יצאנו למסעדה ומאוד נהנתה (איך אני יודע? לפי הגרבס שנפלט לה)

אוי,מסכנה

מקווה שצחקת עליה רק אחרי הדייט

פגישה שניה, פגשתי חברה טובה ממש (עם פגושה) ושתינו צחקנו כי זה היה הזוי שלא סיפרנו אחת לשניה.. ולא הצלחתי להפסיק לצחוק עד סוף הפגישה.. היה ממש מביך.

פגישה ראשונה, עברנו במעבר צר, ופתאום חתולה נגעה בי אז צעקתי: "אמלה!!"..

יש עוד המון המון.. אבל מפחדת שיגלו מי אני..

איך אני אומר לעצמי. דייט בלי פאדיחה זה לא נקרא דייט, פשוט שלא קורה לי פאדיחה אני ממש מתחיל להרגיש שמשהו לא זרם...

על הדייט שלך?

המקסימום שקרה זה שנתתי לה לנהוג והיא הייתה טייסת לא קטנה

מה שכן קרה לי שהגעתי אליה הבית והתקשרתי אז במקום להגיד לה שלום שרה (לדוג) אמרתי לה שלום רבקה (לדוג)

איך שנהייתי אדום....

נראים לי ממש דומים..

לי זה נראה מסוכן

אתם צריכים לראות, 

יש לי אח צעירי ממני בשנתיים גבר לכל דבר, 

יש לו חגורה אדומה עם 2 פסים בטוקאנדו לצי שמבין בזה.

אבל מה בקטע של כלבים כל כלב הכי קטן בגודל של חתול והוא עובר את הכביש. 

כשהוא פגש את גיסתי (אישתו ) עבר כלב גדול לידם האו חצה את הכביש בפחד

והיא הלכה ללטף את הכלב ...

היה קטע מגניב נסענו לאיזה מקום היא שאלה - להפעיל gps? 

ואני בתגובה - לא. לא צריך, אני מכיר.. 

אקיצר -

לא מספיק שטעיתי בכביש גם נכנסתי בטעות לכפר ערבי.

רק היא קלטה מרוב הפחד התחילה לבכות.. (המצב לא היה גרוע כמו היום, אז אל תאכלו אותי..)

ואני במקום להרגיע אותה, פתאום נקרעתי מצחוק.. 

פשוט לא יכלתי להתאפק. היה פדיחות של החיים חח.. 

אח"כ בתור פיצוי הבאתי לה עוגה עם זיקוקים שרשום עליה סליחה. והיה להיט.. 

(: 

אני מכיר את הדרכים טוב מאוד

קרה לי עם חברים שנכנסנו למקום ערבי והמצב היה חם כמו היום. מזל שאנחנו מהזן הקרוי: ערסים. ככה שאין ממש הבדל, שמנו קצת ציון גולן ופירססנו

הערסים מצחיקים.. 

דייט שלישי

בחזור הוא הקפיץ אותי הביתה

ולתדהמתי הוא שם שירים רומנטיים כאלה

(שירים נקיים אבל בכל זאת, כולה דייט שלישי)

קיצר,כל הנסיעה הסתכלתי לצד השני של החלון

כולי מפודחת

מעניין מה הוא חשב לעצמו

ישבנו באיזה מסעדה והמלצרית: "המטבח נסגר עכשיו אפשר להזמין רק קפה ומאפה" 

אני:"את האמת שאני רעבה" -עוברים לסושייה-

הוא מזמין קפה אני מזמינה סושי וניסיתי לאכול אותו בנימוס-הכל התפרק לי מול העניים שלו-

ניסיון שני אותו דבר . בסוף אני:"טוב אני כבר יאכל בבית"

כל אחד בא עם אופניים לדייט.

בקיצור תוך כדי נסיעה הוא נפל ועף.

האמת זה לא פדיחה פשוט מסכן 

ואז נפל גם אח"כ

צדיק?.. 

הלכתי עם מישהי (לא בדייט!) ופתאום עבר רב מוכר שגם מכיר אותנו והתחיל לברך אותנו במזל טוב נסיתי להסביר שאנחנו בכלל לא בדיט. לא הלך...

זה אשכרה פאדיחות של דתיות.. (: 

דייט משעמם, מחכה שיגמר, בחורה חמודה אבל ממש לא זה ופתאום מגיעה נרקומנית\קבצנית ומבקשת תרומה ואין לי כסף קטן. מפה לשם היא לוקחת כיסא ומצטרפת לדייט, היה קצת יותר נחמד...

היה קצת יותר נחמד...

הייתי משאירה אותו איתה לבד

המדוייטת הייתה חנונית לגמרי. באה ברצינות כאילו באנו לחפש תרופה למחלה חשוכת מרפא

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.