אה ובעלי אמר שהוא שמע שיש כאלה שממש לא מקבלים איתם מחזור ודי התחנן אלי שאני אקח אותם חחח יש דבר כזה? זה לא מסוכן??
מתוקה - אין דבר כזה גלולות למניעה בלי הורמונים.אנונימי (3)
גלולות למניעת הריון הן הורמונים.
אולי כדאי לכם לשקול אמצעי מניעה לא הורמונלי (לא גלולות)?
וגם אם את כן לוקחת הורמונים, יש דעות לכאן ולכאן לגבי לצרף חפיסות של גלולות אחת אחרי השניה ללא הפסקה והמתנה לדימום של המחזור ביניהן.
יש אומרים שאין בעיה, יש אומרים שזה משבש את כל המערכת ההורמונלית של האישה ומרגישים את זה אחרי שמפסיקים את המניעה בגלולות.
לי אישית זה עשה בלגן נורא.
מה שלא תחליטו - שיהיה בהצלחה רבה. ומזל טוב!
הגלולות עשויות מהורמונים, זה אופן הפעולה שלהם+mp8
לפעמים אפשר לקחת כמה חבילות ברצף ואז המחזור יכול להתעכב בעוד כמה שבועות, אבל לא תמיד זה עובד, וזה לא הוקוס פוקוס שאין מחזור בכלל.
לגבי מסוכן או לא-
תלוי את מי שואלים.
גלולות =הורמוניםעדיין טרייה
כדי לא לקבל מחזור צריך משהו הורמונלי. אחרת זה לא משפיע על המקפה קפה
המחזור! אם את לא מניקה אפשר להמליץ לך על טבעת נובהרינג, הורמונלית אך לא משפיעה כ"כ חזק על מצבי רוח כמו גלולות, ומעכבת מחזור... מקבלים נניח פעם ב-3 חודשים
לגבי המקבלים פעם ב3 חודשים- לא תמידאם-אם
אם מחברים טבעות ולא עושים הפסקה אחרי כל טבעת...קפה קפה
יש כאלה שלא מצליחות לחבר, מתחיל דימום שמצריך הוצאה שלאם-אם
הטבעת הנוספת. צריך לדעת שיש כאלה מקרים לפעמים
התקן מירנהטוסט
הרופא שלי בדיוק המליץ לי עליו אבל עוד לא ניסיתי. הוא אמר שהכמות הורמונים בו מיזערית לעומת הכמות שבגלולות. בנוסף קראתי על ההתקן הזה באינטרנט שהוא לרוב מקצר את המחזור, לפעמים עד כדי זה שאין מחזור בכלל. הבאג הוא שהרבה מהנשים סובלות מכתמים 3-6 חודשים מיום ההתקנה.. אבל הבנתי שאחרי זה הוא מושלם.
אני בדיוק מתלבטת עליו..
מוסיפה שהוא די יקרטוסט
אם מתכוונים להשאיר אותו שנה וחצי-שנתיים אז הוא כן יוצא די אותו מחיר כמו הגלולות (כאילו מחיר הגלולות לכל הזמן הזה). אבל לכמה חודשים הוא יקר..
יקר והרבה זמן דימום עד להסתגלותאם-אם
אני ממש מפחדת מהתקנים למיניהם. אני ממליצה לנסות גלולת מינולטexe
מינולט לא עשתה לי בעיות כלל.....שום דימום
ממש באה יפה אחרי הסרזט שלקחתי כשהנקתי.
אישית קשה לי להבין איך בנות שמות התקנים....זה גוף זר.....אבל כמובן כל אחת וגופה...
תתייעצי עם גניקולוג/גניקולוגית כמובן (רופא נשים)
לי אסור גלולותטוסט
בגלל כמות ההורמונים הגבוהה, לכן אין לי ממש אופציות.. חוץ מזה שההורמונים שיש בגלולות גרועים לגוף פי כמה מה"גוף הזר" והקטנטן הזה..
מה עם דיאפרגמה?סבבה
אין הורמונים, אין דימומים וביחד עם קוטל זרע אחוזי המניע מאד גבוהים.
תשאלי רב!
אבל זה לא מונע מחזורקפה קפה
האמת ששאלתיטוסט
הבנתי שקוטלי זרע ודיאפרגמה מעבר לאחוזים הנמוכים של ההגנה, הם פחות "טובים" מבחינה הלכתית. ככה שאם אין ברירה זה מה שנותנים.. אבל עדיף גלולות או התקן.
