי... נראה לי הייתי מחכה לראקון אבל מיד הולכת להבדק בלי להתעכב עוד

מוזמנת לפרופיל ובשמחה אפרט לך על השם והמשמעות והקשר לשמחת תורה, עמ"י וכו...

שם ממש מיוחד ומתאים מאוד לשמחת תורה וגם למשמעות הנוספת שרצית

אבל זה לא שם סטנדרטי..

את רוצה אולי שילוב של שני שמות?

שילוב של 2 שמות רלוונטי

אורה כבר יש לנו

לכן זה שם פחות טוב.

מסיבה מסויימת השם הזה והטיותיו לא רלוונטי לנו

"אשורר שירה לכבוד התורה"

שירה זה גם תודה ותפילה.

והתורה נמשלה למים, אז אולי גם מעיין, באר, בארי וכו'

גם השם שירה פחות רלוונטי לנו מסיבה מסויימת..

כיווני המים חשבנו אבל מעיין זה נדוש מידי למרות שזה שם מהמם

אם יש עוד רעיונות נשמח לשמוע!

ראיתי שיש בחסידות קשר עמוק בין מידת התפארת לתורה.

אפשרות נוספת היא לחפש דמות שקשורה לתורה ולעם, או לערכים שאתם מחפשים ולקרוא בשם שלה.

למשל מרים, אחות משה.

או דבורה הנביאה.

או חנה שהייתה אמא של שמואל שאיחד את העם, וגם לימדה אותנו להתפלל.

או נחמה ליבוביץ...

בכיוון של עם ישראל אפשר בת עמי, שבות, עמיה, פדות, פדות עמי, מולדת, מבשרת

חושן (מרמז על האחדות, כל האבנים סימלו את כל השבטים).

וגם אסיף זה שם מהמם בעיני

נחלי. ראשי תיבות " נפשנו חיכתה לה' "

ואז להוסיף- נחלי אור, נחלי אהבה, נחלי ציון.

גם אוהבת את המשמעות הפשוטה של נחל- מקור מים, זרימה קבועה, חוזק. וגם אוהבת את המשמעות הנוספת של נחלה- נחלי.

נגיד- טל ברכה, שירת ברכה, ראשית תחיה, ראשית הלל

אם את בכיוון של שמות מיוחדים.

מבטא גם את הנצח של עמ"י, וגם את נצחיות התורה.

אולי גם רעיה יכול להתאים - שמיני עצרת מבטא את הקשר הזוגי של עמ"י והקב"ה.

כל אחת והגישה שלה

מה ייצא לך מהדרמה ומהבלאגן אגב? בכל דבר בחיים שמפריע או עלול להפריע לנו אני לא חושבת שנכון לעשות דרמה ובלאגן בזוגיות

לרוב בדברים כאלה ספציפית זה אפילו יגרום להסתרה טובה יותר, והאישה לדעתי היא לא האחראית היחידה לשלום בית. ובלגן בטוח לא עושה שלום בית

אולי הסמנטיקה יותר מפריעה לי ממה שהתכוונת אליו בפועל. אבל אף אחת לא מנרמלת את זה וחושבת שזה כמו לשבת לאכול שניצל לצהריים, אלא בעיניי - מי שבעלה חשוף לרשת פתוחה- שתדע שייתכן שזה חלק מהעניין, חשיפה לתכנים לא ראויים

(ואני כותבת פה מראש שמי שלא מתחברת לגישה שלי, אולי עדיף שלא תקרא את ההמשך כדי להימנע מאמוציות סביב העניין כי אני יודעת שיש הרבה נשים שזה כן מפריע להן וזה לגיטימי ושלא תחשובנה שאני מחריגה אותן מהכלל או מבטלת את התחושות שלהן)

ספציפית אצלי בבית שלי, יש הגנות על הרשת ומעבר לזה אני לא נכנסת למקומות האלה וזה לא מעניין אותי. לא בגלל שזה אולי נורמלי ולא כי השלום בית שלי לא מעניין אותי אלא כי בגישה שלי אני מצפה שהבעל יתמודד עם זה בעצמו. זה לא עניין זוגי אלא אישי בעיניי. גם אם זה פוגע בזוגיות זו אחריות שלו ולא שלי. הוא ילד גדול. הוא אמור לבד לרצות לא להיחשף לזה ולדאוג לעצמו בעניין. ואם הוא לא מבין אז אני לא אמא שלו להטיף לו מוסר ולחנך אותו, גם לא בשם שלום בית. והכבוד שלי בעיניי נשמר יותר טוב כשאני לא צריכה לדרוש אותו ולרדוף אחריו.

