@ערוצניקית7

כל כך אוהבת אותך ילדה!!!

השכולים אני יוצאת מדעתי.

וכואב לי ששם ה' מתחלל

תנסי..

לנסות לא יזיק.

לכולם קשה! גם לי. אני לא סופר-מן.. כתבתי את זה אחרי זמן לא כל כך קטן של באסה ועצב... ומצד שני.. הרצון להיות בשמחה אמיתית...

2 חבר'ה כאן עזרו לי ומגיע להם צל"ש... באמת.

לתייג אותם??

נו טוב..

@סתמישוו ו-@ערוצניקית7 - להם צריך לומר תודה...

קיצור... אני לגמרי איתך בזה שזה קשה ואני ממש ממש לא שוללת את התחושות האלה.

פשוט (לא פשוט בכלל) צריכים לשמוח למרות הניסיונות הקשים והכואבים האלה כי זה מה שה' ציווה אותנו.

והוא סומך עלינו! על כולנו!

נכון! זה קשה. מאוד.

עצוב.

כואב.

ורוצים לעשות משהו... אבל...כרגע מה שאחנו צריכים לעשות זה להתעלות מעל עצמינו ולנסות לשמח אותנו.

לנסות להעלות חיוך על השפתיים.

גם בכוח!

גם אם זה לא אמיתי. גם אם זה מזויף. נעשה את שלנו והקב"ה יעשה את שלו.

ננסה...

מצווה מיוחדת יש לחג סוכות - "ושמחת בחגיך והיית אך שמח"

בואו ננסה למרות הקושי והכאב העצום!

ננסה... הקב"ה יעזור לנו ויעשה את שלו.

משו שקיבלתי בהודעה היום בעקבות הפיגוע...

אולי למי שיקרת את זה, זה גם יעזור:

בשנת ת"ש, תקופת השואה, איבד האדמו"ר מפיאסצנא את כלתו וגיסו יום לפני חג סוכות. את בנו אהובו איבד ביום טוב שני של גלויות, ביום שישי. וכך מתארים חסידיו:
'...כשהוציאו את ספרי התורה נצבט לב החזן בקרבו ופרץ בבכי מר. מיד הרעים רבינו ממקומו- נן, יום טוב!. והעדה הקדושה התאמצה בכל ליבה למלאות את רצון קודשו ולא להשבית את שמחת הרגל...
באהבה רבה הצדיק רבינו את הדין עליו, ומפני קדושת החג הבליג על יגונו... וכמעשהו בחג כן התנהג בשבת קודש שחל למחרתו... רק במוצאי שבת, עם צאת הכוכבים, נפרצו סכרי דמעותיו והוא התייפח בבכי קרע לב...'

איננו במדרגת האדמו"ר, אך יש לנו מה ללמוד מהדברים.
ועד- צרותיו היו אובדן של גלות. צרותינו, כך אמר הרב קוק, הן חבלי לידה.

חג שמח!

חג שמח לכוולםם!!!!

והמון המון בהצחלה לכולנו!!

חוץ מלהביא לי 2 מזמורי תהילים מיוחדים שכאלה...

אז תגידי...

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.