תלוי בדעה ההלכתיתהפתעה!
בדקתי עם הרב שלי, זו התשובה שלו.טוסט
סבבה. לא רציתי שתשללי סתםהפתעה!
גלולות - זה טיפול הורמונאלי בהגדרהיעל -ND
איך את רוצה גלולות ללא הורמונים? כמו לבקש מים ללא מים...
נובה טי ללא הורמוניםאנונימי (5)אחרונה
גם לי הגלולות עשו רע מאוד. והן גם לא בריאות.
היתרונות בנובה טי זה שאת לא שוכחת לקחת, הרופאה יכולה להתקין ללא עלות (בכללית לפחות), זה עולה פחות ממאה שח, אין דימום פתאומי בין לבין (אם כן אז יש בעיה בהתקנה), אין תופעות לוואי.
החיסרון הוא שהדימום מתארך אבל זה בדרך כלל נפתר אחרי כמה זמן. מקסימום אם לא מתאים לך את מוציאה את ההתקן ולא כואב לך הלב שזרקת הרבה כסף כי זה התקן זול....
בררנות באכילה - מה עושים?אמא טובה---דיה!
כל ילד אוהב דברים מאוד מסוימים ומעטים, וכמובן שאלו דברים שהשני לא אוכל...
המאכל היחיד שכולם אוהבים זה שניצל, ואין לי כוח כל יום להכין שניצלים. זה המון עבודה ולכלוך (ואין לי תנור בשרי, אז לא רלוונטי לאפות).
כבר אין לי חשק להכין אוכל, כי תמיד יהיה מישהו שיתלונן שאין לו מה לאכול ואז אני אכין לו עוד משהו במיוחד.
ולרוב שניהם לא אוהבים. אפילו לא מסכימים לטעום.
זה כל כך מתסכל.
אפילו בפסטה, ששניהם מסכימים לאכול, כל אחד מסכיםאמא טובה---דיה!
לאכול רק צורה מסוימת.
אחד רק ספגטי, ואחד רק פסטה קרניים.
זה פשוט מתיש.
לגבי שניצליםאיזמרגד1
אולי שווה לקנות נינג'ה בשביל זה.
לגבי כל השאר אין לי תשובה... נשמע קשוח ממש. אולי לעשות תורנות שכל יום את מבשלת משהו שמתאים לאחד מהם, והשני יכול לבחור בין שאריות מאתמול ללחם עם משהו...
יש לי מטבח פיצי, אין לי איפה להניח נינג'ה...אמא טובה---דיה!
אני לא מצליחה לעמוד על זה שיאכלו לחם עם משהו, תמיד בסוף אני מכינה כמה ארוחות צוהריים כי הם בוכים שאין להם מה לאכול...
אנחנו הוספנו מדף גבוה מעל הכירייםטארקו
ועליו התקנו טוסטר אובן בשרי.
המטבח ממש פיצי. אין איפה להוסיף אפילו מדף.אמא טובה---דיה!
לגבי שניצלים-מוריה
להכין כמות ולהקפיא. להפשיר לפי הצורך.
אנחנו מתחילים טיפולמקרמה
זה תחת קלינאיות תקשורת
איזו רמה של בררנות מצריכה טיפול?אמא טובה---דיה!
נראה לי שזה אידודואלימקרמה
אבל בגדול
כשאת רואה שיש הרבה תסכולים- גם שלך וגם שלהם
שיש כבר אוירה לא טובה סביב הנושא של האוכל
שהגדילה הפיזית לא משו
שזה מפריע לשגרה, שחושבים פעמים אם לצאת לטיול/למלון/לסעודת שבת עם השכנים
שאת עומדת מתוסכלת סביב הקופסאת אוכל כי את כבר לא יודעת מה לשים
שכל ארוחה את לא יודעת מה להכין - כי אין עקביות... הלא הפך לברירת מחדל
שזה כבר מרגיש כמו משו שמשתלט על החיים...
זהו... פרקתי
אימאל'ה, אני מזדהה עם כל כל מה שכתבת כאן
אמא טובה---דיה!
לקח לי זמן להגיע חהבנה שיש פה בעיהמקרמהאחרונה
ואז התחלתי קצת לחקור על הנושא
(יש ספר עולה של אמונה דגן...ממליצה בכלל להקשיב לה)
ועוד זמן להגיע חהבנה שזה גדול עלי להתמודד לבד
ואז עוד זמן
ועוד קצת זמן להחליט שאני רוצה לעשות עם זה משו
ועוד קצת זמן באמת לעשות...
