יפנית....
למפרע התברר בחקירה שהתפקיד שלו היה לפתוח קרטונים
אז אולי יעצרו גם עם כלים אחרים

@יוני

סיכת מקור

זו סיכה ממש חדה.

למי יורידו את זה מהשיער?

 

הייתי צריכה לאלתר קוקס חדש עם סיכות סבתא

פרנואידים

אבל גיליתי איך בודקים שאריות של אבקת שריפה. אז היה מגניב

כמה שרשורים נוסטלגים בלנ"ו (בורח)

חסרי הערכה שכמוכם. בקוקס צריך להשקיע!

זה נראה כמו לגלגל את השער מעל ת"א

האמת היא שאני עדין לא ממש בטוח שאני יודע מה קוקס אבל השרששורים האלה היו ממש מצחיקים

כלי נשק שלושה מטרים מראש ממשלתנו...

מחבל מגיע (ח"ו) "רגע רגע!!" *מוציאה כלמר*

מחט ועיפרון פחות מספקים את הסחורה

לא כשאתה מתגונן

את העבודה...

מברגה...

לא משנה איזה כלי זה
העיקר שתדעו מה לעשות איתו בשעת הצורך
ושלא יעקב את זמן התגובה שלכם

אז תבחרו לכם כלי ותתאמנו בשליפה שלו ותתאמנו בתקיפה איתו


(ושהיה באמת מועיל! סיכת ראש, כמה שהיא חדה או לא, היא לא חזקה מספיק והיא תישבר.. אולי יכאב לו קצת אבל לא יותר.)

סיכת ראש, היא מברזל

 

כמו בפיגוע בי-ם.*

 

וכמו שכתוב: במקל, בסרגל מה שבא ליד

 

 

 

*אחד הפיגועים

פעם חבר שלי נאלץ להפרד ממסמר לפני שהוא נכנס לרובע. הוא זרק אותו הצידה כי הוא פחד שיעצרו אותו.

איך שזה כואב..

חוץ מזה שהמברג לא כזה יעזור לך כשידקרו אותך בהפתעה.

בזמן אמת במקרה הטוב אתה משותק מרוב כאב (הדקירה) ובמקרה הפחות הטוב הנשמה כבר בדרך למעלה...

כמו שבמוצ"ש שעבר האקדח לא עזר. להפך. הוא רק גרם להחמרת המצב.

 

כך שא"א לסמוך עליו.

אבל בגדטל כן, זה בהחלטמעוזר.
ופעם אחרת השבוע זה כן עזר.

ו...

 

50% בלתי יעיל.

 

לא שאני חושבת שאקדח הוא ביזבוז זמן וכסף. ח"ו.

אלא פשוט בזמן הדקירה עצמה הנשק האישי של הנדקר אינה מועילה לו.

כשאני חטפתי גז, זה היה יעל.

אי אפשר לפתוח את העיניים. וזה כואב רצח

לא קשור לשירשור.

 

באמת נראה לך שיהיה למישהו זמן לשלוף גז פלפל כשערבי דוחף לו סכין לגב...?

א' כן. 

תסתכלי בסרטון של המחבל שדקר שוטר, לא רק שהיה לו זמן להסתובב,

היה לו זמן גם לדרוך את הנשק ולהרוג אותו.

ב' אם לא את, מישהו אחר שיהיה בקרבת מקום יכול לדחוף לו קצת גז.

 

אז קשור או לא קשור, יש עדויות וכל מיני כאלה.

כי הייתי מלא אנדרלין רק לאחר מכן ההשפעה החלה.

אגב-

חשיפה רבה מידי מסכנת את הריאות. חבל.

 

דיברתי על גז לא על אקדח.
ולא חטפתי גז בכוונה, השוטרים לא ממש מבקשים רשות...

אקדח יכול לעזור. אך לא אם המכשיר שייך לאדם המותקף.

מקסימום אם לוקחים לו ויורים בדוקר.

 

ערבי שבא מאחור ודוקר לא בידיוק שואל לשלום הקרבן קודם לכן והאם הוא מוכן לעמוד ישר וכו'...

 

 

 

אגב- החכמה היא לא להיכנס למצבים מועדים לסכנה כזו (לא הדקירה, השוטרים והגז).

