נשק ומחסניות, גז מדמיע וטנק

ואת יכולה ללכת, למה לא 

אז יאללה- ירושלים זו הבית שלי ושל כל יהודי.

תרגישי סבבה להסתובב בו חופשי.

כדאי לעיין שוב בתגובה ולהקשר שלו בשירשור ולזמן.

שכל אחד יעשה את החשבון שלו

שכל אחד יעשה את החשבון שלו...

ישראל היא לא בית של ערבים!

במציאות גרים פה המוסלמים האלו... מכאן והלאה זה עניין של החלטה של כל אחד ואחד איך לנהוג, אבל את העובדות בשטח חשוב לדעת. (לא מביע כאן דעה מה צריך לעשות. כי בכל מקרה בקטע הזה בעיקר מה שמדבר זה הרגש, יותר מאשר השכל והסטטיסטיקה הקרה...)

כל ערבי/גוי אחר שמשתכן בו (זמנית) זה עינין אחר.

לא כ"כ מבין את ההיגיון הרציונלי של הטיעון.

אבל מאחר שמבחינה רציונלית בכל מקרה הסיכון נראה מאוד קטן, וכפי שכבר כתבתי, אני מעדיף לא להעלות כאן את ערעורי על הסיבה שהוזכרה שלא לפחד.

"אחרי החגים יתחדש הכל"

אכן. אין חדש תחת השמש

איך אעשה קניות לשבת?

ערבים שם.

מסתבר שבכל מקום יש ערבים. את יכולה פשוט לשלוח את הבעל במקום... ב"הצלחה!!!

(וכן, גם אצלנו מסוכן ללכת לרמי לוי)

מודה שהסתובבתי שם- וכל ערבי שהתקרב אלי הקפיץ לי את הלב, וכל אוטו ערבי גרם לי להתרחק משפת המדרכה, וכשבא מולי ערבי עם משאית בכלל..

ב"ה חזרתי כדי לספר

(הייתי שולחת את הבעל- ולו רק בגלל שיש לו ידע להתמודדות עם סכינים\תקיפות פא"פ, אבל הוא לא יכול..)

זאת מדינה שלנו קיבינימט למה אנחנו צריכים לפחד מהערבים? אנחנו צריכים לצאת מהבית בגאווה ובביטחון עם ראש זקוף וגב זקוף וכל ערבי שרק מוציא סכין צריך לתת לו מכות עם ברזלים, אלות, אגרופים וכל הבא ליד, זאת מדינה שלנו למה אנחנו צריכים לפחד?

לחשוב שהיית צריכה לתהות לעצמך איך לעשות קניות לשבת בגלל הפחד לצאת לירושלים?

ועכשיו מה?ביומיים האחרונים הגיעו לקרית גת, פתח תקווה, תל אביב, חיפה, ______, תזרקי אות נמצא את העיר בארץ- שם.

אין לנו לאן לברוח. כי אנחנו לא צריכים לברוח.

זו הארץ שלנו, צריך להזהר. צריך להשמר.

אבל אסור לנו להשבית את חיינו ולהוריד נוכחות מהארץ שלנו ובמיוחד לא מירושלים.

עם הנצח. קדימה בכל הכח.

הרבה מאוד אנשים הסתובבו השבוע במקומות מרכזיים בירושלים, כמה מתוכם נפגעו?

לכאורה, אם ניקח דוגמא ממקום אחר לגמרי שהיא גם לא בדיוק מקבילה - אדם הולך לקנות כרטיס לוטו בחנות שנמצאת כמה רחובות מהבית שלו. סטטיסטית הסיכוי שלו להידרס בזמן שהוא הולך לשם (שלא באשמתו) גבוה מהסיכוי שלו לזכות בלוטו - ובכל זאת הוא הולך לקנות. למה? כי ביומיום הרגיל אדם מדחיק את הסכנות ובטוח ביכולתו להתמודד עם סכנות שעומדות מולו.

ברגע שמגיע מצבור של מקרים רעים, במקומות יחסית קרובים - זה מעלה את מפלס הרגש והפחד וגורם לאנשים להפנים יותר את העובדה שניתן להיפגע, ואז הם נוהגים ככה...

למרות שבפועל לא הרבה השתנה, כמובן...כמו שאמרת, רבים הולכים ולרובם המוחלט לא קורה כלום, אבל מצד שני כן קורים לעיתים דברים (ובמקומות מסויימים יותר מאשר באחרים).

קשה...

יש ליד הבית שלי צומת מאד מסוכנת.

יש שם ירידה מאד חדה ועיקול שמסתירים את המכוניות שבאות ממול.

סטטיסטית- ב"ה עוד לא נהרג שם אף אחד (אחרת כבר היו לפחות מדברים על רמזור.. כרגע כל הטענות של התושבים נענות בשטויות..)

מעשית- זה מקום מסוכן וצריך להיזהר פי 10 מכל צומת אחרת. כל פעם שאני עוברת שם כטרמפיסטית- אני מתפללת בשקט שהפניה הזו תעבור בשלום.

כשאדם נכנס למקום מסוכן- הוא מפחד. זה טבע העולם.

(אלא אם הוא אדיוט)

אז הוא יכול להכנעלפחד הזה ולא להכנס לשם

או להתגבר על הפחד ולהכנס בכ"ז (כ הוא חושב שזה המעשה הנכון, או כי סתם אין לו ברירה וזה הבית שלו..)

וגם-

https://docs.google.com/forms/d/1lVo1bh5awHXY6-XAH3v4_K5DNWUblZBF5WhVqFam6pI/viewform?c=0&w=1

זאת שאלה רטורית.

מספיקה לי הדרך הלוך וחזור לעבודה.

כמה פעימות לב החסרתי היום...

אה, ופאדיחה קטנה, או שאולי לא:

הייתי עם בני הקטן בחנות, והיה שם גם שוטר (עם אקדח)

הילדון מגיע אלי מפוחד שהשוטר יהרוג אותו עם האקדח שלו.

אני מסבירה לו (והמוכרת שומעת): השוטר שומר עלינו, הוא הורג באקדח רק ערבים רשעים.

אוי לי! המוכרת ערבייה ...

מיד הוספתי: רק ערבים רשעים שבאים להרוג יהודים.

יאלה, מה אכפת לי ממנה! >>>​

לא קונים מערבים בכלל - אסור בתכלית האיסור לקנות מערבים, רק מיהודים.

ואולי סתם חשדתי בה, מרב לחץ.

לא חסרים ימנים מזויפים שיקנו מערבים בשם ה"דו קיום" המדומה עם האויב הערבי שהם עדיין מאמינים בו, חנוך דאום למשל ועוד כל מיני ליצנים בשקל.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..