בצירוף מקרים מוזר היום בבוקר הרמתי טלפון לקלינאית תקשורת שמתמחה בזה....
עוד לא התחלנו טיפול
אפילו לא קבענו (היא צריכה לחזור אלי)
אבל עשיתי צעד
וכבר יש איזשהי תחושה שאני מתחילה לקחת פה מושכות ולהוביל שינוי
זה נותן תקווה לשינןי (שאני מקווה שלא תתנפץ לי בפרצוף)
ובכלל לגבי חלבונים - כמעט הכול הם פוסלים,אמא טובה---דיה!
הדברים שהם כן מסכימים לאכול זה פחמימות (אחד רק קוסקוס או ספגטי, ואחד רק פתיתים או פסטה קרניים).
אני כבר שונאת להכין אוכל מרוב שזה משגע אותי.
בני כמה הם?רקאני
אני הייתי כזאת
עד היום אני בררנית
אמא שלי הכינה לנו את מה שאנחנו אוהבים
ואם לא היה לא אכלתי
ואני לא חושבת שזה נכון לעשות ככה
זה די טיפח את הבררנות שלי
לא מצאתי פתרון קסם לזה
כן הייתי ממליצה לחפש טיפול לזה או עזרה כלשהי
כשגדלים זה רק נהיה קשה יותר
התחתנתי ולא אכלתי כלום אצל חמותי בשבתות שנים
רק חלה
חצי מהחיים שלי אני נשארתי רעבה כי אין אוכל שאני אוהבת
זה מאוד קשה
ממש כדאי לטפל כי באמת יש קושי אמיתי
אצלי זה שילוב של קושי עם מרקמים וטעמים חדשים
ברמה שלטעום משהו חדש מעלה לי רפלקס הקאה
בשילוב עם קושי רגשי כנראה שעומד מאחורי זה
היום למדתי לאכול ועדיין לומדת
וזה פשוט חיים אחרים כואב לי על השנים האלה שלא אכלתי
זה גם גרם לי למחסור חמור מאוד בברזל וויטמינים
בקיצור שווה לטפל
בני שבע וארבע וחצי.אמא טובה---דיה!
כואב לשמוע מה עברת... חיבוק...
ותודה על הדחיפה לטפל.
זה כל כך מתסכל גם להם וגם לי...
ליבוק, זה קשוחדרקונית ירוקה
מלבד טיפול שהציעו פה, יש דרכים להרחיב מגוון.
בכל ארוחה לדאוג שיש דבר אחד שהם אוכלים ודבר חדש. להמשיך להציע לטעום, בלי לחץ. יש אוכל שהם אוהבים בארוחה אז הם לא יהיו רעבים בכל מקרה.
להדגיש כל הזמן שלפעמים הטעם שלנו משתנה ולכן גם אם לא אהבנו משהו, אפשר לטעום שוב. תני דוגמאות מעצמך אם יש לך. ובאמת לאפשר לטעום - לקחת חתיכה קטנה, לא משנה אם היה טעים או לא, העיקר שהתנסה.
לא לעשות עניין כשמישהו מסכים לטעום משהו חדש. אפשר לשבח, אבל לא בהגזמה.
מישהי כאן הציעה שיקחו לחם עם ממרח למי שלא אוהב את האוכל. זו אפשרות מצויינת. זה מוריד לחץ שיאכלו, זה משביע ונותן להם שליטה. אפשר להגביל לממרחים בריאים
גם לחם עם ממרח הם לא מסכימים לאכול. רק עם שוקולד..אמא טובה---דיה!
אשמח לדעתכן - מה הייתן עושותשירה_11
כיתת פעוטות במעון.
מובילה שפורשת כי קשה לה, צוות לא וואוו.
שבוע הסתגלות של המון בכי ובלגן מוגזם.
מחר צוות חדש למעט אחת מוכרת.
הילד זוחל וכל השאר כבר הולכים
כנראה שגם מחר יהיה קרייסס עד שהמטפלות יבינו מי נגד מי והמנהלת תחליט מי יוביל את הכיתה.
שולחות את הילד כל יום אפילו עד הצהריים
או שמחכות לאחרי החגים בתקווה שהעניינים יתייצבו ?