אני אעדיף לא לעשות בלאגן, אני אישה מאוד נוחה ומעגלת פינות. אבל יש מקרי קיצון כמו זה , שכשאת עושה בלאגן הצד השני מבין שזה קו אדום שאת לא מוכנה להכניס למשוואה של הזוגיות שלכם בשום אופן. ובעיני זה ממש לא עניין אישי שלו, אם הוא מעשן, אוכל שטויות, לא קם לתפילה זה עניין שלו, סבבה, אבל לראות נשים ערומות, סליחה, זה לגמרי עניין של האישה גם.

בעיניי

קו אדום הוא בדרכ דברים שמדברים עליהם והם ידועים

ולכן אם הוא נחצה אז בעיניי זה לא יעזור לעשות בלאגן כמו פשוט לשמור על הגבולות שלך ולהחליט שזה לא מתאים לך (אולי לזה התכוונת.? מעניין אותי מה הכוונה אגב בבלאגן כי אני קוראת את זה ושומעת היסטריה דרמה וצעקות) ואיך את מעבירה את המסר הזה

ועוד משו -כשיש פגיעה ממשית חד צדדית בזוגיות, (ולא תמיד זה ככה כשהגבר צופה ולא תמיד יש פגיעה למשיכה. לפעמים מפריעה לה עצם הצפייה), מעבר ללהנכיח את זה, אין הרבה מה לעשות בעיניי (וזה המון אם עושים את זה נכון). יש לנו בחירה חופשית. לנו ולבעל. אם הזוגיות איתנו פחות חשובה לו מצפייה למשל - מה כבר תעשי? מה יועיל הבלאגן אם זה חוזר על עצמו למשל? את כנראה יוצאת מנק הנחה שבלאגן אחד ודי, אבל לרוב זה לא באמת נשאר שם. לצערנו.. ואז הבחירה במה יותר חשוב לו נשארת אצלו

והבחירה אם לבחון אותו בזה כל הזמן (במקרה של צפייה שלא בהכרח פוגעת במשיכה) או לקחת סיכון ולהיפגע שוב היא של האישה

זה ממש לא צריך להיות צעקות/ אלימות.. כל אישה יודעת איך לעשות דרמה לבעלה, ומה יזיז אותו ממקומו. בעל בעיקרון אוהב את אשתו, ורוצה שיהיה לה טוב, כשהיא עושה דרמה (אם זה לא לצאת יום שלם מהמיטה, להקיא, לבכות מלא, לא לאכול... ) הוא מבין שזה לא עוד איזה שטות שהוא עושה או עוד איזו מריבה טפשית שקוראת ביניהם אלא זה באמת מצער אותה ופוגע בה, אולי לצאת מתוך בור של עצמו הוא לא יצליח אבל לצאת מתוך בור למען אשתו הוא דווקא יצליח. ולצפות בתכנים כאלה זה לא בהכרח פוגע ביחסי מין או בחשק, אם עצם הצפייה היא פוגעת באישה.

אלא - האם זה דבר שדורש דרמה?

האם נכון לעשות דרמה?

מי שטוענת שזה אישי של הגבר, והיא לא נכנסת לשם, באמת לא תעשה דרמה, זה לא קשור למקום שלה.

מי שנרעשת כמוך, ואומרת שזה גבול בלתי עביר, ומעדיפה להתגרש, באמת תעשה דרמה.

מה שלא אהבתי בסרטון של הרבנית הזו -

שהיא הציבה את העמדה שלה כלפי הנושא, כאילו זו העמדה היחידה.

אם תפסת את בעלך רואה פורנו זה השלבים, תודיעי לו שהיו לא תהיה וכו.

וואלה יש אנשים שלא רואים את זה ככה,

ואישה שישר תראה את הסרטון הזה אחרי שתפסה שבעלה רואה פורנו,

במקום לקבל סיכוי ללהיות בעמדה של 'אני חושבת שזה נושא שלו והתמודדות שלו, ונדבר על זה מהמקום הזה'

ישר עוברת למלחמה. וחבל.

