עולה לי מחשבה, שאולי אולי ואני אומרת בזהירות, בעלך לא אוהב נשים...

זה ממש ממש קשה המצב שבו את נמצאת. 

התחתנת וקיווית לטוב וזה לא כך.

אני מקוה בשבילך שכבר פנית למישהו/י רציני/ת כדי לקבל עזרה.

מאחלת לך בהצלחה רבה רבה ו - 

נשמע שהמצב ביניכם לא משהו בכלל.

לא זוכרת אם יש או אין ילדים,

אבל בכל מקרה,אני חושבת-

להתגרש!ויפה שעה אחת קודם.

תמצאי לך גבר אחר שמעריך ואוהב באמת.

לא נשמע שהמצב ביניכם הולך להשתפר בקרוב,אם בכלל.

אל תחרצו גורלות בלשונכם! המצבים לפעמים עדינים יותר ורגישים יותר,

גם אם הדברים קשים ולא ברורים- דרך המסך קשה לשפוט ולהבין.

עשו לעצמכם ולמתייעצים טובה- אל תחרצו גורלות ותכניסו דברים שלא ברור אם הם נכונים,

ספקולציות כאלו יכולות להחריב אדם- וסתם!

שלא ח"ו תישאו באחריות לפירוק משפחה ללא סיבה מוצדקת רק בגלל שהכנסתם רעיון לראש של מישהו.

בבקשה ובמחילה מכבודכם, אלו עסקי נפשות ממש!

אם יש לכם דברים להציע לעזור - תעזרו,

אם אתם חוששים לדברים מסויימים- תשלחו לייעוץ.

רק כל תוכלו להועיל בלי להזיק.

את צריכה ללכת למקווה. אז תלכי...

מה יהיה אחרי זה ,זה עוד נושא...

את לא אמורה לשאול אותו אם ללכת או להתחשב בו אם הוא רוצה או לא, את מצידך תעשי מה שמוטל עליך....

שלא יגיד אח"כ שלא הלכת למקווה.. ואז זה נופל עליך...

הסתכלתי גם בדברים קודמים שכתבת.

המצב שאת מתארת הוא לא טוב.

זה לא מצב תקין בזוגיות.

ואם אכן קיבלת את ההצעות מהשירשורים הקודמים,

את כנראה כבר נמצאת בטיפול וליווי.

אם לא- עוד היום תרימי טלפון למטפלת זוגית.

אם צריך תתחילי לבד. זה כבר יתן לך מקום אמין ואמיתי לקבל ממנו עצות.

אי אפשר לדעת מה מצבו של בעלך מכאן, וזה לא נכון ולא תקין

שתתארי לאנשים באינטנרט את מערכת היחסים הזוגית והאינטימית שלכם,

רצוי וראוי(אפילו חובה) להיפגש או מינימום לדבר בטלפון עם יועצת.

כבר עכשיו המצב נראה לא פשוט- התמהמהות עם טיפול מקצועי וליווי מקצועי,

רק יזיקו יותר.

יש סיכוי טוב מאוד שמתוך טיפול אישי תוכלי למשוך אותו לטיפול זוגי,

אם לא, יש דברים שלא תוכלי לעשות לבד ללא תהליך שלו.

אם אני זוכר נכון אלו לא נישואים פשוטים, גירושים הם לא קסם,

וצריך לחשוב גם על היום שאחרי.

ותפילה ותשובה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה- גם בזוגיות.

תפילה- תמיד עוזרת

תשובה- להכיר גם בחלק שלך ולשנות אותו

צדקה- לתת לשני בחסד

והכי חשוב- דחוף לכי לייעוץ ואל תפסיקי עד שישתנה משהו לתקופה משמעותית.

לאחר מכן תקראי ותתייעצי עם אשת מקצוע כדי להסדיר את התקשורת בענייני קדושה ביניכם.

סיכוי נמוך שהוא סובל מבורות דתית. אפשרות נוספת, שהוא מצידו מנסה לא להלחיץ, ולא מתכוון מצידו לשדר דחיה, ואפשרות נוספת שיש דחיה שניתנת לטיפול. האפשרות האחרונה היא כמו שהביעו חש/ש למעלה, אבל זה חשש נדיר, וקרוב לוודאי שתצליחי להוביל אתכם כזוג לפתרון של הבעיה.