אם מחכות- לא יהיה קשה לילד ההפסקה הזו? שהוא התחיל, עוד לא הסתגל וכבר יצא לחופש ארוך
אם יש לך אפשרות,יעל מהדרום
לק"י
וגם ככה הוא יצטרך להסתגל למטפלת חדשה, אז נראה לי שלהתחיל כשהעניינים מתייצבים זה רעיון טוב.
קשה כל הבלגן הזה....
לא יהיה לו יותר קשה?שירה_11
כשהוא הלך קצת ואז שוב
אולי. לא יכולה להתחייב על כלוםיעל מהדרום
לק"י
אם היית אומרת שהוא מתחיל להסתגל, אז אולי באמת חבל להפסיק לגמרי לשלוח.
אבל אם את מרגישה שהוא עוד לא הסתגל לכלום, אז לא חושבת שזה משנה אם יישאר עכשיו או יתחיל מחדש אחרי החגים.
בשביל להסתגלאפונה
ילדים צריכים דמות בטוחה להיקשר אליה.
כל עוד זה לא המצב אין עניין שיתרגל ללכת לשם יום יום ולחוות חוסר ביטחון.
זה לא עוזרשירה_11
שהוא מכיר את המקום?
נניח היום הייתי איתו שם 20 דק וכשהוא היה רגוע השארתי אותו ליד אחת המטפלות והלכתי
מסכימהשיפור
הייתי ממשיכה לשלוחקל"ת
מידי יום, אפילו לימים קצרים יותר
הייתי משאירה בבית אם יש אפשרותחרות
ושולחת כשיש צוות קבוע ויש סדר
בבית חד משמעיתאפונה
בביתדרקונית ירוקה
גם ככה בחגים הוא יצא משגרה ויצטרך הסתגלות מחודשת
בסיטואציה דומה השארתי בביתשימושית
וואוושירה_11
יש אפשרות אבל זה קצת מורכב, לקחת אותו לעבודה איתי וכו
בנתיים כל אמא שיכולה מגיעה באמצע היום להציץ ולראות מה קורה
ואני שולחת ומחזירה עדיין אחרי שעתיים
מעניין שכולכן אמרתן להשאיר בבית
זה היה נשמע שיש לך אפשרותיעל מהדרום
לק"י
אם היית אומרת שזה בעייתי לך, לא הייתי ממליצה להשאיר.
כי קודם כל הואשירה_11
ואני יכולה לנסות לאלתר
אם שאלת אז היה נשמע שיש 2 אופציותשם משתמשת חדשה
אם זה אומר לקחת ךעבודה זה אחרת
.אלא אם הןא זורם איתך שם..
ויפה שיש אפשרות כזאת בכלל
אז לשים לזמן קצר זה גם עדיף מיום שלם במצב הזה
יום שלם וודאי שאני לא שמה אותו שםשירה_11
אני לוקחת לכל המאוחר ב11:30
מה שעשיתי (בזמנו) זה לשלוח אותו לבייביסיטר קבועהשימושית
ליד העבודה שלי מ9 עד 1, ואז הוא ישן בעגלה לידי עוד שעתיים, ראיתי שהבלאגן במעון עשה לו ממש רע.
(בסוף בכלל הוצאתי אותו באמצע שנה והעברתי למשפחתון פרטי)
פספסתי משפחתון פרטישירה_11
מעל הבית שלי
כי היכ נראלי שמעון מתאים
אני מתחרטת ברמות קשות זה ממש מצער אותי.
יורד לי 4,000 שח על המעון
שימושית
אוף, אבל זה גם מה'
מקווה שזה יסתדר מהר ויהיה לו שנה נפלאה במעון
אמןשירה_11
אני ממש משתדלת להתחזק באמונה
כי זה משפחתון שממש מתאים לי מכל הבחינות
ואמרתי לה לא תודה הוא כבר רשום למעון 🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️🤦🏻♀️
ועדיין פנוי אצלה?טארקו
אם כן הייתי מעבירה אליה
למרות הכסף שיירד על החודש הזה, כפרת עוונות.
אפשר לבטל רישום למעון
^^^ מניסיון, לא רואה הבדל בהתפתחות של הילדים שלייעל מהדרום
לק"י
שהיו במעון או במשפחתון.
כל עוד מקבלים מענה מתאים לגיל.
הלוואישירה_11אחרונה
לא פנוי
מחכה לאחרי החגים ברור..אמא לאוצר❤
בבית כמובן, אם זו אופציהאורוש3
הייתי שם היום ב9שירה_11
והיה נראה רגוע ובשליטה ממש
אשאיר אותו שם שעתיים בערך
יופי! שיהיה בהצלחה ובטוב!!יעל מהדרום
שאלה בקשר לשידת מגירות-סליחה שלא הכי קשורחולמת להצליח
יש למישהי המלצה לשידה כזו?