בעיניי אין מה לעשות עניין. בטח לא לבזבז יום שלם במיטה על זה/ לבכות/ להקיא (??)

זה ממש לא בעולם שלי האמת המושגים האלה.

מה שזה מעלה אצל האישה בפנים זה כנראה השוני בהסתכלות שלי ושלך כנראה. וגם התגובה האמת..

לשכב במיטה יום שלם או להקיא, לא לאכול וכו'-

כדי להעביר נקודה מסוימת לבעל?

זו ממש מניפולציה שבעיני אין לה שום מקום בזוגיות

( אם העובדה שהבעל חוטא במשהו מצער את האישה עד כדי כך שעושה את כל הדברים האלה, זה משהו אחר. אבל לעשות את זה בשביל הדרמה או בשביל להציב גבול? )

לא משנה כמה רחוק הדבר שהבעל עשה,

לא נכון לעשות מניפולציות.

גם אם הוא בגד פיזית.

את רוצה ללכת? להתגרש? לכי.

אין שום דבר מכבד בלהפעיל מערכת דרמתית שמייצרת אנרגיה.

אבל כנראה שלא בצורה שהפותחת תיארה לפחות

אחרת כל אישה פגועה שלא מתאים לה משו פשוט תלך ותתגרש..? 😅

יש עניין של תיקון ובנייה בעיניי. תלוי במה מדובר כמובן

לדבר על הכל.

הבאתי את המצב הכי קיצוני. שאת פשוט מבחינתך ללכת. עדיף שתלכי מאשר שתפעיל מערך מניפולציות. בעיני.

וצריך גם מעשים.

אבל כאמור,כל אחת והגבולות שלה ותלוי במה מדובר כאמור

זו לא צורת תקשורת תקינה ויעילה לשום דבר בשום סיטואציה

וגם הרסני לקשר

במיוחד בקשר זוגי

במחילה.

כבר התרגלנו לזה שמחנכים ילדים בשיטות התנהגותיות, עכשיו עולים מדרגה ומשתמשים בזה גם כדי לחנך את בני הזוג. נהדר.

הרי הבעל יודע שזה אסור וגם שאשתו לא בעד. והוא צופה בכל זאת. אז אחת מן השתיים: או שלא אכפת לו מהתורה ומאשתו, או שבנקודה שהוא נמצא בה זה לא לגמרי בחירי.

אז במקום להסתכל לשורש ולראות מה עומד מתחת להתנהגות - אני מנסה לנהל אותה באמצעות מניפולציות.

תאחלי לי להוריד מינון

לא מסכימה אחד לאחד עם הסרטון, אבל כן מאמינה שאישה שמרגישה פגועה, שמרגישה נבגדת, שמרגישה דחיה ממעשה כזה, (מה שעולה אצל רוב הנשים שזה קורה אצלן, אבל למרבה הצער הדעה הרווחת מכוונת אותן להדחיק ולבלוע את זה כי "זה שלו", כי "99% מהגברים" כי "זה לא קשור אלייך").

לא רק שכדאי, חובה, שתשתף את בעלה בתחושות שהיא חווה. וזאת מכמה סיבות:

1. נתחיל מהסיבה שהצעת, שלא אכפת לו מהתורה ומאשתו- בדרך כלל אכפת לו, רק שיש לו יצר, או חסך רגשי מוביל לחפש מענה כזה, או גם וגם. ברגע שהדבר ידוע, וברגע שהדבר גם פוגע באשתו ובקשר שלהם, יהיה לו יותר כח להתגבר, או לקבל עזרה בנושא הזה במקרה שהמצב קשה. גם במקרה שזה לא לגמרי בחירי, כלומר שוב, הוא מכור או שזה בגלל שנופל ביצרו, רלוונטי מה שכתבתי.

2. אישה שחווה חוויה כזאת, לא מדברת עליה, ושומרת בבטן, מה שיקרה זה 1 מ2:

   או שיום אחד זה יתפרץ או בהקשר הזה, או בהקשר אחר, אבל רגש שלא טופל ולא הוכר אינו נעלם. או שיווצר ביניהם ריחוק, בסוף אישה שמרגישה דחיה, שמרגישה נבגדת, שמרגישה חוסר בטחון לצד האיש שלה, שאולי נרתעת מלהיות איתו, היא לא אישה שתוכל ליצור איתו זוגיות קרובה בלב נקי. למשקעים האלה יהיה מקום, והם יצרו מרחק. רגשי בוודאי, מניחה שגם פיזי במידה כזו או אחרת, כך שגם לזוגיות לא הועלנו.

