@אביה_א

1. אפשר לקחת "כדור עצבים" פשוט- כזה שכיף למעוך אותו בידיים.

2. או פלסטלינה [אבל היא מלכלכת] או קפיץ של ילדים- קטן.

3. או אוריגאמי. לקחת דגם פשוט ולנסות להרכיב אותו

[יש המון חוברות ורעיונות ליצירות כיפיות ולא מסובכות בכלל וחמודות מאד!]
4. שיחות של טד- זה מעין הרצאות קצרות מאד [למיטב הבנתי- עד 20 דק'] הנושאים מגוונים בתחומים שונים.
 

עם שלוש נקודות תלחץ על זה ויש לך את כל השפות שם.

אממ זה באמת מעניין אותך או שסתם ענית על האופציה .. אחותי שמאלית סורגת בימין, אני גם שמאלית ולמדתי לסרוג בשמאל, והפסקתי, כי זה שיעמם אותי 

(מי שמדבר....לי אין זכות לדבר, זה בטוח )

ולעניינינו - לא נראה לי שאני מוגדר היפר והעל הפרעת קשב וריכוז (אולי רק קצת, אבל לא נראה לי שכמו שמקובל להגדיר היום..) - אבל דווקא הנסיעה במקום מגוון כמו אוטובוס יכול להיות נפלא לבעלי קשב וריכוז - יש לך המון אנשים להסתכל עליהם ולהתחיל לבנות בדמיון שלך סיפורים עליהם, או אפילו (אל תספר לאף אחד) פשוט להקשיב לשיחות שלהם (מי שמדבר בקול במקום ציבורי לוקח בחשבון שאתה תשמע אותו...ככה שלא נראה לי שזה בעיה הלכתית להאזין בכוונה..) - תתפלא כמה דברים יפים וחמודים למדתי מהקשבה לשיחות אוטובוס שכאלה.
לאחר מכן, לאו דווקא להסתכל לנוף, אלא להסתכל החוצה, לקלוט את הסביבה, להתחבר בעזרת אסוציאציות לדברים אחרים שחווית (וואי, נחל הזה מזכיר לי את...)

ותראה - כל זה רק במוח, בלי בכלל לערב גדג'אטים מודרניים שקיימים היום לרוב ויכולים להעביר לפחות חלק מהנסיעה (פלאפון/מחשב נייד/טאבלט/נגן אמפי 3 או 4/הטטריס הישן הזה, כן כן...)

ב"הצלחה!!!

אחרת היית מבין שזה קורה באופן אוטומטי, וזה לוקח כמה שניות...

אתה כותב תגובה בפורום תוכ"ד שיעור תורה, והקשבה לנאום של ביבי (איזה נואם גדול...),

ותוך כדי מצליח להרוג צרעה ענקית שעפה ברחבי הסוכה...

לחשוב מה הנחל אומר לי - גם לוקח כמה שניות, וגם הולך אחרי כמה שניות...

אני שומע שיעורים בדרכים, יש לך את קול הלשון בפלאפון, כנס לאתר שלהם.

אצלי לעומת זאת לעלות על טרמפ צריך להיזהר שלא יגיע לאיזה כפר ערבי בסביבה... אצלכם הכי הרבה שיש זה דרוזים, והם בדרך כלל לא רוצים לחטוף יהודים ולרצוח אותם

(מה שכן באוטובוס אתה בהחלט צודק, אבל זה רק מאז שיפור קווי התחבורה. בעבר זה היו נסיעות הרבה יותר סיוט...)

ו25 דקות נסיעה אתה יודע מה זה? זה בערך חצי שיעור של הרב ערן טמיר/הרב אלישע וישלויצקי/רב אורח אחר שמגיע לישיבות השונות (גם אותך שואלים איך "נפלת" למקום הזה ואומרים, "מה, אבל יש ישיבה ב*** - קרוב אליך - למה לא הלכת לשם? זה קורה לי בלי סוף..לאנשים נופלת הלסת כשהם שומעים פעם ראשונה מאיפה אני )

@אביה_א

אבל אין לה בעיה לישון בנסיעות

הלוואי שהייתי מצליחה לנצל את כל הזמן שמתבזבז על שינה בנסיעה!

מי יודע, גיאוגרפית, איזה יישוב נמצא בקו החצי של מדינת ישראל (לעניינינו, המדינה ממטולה ועד אילת) ?