ראיתי באינטרנט בכל מיני חנויות שאני לא מכירה ומתלבטת אם להזמין משם.
קניתי מאיקאה 2 שידות, בשימוש יומיומי כבר 8 שניםאוזן הפיל
שידה אחת רחבה ואחת צרה וארוכה.
עברו איתנו אלף דירות.
עכשיו כבר בסוף ימיהן אבל עדיין חלק מהמשפחה.
שידת פלסטיק/ עץ?יעל מהדרום
אני צריכה משהו חזקחולמת להצליח
יש לנו שידת החתלה והמגירה נפלה ואי אפשר לחבר, אז רוצה משהו חזק ויציב.
אני לא צריכה שידת החתלה אלא רק שידה של מגירות ומעדיפה שאפשר לקנות דרך האינטרנט.
ועוד שאלה-למי שמכירה הייתן קונות ממרקט פלייסחולמת להצליח
בפייסבוק? ראיתי שם שידות כאלו שחנויות מוכרות אבל לא מכירה את החנויות האלו..
זה כמו יד 2 אז עניין של מזל בעיקראורוש3
אבל מה ששאלתי זה לא יד 2חולמת להצליח
זה אנשים שמוכרים שם דרך במרקט פלייס אבל זה חדש
וואלה לא ראיתי כשחפשתי זה היה בקטע של יד שניהאורוש3אחרונה
מקפיצהחולמת להצליח
הכנות לברית בע"הצועקת לך
בע"ה עוד כמה חודשים תהיה לנו ברית ראשונה אחרי כמה בנות,
כבר יודעת שיהיה קיסרי,אשמח לכל עצה וטיפ איך מתארגנים לברית,
מה כדאי שיהיה "סגור" מראש, על מה צריך להחליט וכולי.
אני רק על הקיסרי -מתואמת
תרשי לעצמך לשבת בברית כמה שאפשר, ואל תרגישי צורך לארח אף אחד. אולי אפילו מיד אחרי הברית תמצאי חדר פרטי שבו את יכולה להיות לבד עם התינוק, ומקסימום עם חברה טובה או אמא שיתמכו בך.
בשעה טובה ובקלות!
זה נכון לכל יולדת לשבת בשלב הזה לפי תחושתהאורוש3
למה להיות לבד?
הזמנו משפחה קרובה (וגם בגלל הזמן יצא מצומצם יחסית) ואוהבת ומעט חברים הכי קרובים.
היה מאוד משמח להרגיש את ההתרגשות ואהבה. זה לא אירוע ארוך. כמובן לא צריך לרוץ בין האנשים או לעמוד שעות. באו אלי, בברית עצמה כן עמדתי אבל כמובן אפשר לשבת אם צריך.
לקחת כדור משכך כאבים לפני ולהיות בקשב לגוף.
נכון, אבל ביולדת קיסרי זה חשוב פי כמהמתואמת
למזלי לא חוויתי ברית שבוע אחרי קיסרי, אבל יכולה לדמיין איך זה...
חוויתי שתיים. לא חושבת שזה שונהאורוש3
מהותית מאשר אחרי לידה רגילה. ב''ה אחרי שבוע כבר אפשר לזוז ברמה מספקת לברית אם אין סיבוכים, עם קשב לכוחות שאין מהם הרבה, ועם משככים כשצריך.
יש את הנשים ששבוע אחרי לידה מדלגות להן. אבל הרוב עדיין בכל מקרה לא במצב. לא חושבת שמישהו מצפה מיולדת, רגילה או קיסרית, להתרוצץ בברית.
ומצד שני, לא נראה לי נכון לתכנן מראש להתבודד...
לתאומים הברית נדחתה?
כן, הברית של התאומים הייתה בגיל שלושה שבועותמתואמת
אז הרגשתי כבר הרבה יותר טוב...
וטוב, אוחי אני כותבת מהחוויה שלי לבד, שאחרי לידות אבל בעיקר אחרי קיסרי רציתי שייתנו לי כמה שיותר מנוחה ושקט, ובטח שלא להתלבש יפה עכשיו ולהתחיל להסתובב...
אולי באמת אחרות חוות את זה אחרת.