(זה אגב נכון לדברים נוספים שמפריעים בזוגיות, כמובן לא כולם משפיעים על האישה והזוגיות באותה המידה אבל כלל האצבע נכון לכל מקרה שמציף קושי רגשי מול בן הזוג).

1. ממה שראיתי בעבודתי עם נשים, גם הגברים לרוב מעדיפים שיהיה שיח על זה אם הדבר התגלה. גם כי זה נותן להם כח להתגבר ולהשמר. וגם כי שוב, כשדברים לא מדוברים ומטואטאים מתחת לשטיח, הם בסוף מתפרצים בצורה לא סימפטית. לעומת זאת שיח קרוב וכנה, יוצר דווקא קרבה.

את זאת אסייג, שכדאי לדבר על זה בצורה נכונה כמו על כל דבר בזוגיות. לאחר עיבוד רגשי, ומתוך מוכוונות. לא יודעת אם זה נקרא דרמה ובלאגן, אבל זה נקרא בעיני לתת לגמרי תוקף לתחושות ולקושי ולצער של האישה מול זה, ולהביא אותם לשולחן מבלי להקטין ולבלוע אותם, ומבלי להשלים עם הפגיעה.

במקרה שלאישה עצמה זה לא משנה (לא יודעת עד כמה זה באמת קיים, באמת ובכנות, לפחות אצל שומרי תורה ומצוות) נקודת המוצא היא אחרת.

כדאי שתנסה הילוכים. מקסימום עוברים לאוטומט אם קשה מידי. בסופו של דבר הרכב שלכם זה הרכב שהיא תנהג בו בשנים הקרובות כנראה

למדתי על הילוכים לפני כ20 שנה ומעולם לא נהגתי על הילוכים

וזה סתם האריך לי את הלימוד

אז שהבן שלי למד היה ברור שהוא עושה על אוטומט

אבל אם יש לכם הילוכים והיא מתכוונת לנהוג על זה אז אולי כדאי להשקיע בזה

למרות שעד ההודעה שלך הייתי בטוחה שזה דבר שכמעט נכחד מהעולם ברכבים רגילים

לא ידעתי שעדיין יש..

אני למדתי לפני 17 שנה על אוטומט וכבר אז ההורים שלי היו לפחות עשור עם אוטומט..

בזמנו הילוכים היה מעט יותר זול מאוטומט, לא הבדל גדול

בגדול סתם ככה הייתי ממליצה אוטומט אבל אם יש לכם רכב הילוכים חבל שהיא לא תדע לנהוג עליו

לא רואה סיבה ללמוד הילוכים

זה הולך ונעלם

ממליצה ללמוד בעיר שקל לעבור טסט

בפועל מאז לא יצא שהייתי צריכה לנהוג על רכב עם הילוכים. גם הרכב של ההורים שלי וגם כמה רכבים שלנו שקנינו מאז (3 רכבים) כולם היו על אוטומט. ולכן כמעט שכחתי הכל לגבי הילוכים..

לא בטוחה שהיה שווה שלמדתי הילוכים בכלל.. נראה לי שסתם הקשה עלי את הלימוד.

נראה לי מיותר, למדתי על הילוכים לפני שנים רבות. יש לי כבר כמה ילדים עם רשיון, כולם למדו אוטומט כולל הבנים.

יותר זול בצריכה דלק.

אני למדתי על הילוכים (לפני 20 ומשהו שנה) ובאמת כשלקחנו רכב מהמשפחה עם הילוכים- נהגתי על הילוכים..

כי השיקול היחיד בעיני למה כן הילוכים, זה אם זה הרכב שהיא תצטרך לנהוג עליו אחרי הטסט..

בתור נערה עשיתי על הילוכים (היה לי קשה אבל בסוף עברתי, והיה לי ברור שאין סיכוי שאני עולה שוב על הילוכים)

והנה, בעלי קיבל מהעבודה רכב עם הילוכים, לא הייתה אופציה אחרת🤷🏽‍♀️ כמה אימונים ועכשיו נוהגת בקלות על הילוכים.

