@יוני

סיכת מקור

זו סיכה ממש חדה.

למי יורידו את זה מהשיער?

כמה שרשורים נוסטלגים בלנ"ו (בורח)

זה נראה כמו לגלגל את השער מעל ת"א

האמת היא שאני עדין לא ממש בטוח שאני יודע מה קוקס אבל השרששורים האלה היו ממש מצחיקים

כלי נשק שלושה מטרים מראש ממשלתנו...

מחט ועיפרון פחות מספקים את הסחורה

את העבודה...

מברגה...

סיכת ראש, היא מברזל

כמו בפיגוע בי-ם.*

וכמו שכתוב: במקל, בסרגל מה שבא ליד

*אחד הפיגועים

פעם חבר שלי נאלץ להפרד ממסמר לפני שהוא נכנס לרובע. הוא זרק אותו הצידה כי הוא פחד שיעצרו אותו.

בזמן אמת במקרה הטוב אתה משותק מרוב כאב (הדקירה) ובמקרה הפחות הטוב הנשמה כבר בדרך למעלה...

כמו שבמוצ"ש שעבר האקדח לא עזר. להפך. הוא רק גרם להחמרת המצב.

כך שא"א לסמוך עליו.

ו...

50% בלתי יעיל.

לא שאני חושבת שאקדח הוא ביזבוז זמן וכסף. ח"ו.

אלא פשוט בזמן הדקירה עצמה הנשק האישי של הנדקר אינה מועילה לו.

כשאני חטפתי גז, זה היה יעל.

אי אפשר לפתוח את העיניים. וזה כואב רצח

לא קשור לשירשור.

באמת נראה לך שיהיה למישהו זמן לשלוף גז פלפל כשערבי דוחף לו סכין לגב...?

א' כן. 

תסתכלי בסרטון של המחבל שדקר שוטר, לא רק שהיה לו זמן להסתובב,

היה לו זמן גם לדרוך את הנשק ולהרוג אותו.

ב' אם לא את, מישהו אחר שיהיה בקרבת מקום יכול לדחוף לו קצת גז.

אז קשור או לא קשור, יש עדויות וכל מיני כאלה.

אגב-

חשיפה רבה מידי מסכנת את הריאות. חבל.

אקדח יכול לעזור. אך לא אם המכשיר שייך לאדם המותקף.

מקסימום אם לוקחים לו ויורים בדוקר.

ערבי שבא מאחור ודוקר לא בידיוק שואל לשלום הקרבן קודם לכן והאם הוא מוכן לעמוד ישר וכו'...

אגב- החכמה היא לא להיכנס למצבים מועדים לסכנה כזו (לא הדקירה, השוטרים והגז).

לא ללכת במקומות מועדים לסכנה זה נשמע בדיחה

טעות.

דיברתי על מקומות שמועדים לדברים אחרים.

בלי קשר- עצם הבעיה בללכת למקומות מועדים לסכנה היא ציווי אלוקי.

אם בא לך להקצין הכל מתוך חוסר ידיעה ו/או הבנת הנקרא את מוזמנת לרדת לחו"ל.

ואם תרצי להבין את הנאמר בציווי אפשר לשאול ולהביא מפרשים.

בכל מקרה- בצורה הזו לא עורכים דיון. 

xkjh kh

ותתקעי לו אצבעות בעיניים.

הדבר הראשון לעשות זה לברוח.

ה' נתן לנו מנגנוני הגנה שבגללם לא כ"כ קל להוציא למישהו עין ולא שום דבר אחר

תאמינו לי הייתי פותח סדנה רק להדרכות כאלה אבל אני לא מוסמך אז... תלמדו  איפשהו

אאל"ט זה 186 ב. לסדר הדין הפלילי נוסח משולב תש"ל 

סעיף א שאסור להסתובב עם סכין (אא"כ יש סיבה טובה)

סעיף ב אולר נחשב לכלי עבודה ולכן מותר (פרט למקומות שאסור על פי שיקול דעת שר הפנים ו/או מקומות בילוי וכד')

סעיף ג' העובר על החוק צפוי ל3-5 שנות מאסר

אני בטוח שזה סדר הסעיפים וכמעת בטוח גם לגבי המיקום שלהם

זה אחד הדברים החדים. במיוחד אם זה ננעץ באיבר רגיש (אני לא רוצה לדמיין בכלל מה קורה אם זה ננעץ למישהו בעין)

כלומר, הייתי מאושרת שמחבל ארור נפגע. זה מגיע לו.

אבל בכיתי, על שאחיי, עם ישראל המתוקים שלי, למדים את חוקי המשחק האכזרי הזה.

ייתכן והם חייבים ללמוד גם את התת-אנושיים שבחוקים בכדי לשרוד. 

אבל.

עם ישראל שלי. רחמנים בני רחמנים.

בס"ד

זו בדיוק הסיבה לכך שרבים וטובים העדיפו להישאר בגלות.

אנסה לנסח את זה קצת אחרת-

למה, לדעתך, אין ליהודים בגלות אפשרות להגן על עצמם? האם האפשרות הגנה עצמית קשורה בהכרח לגאולה או שתיתכן גם לאורך הגלות.

יכולה לענות לך.

שלום ותודה.

הנקודה היא קיום הצורך הזה.

אנחנו חייבים להגן על עצמנו. ברור. פיקוח נפש קודם לכל.

אבל זה לא הופך התנהגות תת-אנושית למשמחת.

ההגנה העצמית הזו, היא לפעמים הכרח. היא הכרח, הכרח עצוב וקשה ומשחית את הנפש שלנו.

שרשור של "איזה כיף לנקר עיניים" מכאיב לי כל כך,

לא כי אכפת לי מהערבים, אלא כי אכפת לי מאיתנו-

על שאנחנו זקוקים בזמן הקשה הזה להתנהג באכזריות,

ועל שיש ששמחים ממנה, מהאכזריות ההכרחית והנוראה הזו.

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

פי מאה....

אבל כן, מערכון נחמד .....

זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...

תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.