אז לוקחת את המילים שלי בחזרה
(תשובה גם ל @יעל מהדרום )
נראה לי שחשוב שכתבת מה הסיבהיעל מהדרום
לק"י
שפותחת השרשור תחשוב מה מתאים לה.
אני דוקא נהניתי בברית לפגוש אנשים..
נשמע לי שזה בעיקראורוש3
העניין האישי שלך ופחות הקיסרי.
כמובן לא השתוקקתי אחרי הקיסרי לצאת בכל יום. אבל לגמרי הייתי במקום של לגייס כוחות לברית עצמה וגם לראות את האנשים שבאו לשמוח ולהודות איתי על הלידה והתינוק, ואח''כ לחזור לנוח.
ולא ילדתי רגיל אף פעם אבל נראה לי שזה אירוע שכן מאתגר פיזית ורגשית כל יולדת...
וכמובן לא להתרוצץ זו המלצה מעולה 
אצלי ב"ה בברית אחרי הקיסרי הרגשתי ממש בסדריעל מהדרום
לק"י
לשבת כדאי בכל מקרה.
ולגבי חדר לבד, ממליצה שיהיה מקום נוח להאכיל בשקט אם צריך. מעבר לזה, לא רואה סיבה להתבודד.
(למה בעצם זה נראה לך נצרך?)
באותו מצב אז עוקבת 🙃הבוקר יעלה
עונהעל הנס
לברר מראש על מוהל,
אבל לסגור איתו כמה שיותר מהר אחרי הלידה.
אפשר לעשות סיכום של מספר מוזמנים ולהתארגן בהתאם לגבי אולם ןקייטרינג וגםלגבי אולם וקייטרינג חלופיים למקרה שתפוס.
בגדים לבנות,
מזכרות לאורחים אין צורך אבל זה משהו שכן אפשר לארגן חודשים מראש.
עונהאורוש3
אישית סגרתי מראש מוהל קייטרינג ואולם.
אבל זה היה גם בזמן מעניין מבחינת לוח השנה אז אולי סתם ברגיל פחות לחוץ. כי זה כן הרגיש מעט מוזר, אבל העדפתי כמו בכל ההכנות וקניות ללידות להתמקד באמונה שבע''ה יהיה בסדר וחלילה חלילה אם צריך אז מבטלים.
אותי זה מאוד הרגיע. וחלק מהיתרונות שזכותנו הקיסרית להנות מהם...
לא זוכרת לומר לך מתי בדיוק, זה כן היה לקראת הסוף ולא חודשים מראש...
בנוסף, שזה לא שונה מאשר אם זו לידה רגילה, התארגנתי מראש על בגדים, חד''פ (תלוי בקייטרינג מה צריך), מפות אלבד, בנות משפחה דאגו לבלונים לשולחנות.
תחליטי עם בעלךאמאשוני
איזה אופי אירוע הוא רוצה לעשות
האם באולם בי"כ או אולם ממש עם קייטרינג.
האם רוצים נגן/ צלם
האם רוצים עמדת צילום ועיצוב
כל זה זה עלויות.
תתכננו מה עושים אם ברית בשישי (אולי תעדיפו קונספט אחר)
ומה אם ברית בשבת.
תכתבו על דף את ההעדפות שלכם, בחודש תשיעי כדאי לקבל הצעות מחיר ולשריין ספקים. (כדאי להכין חלופות בראש עם מספרי טלפון)
אחרי הלידה כשיש כיוון ליום לברית סוגרים עם מי שרציתם. מי שמתנגש לו, פונים לחלופה הבאה.
אצלנו עשינו בבי"כ, הזמנו קייטרינג. המתאמת אירועים ישבה איתנו על הרכבת התפריט והמליצה על כמויות.
הייתה הצעה כתובה מסודרת, אחרי שסגרנו הרבה פינות (משלוח כלי הגשה)
ואחרי הלידה בעלי התקשר לסגור.
בגדים לבעל, לתינוק ולאחיות. יש דברים שאפשר מגמחים וכדאי להכיר לפני (בגדים לתינוק, כרית, לוודא שיש כסא אליהו)
לחשוב על כיוונים לשם 😃
כדאי לדסקס על סנדק, יש משפחות שזה רגיש אצלם ולא כדאי לריב עם הבעל או ההורים שלכם אחרי הלידה.
מוהל אני רציתי לדעת מראש על מי אנחנו חושבים כדי לברר לפני, ב"ה שאכן היה פנוי.