אין לה מושג מה יגיע בהמשך החיים, לכן ממליצה חד-משמעית לפתוח לעצמה כמה שיותר אופציות.

אם תתחיל ותראה שממש קשה אולי, אז לשקול לעבור לאוטומט (למרות שלא ממליצה😜)

לא ייעלמו מהעולם.

לא?

אני אישית נוהגת על הילוכים וזה סבבה לי.

חידשו לי פה שעל הילוכים זה יותר קשה לעבור טסט.

באמת לאט לאט זה הולך ונעלם

אבל זה לא לא קיים

ובסוף אם זה מה שיש לכם בבית כרגע

אז ממש לא כדאי שהיא לא תוכל לנהוג אחרי הטסט

גם אם מתישהו תחליפו רכב, ואולי אפילו תחליפו לאוטומט או חשמלי... זה לא רלוונטי עכשיו

אם היא תתקשה מאוד תעשו חושבים.

האנשים שם אוהבים הילוכים

אז הרכסים לא יעלמו כל כך מהר

כי אחוז הרכבים החשמליים הולך ועולה.

מדובר פה על מישהי שלומדת עכשיו, לא דיון האם התינוקות שנולדו לנו בשנים האחרונות יצטרכו ללמוד על הילוכים

לצערי הרכבים שלנו אוטומטיים כי בעלי לא אוהב, אבל אני חושבת שההבנה איך הגיר עובד חשובה+התפעול של ההילוכים תורם לערנות ולתשומת הלב למהירות.

לנו כאמור יש אוטומט ואני נוהגת קבוע על מצב חצי ידני.

ניתן לראות סרטונים או חעשות איזושהי הדמיה וניסוין עם מורה נהיגה.

הוצאצי רישוין על היחוכים, בזבזתי על זה המון כסף.

גרים באזור מרובה פקקים ועליות שנהיגה בהיחוכים זה סיוט בפקקים תוך כדי עליה- לי בכל אופן.

מרז הרישויון יכולה לספור פעמים בודדות שנהגתי ברכב עם הילוכים.

רציתי לכתוב לגבע רכב עבודה וראיתי שגבר כתבו.

אצלינו בעבודה, רב הרכבים הם הילוכים כך שזה גם שיקול

באמת אני נוהגת על הילוכים ועליות מאוד מאוד קשות לי.

מבינה שבאוטומט יותר קל...

היא לא תוכל לנהוג אחרת…

בהמשך ואם נשקיע בהילוכים.

גם כל הרכבים החשמליים היום הם אוטומט, אנחנו ממש בהתלבטות עם זה, אני רגילה רק להילוכים.

היום כמעט כל הרכבים על אוטומט, לא רואה סיבה ללמוד על הילוכים

ואם יש רכב הילוכים אז ללמוד על הילוכים

כלומר רכב אוטומטי שאפשר לעבור בו לגיר ידני.

היה לנו רכב כזה ובאיזשהו שלב התקלקל שם משהו והיה אפשר לנהוג בו על האופציה הידנית בלבד (עד שתוקן).

ובזכות שלמדתי הילוכים יכולתי לנהוג עליו ולא רק לנהוג! חלק מהעניין היה שהצלחתי לתפעל את הרכב ולהבין איך להשתמש בו למרות שמיקום וצורת ההילוכים היו שונים מהרגיל.

בקיצור, גם הרכבים אוטומטיים לדעתי נדרשת ההבנה והיכולת לנהוג על ידני.

ומצטרפת לאופנה שאמרה שזו הבנה אחרת את הנהיגה.

ועוד משהו- בלימוד נהיגה יש את הלמידה של קריאת הכביש ואיך לפעול בתוכו ויש את תפעול הרכב.

הלמידה בידני יותר ארוכה (מאשר לימוד נהיגה באוטומטי) כי לומדים תפעול של מערכת שלימה שאין באוטומטי. גם הבחינה בגלל זה יותר קשה.

אבל- זה נותן רווח שבעיני שווה.

במיוחד שכרגע יש לכם ידני. הנהיגה אחרי טסט היא חשובה מאוד לניסיון ולבטחון. אם מחכים עד שיהיה רכב מתאים, יהיה קשה לחזור שוב לנהיגה..