בהצלחה

אחד המגיבים גרם לי לבדוק את השרשורים שלך, הניק היה לי מוכר, מסיפורים ומתחושות עצובות בחודש האחרון

לפי המתאר הכללי, קשה מאד וגם אין סיבה להניח, שהבעיה היא רק בו, סיפור הזוגיות שלכם הוא מורכב ובעייתי, לפחות כעת,

הרתיעה שלך ממנו, משפיעה ומקרינה עליו, ככה זה אין מה לעשות

זאת לא הבעיה, אלא הסימפטום שלה, אלא אם כן יש משהו יותר עמוק שגורם לכל המצב בכללותו, וזה כבר שייך לבעלי מקצוע

אבל לפחות תדעי מה הבעיה, ולא תתפסי בסימפטומים שלה, גם אם הם מציקים וכואבים

ובעלך לא חייב לדעת מזה

לאחרונה את מעלה כמה שאלות על גבי הפורום שקשורות למצב הזוגיות שלכם. אינני יודע מה את מנסה להשיג בכך [אולי אישור לפגיעות, רצון לקבל מכולם הזדהות כמה עוול הוא עושה לך ועוד כהנה וכהנה]. אך דעי לך שלא זו הדרך להתמודד עם בעיות בזוגיות. או במילים ישירות יותר, בדרך זו את מחבלת הרבה יותר במערכת היחסים שלכם.

הצעתי לך אם חפצך בכינון מערכת היחסים עליכם לגשת לייעוץ נישואין

(פתחתי זמנית עוד ניק כי אין פה אנונימי..)

זה כאב עצום ולא נראה לי שאפשר לתקן כאב שכזה..

אנחנו נשואים מספר חודשים, ואין פעם אחת שהיינו ביחד ביום של המקווה,

וגם הרבה הרבה זמן לא היינו ביחד (אני אפילו מתבישת לרשום)..

מפה לשם גיליתי שהוא חשד בצעירותו שיש לו נטיות הפוכות והלך לכמה פסיכולוגים.

(לטענתו אין לו היום כמעט השפעה לזה, למרות שאני קצת חושבת הפוך)

וגם גיליתי שהוא היה וכנראה עדיין מכור לסרטים לא צנועים..

אני מקווה שבעלך לא כזה..

ואם את מסתקרנת איפה אנחנו עומדים - כרגע אני לוקחת גלולות (במקרה ונהיה ביחד בכלל..), סובלת נורא,

נותנת עוד קצת צאנס אם אפשר לתקן,

ואם לא - אני מתכננת להתגרש כשהקב"ה ייתן לי כוח. 

הסבל שלך לא שווה את זה. 

העידוד שאני נותנת לעצמי שאם אני אתגרש - "זה בסדר" ולא ח"ו מעשה רע, זה כי מצוות זו כ"כ חשובה, והיא אפילו מדאורייתא,

אז אם התורה מייחסת למצווה זו חשיבות כ"כ גדולה, וגם יש עניין שלאישה מותר לבקש גט אם היא לא חיה חיי אישות תקינים..

לשאלתך - תבררי איתו, באמת תשאלי אותו למה, אם יש משהו שהוא רוצה שתשנו..

מעבר לניסיון לתמוך ולחזק, אין לי מה לעשות...

תהיו חזקות!

הקב"ה מסתכל וגאה בכן כ"כ!

שאתן מנסות ומשתדלות ועושות הכל בשביל שלום!

בהצלחה! בשורות טובות!

שאלת המפתח היא מדוע הוא נסגר?

ברוב המקרים אדם נסגר כשהוא מרגיש פגיע או חסר בטחון.

להיפתח- זה סיכון.  לשאול רב- זה בעצם להכריז שאתה לא יודע או נזקק לעזרתו של מישהו אחר.

כדי לפתור את הבעייה צריך למצוא את הדרך אל ליבו.

הבעייה המינית הספציפית יכולה לנבוע מהרבה סיבות.

הוזכרה  הסיבה של שפיכה מעוכבת, ייתכן גם שעבר פגיעה מינית בעבר

שגורמת לו לפלאשבקים בכל פעם שאתם ביחד, וייתכנו עוד המון סיבות אחרות.

כדי לגרום לו להיפתח את צריכה לחזק מאד את הביטחון העצמי שלו.

הוא בעמדה תמידית של מיגננה והישרדות.

להגיד לו לפנות לייעוץ זו משימה לא פשוטה.

אם תציגי לו את בקשתך כ"יש לך בעייה וצריך לפתור אותה" איבדת אותו לתמיד.

צריך לטפטף לו הערכה עצומה ואת רצונך העז להיות איתו בשלמות.

בכול הזדמנות יש לתת לו המון כוח, כי להיכנס לייעוץ בשבילו זו משימה מפחידה מאד.

נכון שגם לך לא קל בכלל.

לתת חיזוקים לבעל שבעצם דוחה אותך כל הזמן.......

אני חושב שייקל עלייך לעשות זאת אם תשנני לעצמך שהוא אינו דוחה אותך.

יש לו כנראה בעייה עם עצמו ,והוא סובל ממנה אולי לא פחות ממך.....

שם תקבלי את התשובה לשאלתך.

אם זה רלוונטי . או עם רב היישוב או עם רב שמקובל עליכם.

זה נראה לי איסור חמור.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.