גם את הסוגריים.

ולידיעתך-
אני חיה פה. בארץ הקודש. בתוך העיר המדדמת ששמה 'ירושלים'.

לא ללכת במקומות מועדים לסכנה זה נשמע בדיחה

טעות.

 

דיברתי על מקומות שמועדים לדברים אחרים.

 

בלי קשר- עצם הבעיה בללכת למקומות מועדים לסכנה היא ציווי אלוקי.

אם בא לך להקצין הכל מתוך חוסר ידיעה ו/או הבנת הנקרא את מוזמנת לרדת לחו"ל.

 

ואם תרצי להבין את הנאמר בציווי אפשר לשאול ולהביא מפרשים.

 

בכל מקרה- בצורה הזו לא עורכים דיון. 

xkjh kh

אם עושים את זה מהר ומפתיע זה יכול להציל חיים.

ותתקעי לו אצבעות בעיניים.

הדבר הראשון לעשות זה לברוח.

ה' נתן לנו מנגנוני הגנה שבגללם לא כ"כ קל להוציא למישהו עין ולא שום דבר אחר

תאמינו לי הייתי פותח סדנה רק להדרכות כאלה אבל אני לא מוסמך אז... תלמדו  איפשהו

אדם שנמצא במצב שמחבל נמצא בו יש לו אינסטינקטים שנצמאים לטובתו בפעולה כזאת..
עדיף ללכת על משהו יותר בטוח

אאל"ט זה 186 ב. לסדר הדין הפלילי נוסח משולב תש"ל 

 

סעיף א שאסור להסתובב עם סכין (אא"כ יש סיבה טובה)

סעיף ב אולר נחשב לכלי עבודה ולכן מותר (פרט למקומות שאסור על פי שיקול דעת שר הפנים ו/או מקומות בילוי וכד')

סעיף ג' העובר על החוק צפוי ל3-5 שנות מאסר

 

אני בטוח שזה סדר הסעיפים וכמעת בטוח גם לגבי המיקום שלהם

זה אחד הדברים החדים. במיוחד אם זה ננעץ באיבר רגיש (אני לא רוצה לדמיין בכלל מה קורה אם זה ננעץ למישהו בעין)

כלומר, הייתי מאושרת שמחבל ארור נפגע. זה מגיע לו.

אבל בכיתי, על שאחיי, עם ישראל המתוקים שלי, למדים את חוקי המשחק האכזרי הזה.

ייתכן והם חייבים ללמוד גם את התת-אנושיים שבחוקים בכדי לשרוד. 

אבל.

עם ישראל שלי. רחמנים בני רחמנים.

בס"ד

 

זו בדיוק הסיבה לכך שרבים וטובים העדיפו להישאר בגלות.

אנסה לנסח את זה קצת אחרת-

למה, לדעתך, אין ליהודים בגלות אפשרות להגן על עצמם? האם האפשרות הגנה עצמית קשורה בהכרח לגאולה או שתיתכן גם לאורך הגלות.

יכולה לענות לך.

שלום ותודה.

הנקודה היא קיום הצורך הזה.

אנחנו חייבים להגן על עצמנו. ברור. פיקוח נפש קודם לכל.

אבל זה לא הופך התנהגות תת-אנושית למשמחת.

ההגנה העצמית הזו, היא לפעמים הכרח. היא הכרח, הכרח עצוב וקשה ומשחית את הנפש שלנו.

שרשור של "איזה כיף לנקר עיניים" מכאיב לי כל כך,

לא כי אכפת לי מהערבים, אלא כי אכפת לי מאיתנו-

על שאנחנו זקוקים בזמן הקשה הזה להתנהג באכזריות,

ועל שיש ששמחים ממנה, מהאכזריות ההכרחית והנוראה הזו.

תורתנו גם שבכתב וגם שבעל פה מלאה בציטוטים שסותרים את התאוריה הזאת.

לכן לדעתי מי שאין בו את הרגש הבסיסי שלך הוא בבעיה.
מצד שני מי שלא עושה אתכפיא וכמאמר חז"ל ש"צדיקים ליבם ברשותם" גם הוא בבעיה.

אשכרה.