כי יש רק שתי דוושות ולא 3

לא צריך ללמוד להתנהל עם הקלאצ

הרכב לא נכבה בעליות וכו

וכמובן, לא צריך לזה רשיון שונה..

אלא אם יש לך חידוש שזה כן עם דוושה נוספת

אבל אם זה הרכבים שאני מכירה

זה בעצם פיצר לשליטה על רכב אוטומטי

לא ידני לגמרי..

זה יותר קל משמעותית מישהי רגיל.

אבל בעיני זה כן מצריך הכרות עם המערכת של העברת הילוך. מתי להעלות, בלי 'לקרוע' את המנוע ומתי להוריד, במיוחד זה היה משמעותי בנסיעה מהירה בירידות, רק ככה הצלחנו לשלוט על הרכב.

מודעת שזה מצב חריג מה שקרה לנו (ועוד תוך כדי נסיעה) אבל אין ספק שהמיומנויות שלנו בידני עזרו לנו (ואולי לכן לא מיהרנו לתקן כי התרגלנו לנהוג ככה(;)

וכאלה

בתור אחת שלא למדה הילוכים וכן יודעת לתפעל את המערכת הזו(לרוב אין לי עניין, מעדיפה להתרכז בדרך ולא במכניקה של הנהיגה.. אבל בעלי משתמש בזה כל הזמן וזה כן יותר נוח לו) זה לא מורכב ולא משהו שבשבילו הייתי מתאמצת על ללמוד על הילוכים..

מותר לנהוג עם רישיון אוטומט

ידני..

ולו בגלל הבנת הרעיון של מתי צריך להעלות הילוך או להוריד

למדתי כמעט 4 שנים על הילוכים, 7 טסטים כושלים..

עברתי לאוטומט, 10 שיעורים וטסט ראשון.

למדתי על הילוכים כדי שאוכל לנהןג על כל רכב שיגיע אליי כי בבית לא היה רכב.

במבט לאחור, סתפ שרפתי על זה מלא כסף

ואם הייתי עושה על אוטומט מלכתחילה כנראה שהי. לוקח פחות כסף וזמן

ורוב הרכבים היום הם אוטומט

לה בקלות על הילוכים ואם לא אז לעבור לאוטומט.

שלא זה מה שיעמוד בינה לבין רישיון...

יש מי שהקורדינציה שלו טובה יותר והוא קלוט את זה בקלות ויש מי שפחות.. המורה יידע להגיד לה אם נראה לו עדיף לוותר על הילוכים.

ברור שזה שיש בבית הילוכים זה גורם לזה שיהיה עדיף מאוד שהיא תעשה הילוכים. אבל אם קשה לה מדי לא ללכת ראש בקיר אלא כן לסיים על אוטומט כדי שלפחות יהיה לה רישיון.

המורה שלי גם אמרה לי בזמנו (לפני 12 שנה או אפילו יותר..) שאחרי שמורגלים בנהיגה יומיומית להוסיף הילוכים ולעשות עוד טסט כבר הופך להיות פשוט יותר. לא שהייתי חושבת שזה הפתרון האידיאלי אצלכם כי היא צריכה להיות מסוגלת לנהוג על הרכב המשפחתי...

לא בטוח שיהיה לה קשה. לי היה ממש סבבה ואני לא היחידה...

אבל כן להיות עם יד על הדופק

אלא אם יש לכם רכב הילוכים.

אוטומט זה הרבה יותר קל משמעותית, חבל על האנרגיות בלימוד הילוכים

מעודכנת נכון ללפני כמה שנים.

ואם יש בבית רכב הילוכים לדעתי כדאי הילוכים, כי חשוב ממש שתנהג אחרי הטסט (אז לומדים הכי הרבה)

אני עשיתי רק אוטומט וסבבה לי (אבל להורים היה אוטומט)

כדאי שתסיימי בשעה שאת יכולה לאסוף אותם מהגן

אז אם הגנים אצלכם עד 14 הייתי מסיימת קצת לפני(אפילו 13:50, תלוי כמה הגן שלכם רחוק), אלא אם יש לך מישהו שיוכל להוציא אותם קבוע..

לעניין השאלה, אני שילמתי פה 1800 על מטפלת עד 14 ארבעה ימים בשבוע, כולל ארוחת בוקר + 50 לארוחת צהריים(תוספת שלא היינו חייבים ונגיד לקטנטנים היא לא רלוונטית)

מי שאכל רק טחון הביא מהבית. שלי התחילה בגיל 8 חודשים ולא הייתה בקטע של בקבוקים או טחון וזה היה מאוד נוח שאני לא צריכה לשבור את הראש..