רבים מאוד מאוד כאן יהיו מאוד מופתעים לשמוע את התשובה שממש לא מתחברת לאסוציאציה של "מרכז"

זה צריך להיות ממצפה שלגים ועד מעבר גבול טאבה. אין היגיון לחשב דווקא לפי מקומות ישוב.

אני זוכר שבזמנו בדקנו מקצה לקצה והגענו לכביש בין מעון לכרמל.

עדכון:

אני לא זוכר בדיוק איך מדדנו אז. אני רק יכול להגיד שיש הרבה שיטות אפשריות. למשל, אפשר לצייר ריבוע סביב הגבולות הקיצוניים ביותר ולמצוא את המרכז שלו, אפשר למתוח קו אחד ולמצוא את נקודת האמצע, או למתוח שני קוים.

בדקתי עכשיו בשתי שיטות:

1. מתיחת קו אחד ישר מהקצה הצפוני ביותר לקצה הדרומי ביותר: זה יוצא נקודה לא מיושבת באמצע מדבר יהודה.

2. הורדת אנך מהנקודה הצפונית ביותר לקו של הנקודה הדרומית ביותר. ממרכזו הוצאתי אנך ישר מערבה כדי לזהות את קו הרוחב. מרכז קו הרוחב זו בעצם נקודת האמצע, והיא מעט צפון מזרחית לשקף. (שתי הסתייגויות על המדידה: היישור נעשה באופן חזותי ולפי הפיקסלים, כך שתיתכן סטיה קלה. כמו כן במפה באתר של דפי זהב איתה עבדתי, כי אפשר למתוח שם קוים, לא מסומן הגבול בתוך ים המלח, כך שהסתמכתי על השערה.)

מגבול על גבול זה יוצא שדרות.

זו תופעה מוכרת???

נדיר שאני מצליחה להרדם באוטובוס או בנסיעות. גם בטיסה של 11-12 שעות לא נרדמתי לדקה.

הדבר היחיד שמציל אותי זה מוזיקה חזקה באוזניות.

גם אני ערה לילות וימים וזה דיי דפק לי את החיים. לא מצליחה לסדר את זה.

אבל לפעמים זה ממש מציק!

ברור! אא"כ הוא איכשהו מעניין ברמה של סרט.. ואין לי הפרעת קשב    לפעמים מקנאת..

מה בנ"א מסוגל לעשות כשהוא מחויב.

כבר יצא לי לשמוע הרצאה של שעה וחצי-שעתיים ברצף. בלי הפסקה.

ואני לא היחידה.

גם באוטובוס תמיד יש אוזניות רזרביות בתיק, אין דבר כזה שאין.

(לא היפרית ולא מאובחנת, אבל עם חשש שהייתי יכולה להיות לו רק הייתי עוברת אבחון )

נסיעות זה הקטע הקשה אצלי.. אני פשוט מתחרפנת מהם

פעם הצלחתי לפחות להגיד תהילים אבל היום גם בזה אני לא מתרכזת

(יש להם גם יתרון משני- היצר הרע עובד יותר קשה להסיח מהתפילה, ואז כשממש עייפים יש סיכוי להירדם )

אם אתה כמוני- ברמה כזאת שגם אחרי כמה לילות בלי כמעט שינה ולא מרגיש טוב ועדין לא מצליח להירדם ביום,

אז לא סביר שתצליח להירדם סתם כך בנסיעות

להבא תנסה להשיג תעסוקה מראש- ספר, מישהו לדבר איתו, רעיונות לדברים שאפשר לחשוב עליהם בנסיעה, שיחות טלפון

ואז לפחות הנסיעה לעבור יותר מהר

ואם תמצא דרכים לישון ביום (ולפעמים גם בלילה) תעדכן, הרבה ישמחו לשמוע..

אם מנחם אותך שהמצב יכול להיות גרוע יותר

אני עייפה תמיד ועדין כמעט לא נרדמת, גם אם אני נהיית חולה מזה

וכמו שכתבתי לא רק ביום אלא- כשקר\חם\מואר\יש רעש כלשהו (אפילו שעון)\ לא נוח לי וכל הפרעה אחרת..

אז תודה לה' שאתה באמת לא זקוק לזה ולא סתם לא נרדם..

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..