בגדים בשבילך זה טריקי כי אחרי כל לידה הגוף מתנהג אחרת,
אבל יש בגדים יפים שיכולים להתאים למגוון צורות וגדלים של הגוף. לא לשכוח שיתאים להנקה גם.
אני קניתי שתי שמלות לסוף ההריון, אחת התאימה לברית. היה ממש כיף להסתובב עם בגד חגיגי ומחמיא יחסית.
אם את בקטע של איפור/ לק גל אז לבקש הצעות מחיר ופרטים מראש.
אם מביאים אוכל ללא כלים וכלי הגשה אז אפשר לקנות את כל החד"פ וכלי ההגשה מראש.
קיסרי מתוכנן לא אמור לצאת לה על שבת או שישי...אורוש3
אבל אהבתי את הפירוט לפרטים עד הכרית והכיבודים. זה נכון...
אצלי היה ברית אחרי קיסרי חירוםדיאן ד.אחרונה
לפני הברית זה היה נראה לי הר בלתי עביר, רציתי לא להגיע לברית.
במיוחד שזו גם היתה לידה ראשונה עם כל הטלטלות שלה והסיבוכים של ההנקה וכו' וכו'.
בסוף הגעתי לברית כמו גדולה,
התאפרתי מהמם התלבשתי יפה וזה עשה לי ממש ממש טוב.
מהברית היה שיפור סופר משמעותי בהחלמה שלי.
המלצות שלי ליום של הברית:
להתחיל להתארגן כמה שיותר מוקדם.
אם יש מישהי שיכולה לבוא לעזור לך לארגן את הילדות ואת התינוק זה מעולה.
שחררי מעצמך את העול הזה.
כל העיסוקים הטכניים בברית לא קשור אלייך. למשל חד פעמי, אוכל, מפות, ערכה לברית.
כלום כלום לא קשור אלייך.
עדיף קיטרינג שיביא הכל מקצה לקצה.
מה שחסר שבעלך יטפל.
אפשר להתכונן לפני הלידה לעשות רשימה וכו', אחרי הלידה אל תתעסקי בזה, שאפילו לא יהיה לך עול, תגיעי לברית כמו אורחת.
10 חודשים לראות פס אחדמחכה להריון
זה קשה 😢
שכולם במסגרות!!
גם הקטני בן כמעט 3 והבית פתאום שקט
במקום להנות מהשקט משתוקקת לעוד תינוק😄
שמישהי תגיד לי שזה נורמלי?
חיבוק🫂רקאני
בעזרת ה' בקרוב!
וברור שזה נורמלי
נורמלי לגמרי🫂יעל מהדרום
נורמלי, איתך בציפיה ובאכזבות
שימושיתאחרונה
ילד בן כמעט 6 שמגלה חוצפהאובדת חצות
ילד מדהים במסגרת, ילד טוב, מתנהג למופת ובבית מאכיל אותנו מרורים כבר תקופה ארוכה.
חושב שהוא מחליט, אומר המון "אתם לא מחליטים עלי", מגלה כוחנות, מאד רוצה להכתיב את הסדר יום. כשהוא רוצה לא שואל ולוקח ביסקוויט מהמגירה ומחפש ממתקים, לוקח לנו פלאפון בלי רשות. אוהב לראות סרטון דבילי של כדורים שאני לא אוהבת, אבל מאפשרת לו כמה דקות כל פעם שיירגע אם הוא כ"כ אוהב את זה.
אבל זה מרגיז בעיקר:
כשמוגשת ארוחת ערב הוא משחק, כשאני אומרת שא"א לשחק כבר 19 בערב ועכשיו אוכלים הוא לא מקשיב ולא מגיע, כשאני קוראת לו הרבה פעמים לא מתרגש וממשיך לשחק, וכשאני לוקחת את הצעצועים כי הם "הולכים לישון", כועס וקורא לי "אמא חצופה", "את לא מחליטה עלי" ואפילו מרביץ וזורק צעצועים עלי.
איך אני אמורה להגיב? נמאס לי מההתנהגות שלו שעוברת כל גבול. לא באמת טיפלנו בזה או הגבנו, ניסינו, כי אין לי מושג איך להגיב על זה או להעניש או לקחת ממנו משהו ומה בדיוק.
כשאני רגועה ומצליחה אני אומרת ברוגע שלא מרביצים אצלנו בבית ולא מרימים יד וזה בסדר לכעוס אבל לא מתנהגים ככה ולא בא לי להיות בקרבתו כשהוא מתנהג ככה.
