מזל שזה עזר אבל...

 

וכשחושבים על זה...

במלחמה (???) אין קטע סתם להרוג חיילים ועוד בכזו דרגה כשהם רק 2 ויש לך 8 חיילים טירונים מתחת...

בס"ד

 

של מישהו מאלו שאני אחראי על ביטחונם.

 

אבל יש פה שאלה של מזל מוסרי. כי הרי המעשה היה תקין כשלעצמו. רק המחשבה שמאחוריו היתה פסולה

"ומטעויווות אנו לומדייייםםםם..." (דודו פישר  של ר"ה ויום כיפור... שם, שם)

כדי ש@קמנו ונתעודד לא יראה שלחשתי לך...

בס"ד

 

יש לך שאלות טובות וקשות. כאלה שצריך לחשוב עליהן כמה פעמים.

בס"ד

 

כשהתברר לבסוף שזה יצא טוב?

 

ותודה

מכיוון שהכל הולך אחרי הכוונה, ולא אחרי התוצאות.
אלא אם הייתה לך סיבה אחרת שמצדיקה את זה.

בס"ד

 

והדבר מוזכר רבות בדברי בעלי המחשבה.

 

אבל יש לי גם ראיה הפוכה: "מפקחין פיקוח נפש בשבת ואין צריך ליטול רשות מבית דין. והמקדים להציל הנפש הרי זה משובח. כיצד ראה תינוק שנפל לים פורש מצודה ומעלהו ואע"פ שהוא צד הדגים עמו. שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלותו והעלה דגים בלבד פטור מכלום. נתכוין להעלות דגים והעלה דגים ותינוק פטור אפילו לא שמע שטבע הואיל והעלה תינוק עם הדגים פטור." (משנה תורה, הלכות שבת ב טז)

משמע מכאן שבהינתן תוצאות חיוביות, אין משמעות לכוונה.

אז כמו שאמר @א"י זה קשה, צריך לעשות תשובה על הפזיזות, אבל השאלה היא האם המעשה כשלעצמו תקין.

ושם מתחייבים רק אם גם הכוונה וגם התוצאה היה מתאימות ואסורות. ולכן המעשה כשלעצמו אינו תקין כיון שהכוונה הייתה לא טובה

אני לא זוכרת בדיוק איפה למדתי את זה, אבל למיטב זכרוני העיקרון הזה הוא מאוד נרחב... כלומר, אם אדם התכוון לעשות עבירה, אבל היא לא יצאה אל הפועל מכל מיני סיבות - פטור. ואם ההפך - זכה בשכר כאילו עשה את המעשה.
תקן אותי אם אני טועה.

לכן נראה שמעצם המעשה אתה פטור, אבל על כוונת הלב הפגומה תצטרך לתת דו"ח, לפחות לעצמך.

בס"ד

 

מצד אחד כמו שאמרת: "מחשבה טובה מצרפה למעשה שנאמר 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו' מאי ולחושבי שמו אמר רב אסי אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר 'און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה''" (קידושין מ.)

(מעניין לציין שגוגל סיפר לי עכשיו שבירושלמי נאמר שזה כך רק ביחס לישראל, ואילו כלפי הגויים זה להפך)

 

אבל מצד שני: " תניא 'אישה הפרם וה' יסלח לה' במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה שהפר לה בעלה והיתה שותה יין ומטמאה למתים רבי עקיבא כי הוה מטי להאי פסוקא הוה בכי אמר ומה מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה אמרה תורה צריכה כפרה וסליחה מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה כיוצא בדבר אתה אומר 'ולא ידע ואשם ונשא עונו' כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה בוכה ומה מי שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב אמרה תורה ולא ידע ואשם ונשא עונו מי שנתכוין לאכול חלב ועלה בידו חלב על אחת כמה וכמה איסי בן יהודה אומר ולא ידע ואשם ונשא עונו על דבר זה ידוו כל הדווים " (קידושין פא: )

 

בכל אופן תודה שהערת את תשומת ליבי, לא חשבתי על המקורות האלו.

וזה שהקב"ה לא מצרפה למעשה לא אומר שאין חטא ופגם במחשבת העבירה, ושלא צריך לתקן

 

האמצעים ביהדות וכו'. ממש מומלץ

ולגבי אם שמת לב רק אחר כך אז זה לא מצדיק זה מעיד על פזיזות וזלזול בערך החיים של הרץ.

אם הרץ הוא בעל ערך עצמי אז עם איבדת אותו בשביל להשיג מט אז את ערכו היותר מלא הוא דווקא מממש בזה שהוא מת, אבל עדיין הוא כפרט הקריב עצמו ואמנם זו הבחירה הכי טובה אבל אסור להתעלם מזה שהרץ מת. אבל עם כל הכאב שבזה הוא עדיין מת למטרה טובה וטוב שהוא מת.

גם אם קנית משהו ששווה כל שקל שהוא עלה, זה לא אומר שלא הוצאת את הכסף. באותה מידה, אם היה צורך להקריב משהו או לעשות משהו שהוא לא טוב בשביל צורך טוב, העובדה שההקרבה הייתה משתלמת לא מוחקת אותה.

כל מקרה לגופו. יש הקרבות לגיטימיות, כן.

בנוסף, אני מאוד מסכים עם דבריו של א"י וגו'

אשכרה.