ארוחת צהריים הייתה בערך ב12 ואז שנצ, כמעט תמיד הייתי אוספת ישר מהשנצ

זה היה לפני שנתיים יכול להיות שהמחיר עלה קצת.

וקחי בחשבון שכנראה בשלב הזה של השנה רוב מי שמחפש מסגרת זה כאלה שהיו עד עכשיו עם הבייבי בחופשת לידה, כלומר גילאי 3-6 חודשים, ולרובם לא יהיה רלוונטי אם את מביאה או לא ארוחת צהריים

בנוסף תשקלי לאפשר גם שבוע חלקי.

נגיד ואקח 1800- אז לחלק את זה ב5 וימים ומי שתרצה יום פחות אז לקזז את הסכום כך?

כלומר לחלק ולעגל כלפי מעלה

שישתלם לך

4ימים אז כן.

אבל אם פחות מזה/ משהו לא קבוע את יכולה לקחת קצת יותר.

נניח אם לפי החישוב שלך זה יוצא 90 ליום אז לקחת נניח 110 ליום...

שיותר משתלם להרשם לשבוע מלא בלכל יום בנפרד

כי אז כל אחד יכול לשלם רק פר יום

של עד 14:00 בלי ארוחה, אולי יהיה לזה ביקוש (לדוגמא אימהות שעובדות עד אחת וחצי ויש להם גם דרך להגיע ולא רוצות לרוץ, אבל נותנות אוכל בבית.)

לדעתי להתחיל לבשל זה הרבה עול, יש לך כל ערב אחרי שאת משכיבה את הילדים שלך להבריק את הבית למחר- רצפה ריקה ונקיה, וכו. את צריכה כל יום לקבל ילדים זרים הביתה חייבים להיות ערוכים לזה מבחינת בטיחות (צריך לעשות ביטוח), אני אישית הייתי נמנעת מלהוסיף גם מטלה של בישול כל יום.

לא נראה לי סיפור לההגדיל כמות לעוד 4-5 פעוטות ושווה את המחיר (כאמא לא היה שווה לי כי מעדיפה שיאכלו בבית כאמור)

לפי זה כדאי להחליט אם 2 או אחת וחצי..

על גיל שנתיים, עד שתיים כולל ארוחות וכולל יום שישי- 2300₪.

אצל מטפלת אחרת פה שמתי לפי ימים והסכום ליום היה יותר מחלוקה לחמש של הסכום הכללי (היא קיבלה עד ארבע כולל ארוחות בלי יום שישי- 3000₪. ליום בודד 200₪).

לגבי מה הייתי מעדיפה- לדעתי הייתי מעדיפה עד שתיים עם אוכל, זה מוריד מטלה מהראש. אבל תכלס זה תלוי בשעות העבודה שלי.

את יכולה גם לנסות לחשוב על זה- נגיד אם יש בי''ס שהרבה אברכיות מלמדות בו, אפשר לבדוק באיזה שעה השיעור האחרון מסתיים ולסיים קצת אחרי כדי שיספיקו להגיע (ככה עשתה המטפלת אצלנו שנה שעברה- מלא משפחות שהביאו אליה עבדו בבתי הספר פה, אז היא השתדלה לסיים קצת אחרי ביה''ס, גם בימים קצרים וכאלה).

אגב ארוחת צהריים לפעוטות זה ב12.

1:30 זה ממש מאוחר.

אם זה ילדים קבועים את יכולה לקבוע שכל שבוע ילד אחר מביא לכולם את ארוחה.

הילדים שלי כשהיה להם ארוחת צהריים ב12 לא היו אוכלים כלום ובבית היו משלימים ארוחה בשלוש, סתם שילמתי על אוכל לאחד מהם וסתם שברתי את הראש מה לשלוח לשני כל יום, זה היה מיותר לגמרי.

בשנה אחרת שהילד לא אכל צהריים אלא רק ארוחת בוקר וארוחת פרי זה היה מושלם לו.

(מדברת על גילאי שנה עד שלוש)

שלי אוכלים בחופשים ארוחת בוקר בעשר וארוחת צהריים בשלוש בערך.