לגבי עניין השליטה, ניסיתי לומר לו שיש מלא דברים שהוא יכול לבחור אבל כשיש ארוחת ערב-אוכלים, אין פה בחירה. יש דברים גדולים שבהם אנחנו ההורים מחליטים ובדברים אחרים הוא יכול.
אבל כשהוא מחרפן ורץ בכל הבית ולא מקשיב, אז אין לי סבלנות אליו והוא ממש מתנהג בחוצפה ומעצבן.
אוהב דברי מתיקה ועוגות או ממרח שוקולד אבל כשמגישים סלט או חביתה צריך "להכריח" אותו או "להאכיל אותו", הוא אוכל אבל לא מניע את עצמו כי זה פחות מדבר אליו אוכל בריא.
איך מתנהלים עם ילד כזה? מבאס שהוא נחשב ילד מדהים ורק אני לא מצליחה להסתדר איתו.
אנחנו מאיימים מלא "לא יהיה לך חוג", "לא תקבל ממתק" ובסוף ברור שכמו טטלה לא נפגע בו ונתן לו חוג.
אז אין לי מושג מה עושים עם ילד שלא מפחד מאיתנו, מחרפן אותנו ולא מתרגש וחושב שהוא מחליט.
הכאב והעצבים על הפעראמאשוני
זה בדיוק מה שיכול להניע את השינוי באמת.
כי לפתור את בעיית הארוחת ערב, זה נקודתי.
ומחר הוא יזרוק את הילקוט בסלון ולא יתייחס לבקשות שלך לסדר בחדר,
ועוד חודש יזרוק את הבגדים באבטיה במקום בסל הכביסה.
ועוד חצי שנה יאחר לעלות הביתה מהשעה שקבעת
ועוד שנתיים לא יחליט שהוא לא הולך לביה"ס ולכן לא מתארגן
ועוד ארבע שנים יחליט שהוא לא לובש סוג מסויים של בגדים/ צבעים/ אופנות/ מותגים.
וכל פעם התפאורה תשתנה, אבל ההצגה עצמה תחזור על עצמה באלף דרכים.
בסוף הכל נוגע לשאלה איך משיגים שיתוף פעולה וצמצום מאבקים, ואיך יוצאים ממאבק כח.
בלי לגעת בשאלות עומק, הסיטואציה מתחלפת, מושקע המון מאמץ כדי לפתור את הקונפליקט הנוכחי, ולמחרת התפאורה משתנה ומתחילים מחדש.
במקום לשנות את כל דפוס ההתנהלות מהבסיס.
כדאי להשקיע מאמץ בהתפתחות והכוונה, ופחות בכיבוי שריפות,
כך שהפתרון עצמו כבר לא ידרוש הרבה מאמץ ויניב תוצאות כך שישאר לך יותר כח ללמוד וללמד, להתפתח ולפתח.
איסופים עם קטנטנים מה עושיםעם קטנטנים
2 ילדי גנים בני חמש ושלוש מסיימים ב2 , תינוק פיצקי איתי בבית ובן שנתיים במעון. ממש קשה לי להביא את הילד מהמעון כי זה כולל העמסת כולם באוטו, הוצאה מהאוטו בשיא החום והחזרה מחדש וכמובן להוציא מהאוטו ולהכניס הביתה. חושבת על האופציות ותוהה אם יש משהו שהוא בטיחותי יחסית למשל-
להשאיר את הילדים באוטו מונע ממוזג ונעול מחוץ למעון בזמן שאני לוקחת את הילד. זה בגדול לא נראה לי ממש נורא אבל די חוששת ממראית עין , כי ילדים באוטו בקיץ זה קונוטציה שלילית מאוד
אפשרות שניה להשאיר את ילדי הגן בבית ל20 דקות עם איזו פעילות . בת ה5 סבבה לדעתי, בן ה3 טיפה שובב עדיין. אולי עם איזה מוניטור כדי שאוכל לתקשר איתם?
מה הייתן עושות?
כן, אני משאירה להם סיפור בד"כ.אמא טובה---דיה!
אוף, נראה שעוד אכזבה- רק פורקת
שימושית
בא לי לעשות רוורס לכיוון המיטה ולבכות, אבל חייבת ללבוש מסיכה נחמדה ולעבוד.
מבינה אותך. בע"ה בקרוב!ירושלמית במקור
אוףף חיבוק!!רוח הרים
חיבוק!! תקני לעצמך משהו מפנק בדרךקנקן שבוראחרונה
בע"ה בקרוב תבשרי בשורות טובות