די, די כבר
יותר מדי רצח, יותר מדי פצועים, אתמול היו ארבעה פיגועים יותר מדי.
ואין עגבניות וקוטג' בסופר. גם לא פטרוזיליה ובכלל, הסופר ריק.
נכון, הממשלה שלנו. אבל היא מורעלת בערבים ובאנשים שלא רואים טוב.
התחושה שלי היא שכולנו הולכים לאבדון.
אני רוצה לחבק כל אחד ואחת, ולכבות לרגע את העולם, שנוכל לנשום.

תחושה של סוף העולם זו תחושה מפחידה, אבל חגיגית כזו.
בכנות, אני מפחדת.
אני מפחדת שאנחנו בסיבוב האחרון. הסיבוב האחרון תמיד קשה.
אני לא מפחדת לצאת מהבית או לנסוע לירושלים או מזה שאומרים שיירו עלינו טילים היום.
אני מפחדת שכולנו הולכים להיגמר, והעולם יתחיל מחדש.