חוץ מהתינוק שהוא יונק ומנשנש לאורך כל היום בלי משהו מאוד מסודר.

אז זה תלוי גם לאיזה גיל היא מכוונת, בסוף ילדים בגיל שלוש שעןלים לגן אוכלים נשנוש קטן בבוקר, ארוחת בוקר בסביבות עשר וחצי, פרי באחת וחצי וארוחת צהריים בשתיים וחצי בערך. בעיני זה לו"ז מעולה גם בגיל שנתיים, בגיל שנה פחות.

לק"י

אם אוכלים ב8:30, אז סביב 12 שוב רעבים.

המטפלת אצלנו היתה נותנת ארוחת בוקר ב-9 וארוחת צהריים ב-12 (בערך) ואז הלכו לישון שנ"צ, ב-13:30 התחילו להתעורר ואני הייתי צריכה לאסוף עד 2 (לרוב הגעתי ב13:45-13:50 כדי להספיק לקחת אחר כך גם את הגדול שבגן, כי זה לא לגמרי סמוך).

אחר כך בבית היו אוכלים איתנו גם מארוחת צהריים שלנו ב-14:00.

המטפלת שלנו לקחה 1700 לחמישה ימים עד 14:00, לא כולל אוכל (הייתי שולחת מהבית).

גם אם סיימו לאכול סביבות 9...

הייתי בכיתות סוגרים שנה וחצי עד 3, והם חלק אכלו ב 12

והגדולים יותר לקראת 12 וחצי.כבר ממש היו רעבים, ולקבוצה השניה היה מאוד קשה לחכות כבר

שיאכל טוב בארוחת צהריים. ולא ילך לישון רעב.. זה באמת טריקי למי שדווקא כן אוכל טוב...

ואם את מכינה את האוכל זה בתוספת תשלום, אז יכול להיות לך משתלם (אם בא לך בקלות לבשל בריא ומגוון, פעוטות לא אוכלים הרבה אז זאת לא הוצאה כבדה מדי)

אני הייתי מעדיפה עד 14 כדי שיהיה לי אפשרות לעבוד נורמלי.

לגבי המחיר-

השנה משלמת לגיל שנה על חמישה ימים 7:30-14 לא כולל אוכל 1700, אבל זה ממש זול,

שנה שעברה שילמתי לגיל שנתיים על חמישה ימים 7:30-15 כולל ארוחות (לפני השנ"צ כשהילד היה אוכל שם כמעט כלום ובשלוש אוכל ארוחה בבית) 2500,

לפני שנתיים לגיל שנה על ארבעה ימים 7:30-14 כולל ארוחות שילמתי 1800 (וזה היה רק 4 ימים בשבוע)

לפני כן גיל שנתיים חמישה ימים 7:30-13:45 לא כולל ארוחות 1600.

אם יש בך הכוחות והיכולת לשמור על פעוטות. אם את מתחברת לילדים וזה לא רק להשלים הכנסה..

חינוך וטיפול בילדים רכים זו עבודת קודש ממש שלא נכנסים אליה אם לא בטוחים בכך ❤️

היו לי עוד כמה אופציות חוץ מזה

וזה מתוך האופציות היתה לי הבחירה שהכי אני מתחברת

חוץ מזה שעבדתי במעון הרבה שנים אבל מעדיפה באופן פרטי כי במעון זה יותר אינטנסיבי ופה אני יכולה לבחור את הלוז ואת הילדים שאני מקבלת

המשפחתונים עד 13:45 וללא ארוחת צהריים.

מי שאוספת את הקטן ממשפחתון ב14 גם הגדולים יותר לא יהיו בצהרון, וממילא היא מאכילה את כולם צהריים בשעה הזאת אז אין שום תועלת בזה שהקטן אכל כבר (אצלי לפחות הם פשוט יאכלו שוב).

אוכלים בבוקר כריך וירקות ואחרי השנצ פרי.

עד 13:34 ללא צהריים

@אפונה @112233445566

עד 13:45/13:50 בשנה שעברה שילמנו 1700, השנה אני לא זוכרת אם עלה ל1800 או נשאר.

1600

מ8:00 עד 14:00

כשרשמתי חשבתי שזה כולל רק ארוחת בוקר

לשמחתי זה כולל גם ארוחת צהריים