קשה לדעת לפי מה שאת כותבת מה הבעיה,
היועצת רואה אותך, אותו, עוזרת לכם ביחד.
שומעת את כל הפרטים.
ולפי זה נותנת לך עצות ששוות זהב.
בהצלחה!!

בס"ד

אז הילד אוכל 80 הנקה וכל השאר בקבוק?? זה מספיק בריא לדעתי ואין צורך לאכול את עצמך.

אני הנקתי בדיוק ככה במשך שנה ו-8 חודשים!! את מאמינה??? ממש הרבה זמן.

זה שהוא השלים את מזונו עם מטרנה- לא עשה לו כלום. הוא אכל כמה שאכל והיה לו טוב במשך כמעט שנתיים.

אגב, זה שאכל מבקבוק עזר לי לגמול אותו ממש בקלות ובהדרגה מהנקה!! גם לך זה רק יעזור אחר כך אם את חוזרת לעבוד.

הילד שלי ברוך ה' חכם ושמח...ואני מרגישה שזה בזכות ההנקה. 

גם אני אכלתי את עצמי בהתחלה כשלא היה לי מספיק חלב, אבל לאט לאט הבנתי שקודם כל צריך אמא שמחה שמחבקת ואוהבת, וזהו.

הכל בסדר. לדעתי את יכולה להמשיך כמו שאת ככה בלי לחצים. תינוקות אוכלים מה שהם צריכים וממש לא לפי הספר...והכמויות שאומרים לנו בטיפת חלב....

בהרבה מקרים (קרה גם לי אישית) כשהארוחה מתחלקת בין הנקה לבקבוק אז יש תהליך הדרגתי שההנקה מתמעטת והבקבוק דרוש יותר ויותר --- עד שההנקה נגמרת.

כמה בכיתי כשהילד כבר לא הסכים בכלל לינוק ממני כי כלום לא יצא      זה ממש שבר את לבי.

בילד הבא כבר הייתי חכמה יותר, ומיד כשראיתי שההנקה לא מספיקה לו הלכתי ליועצת הנקה. בפגישה איתה התברר מה גר לבעיה, והצלחנו לפתור אותה ב"ה.

לפותחת - ב"הצלחה!!

זה חשוב אחר כך לכל החיים, כשיש לשון קשורה זה גורם סיכון לבעיות באוזניים, בשיניים, בהגייה ועוד.

הווה אומר - גם אם בסוף לא תניקי, כדאי להזדרז ולעשות ניתוק.

אם את בכללית מושלם יש השתתפות

אבל הבנתי שאפשר לעשות את זה בבי"ח בלי תשלום, או במחיר נמוך

אז אולי עדיף

יש היום אופנה רבתי לנתק, הרבה פעמים ניתן לפתור את הבעיה בלי זה. אחוז הפעמים בהם הלשון באמת מצריכה ניתוק הוא מאוד מאוד נמוך. אם באמת צריך- אז כל רופא אף אוזן גרון יכול לנתק, ואין סיבה שירוששו אותך.

גם לשלי יש דרגה 4,
אני יכולה לעודד שאנחנו החלטנו לא לנתק כשראיתי שבעזרת היועצת והעצות שקיבלתי ממנה זה נהיה פחות כואב והיום לא כואב בכלל.
זה נהיה פחות ופחות כואב ככל שהוא גדל כי באופן יחסי יש יותר לשון משוחררת.

אם זה עומד מול ויתור על הנקה או אפילו מעבר בלעדי לשאיבות אז ברור שעדיף לו הניתוק מאשר הפסקת ההנקה, לא נראה לי שיש בכלל שאלה.
האמת שהסיבה שאצלי גרמה לא ללכת על ניתוק זה בגלל שלוגיסטית זה היה מסובך אצלנו, אם זה פשוט לך יש דעות שכדאי לנתק כי זה חוסך עוד קשיים בהמשך בלי קשר בכלל להנקה.

וכן אפשר לשפר את התפיסה. בהתחלה הייתי בוכה בכל הנקה, ואחרי עזרה למדתי איך להצמיד אותו כך שלא יכאב לי, והוא הצליח לינוק ב"ה כמות גדולה והיה על הנקה מלאה עד גיל מופלג. תנסי למצוא יועצת שתעזור לך לא עם העצה לנתק, אלא עם עצות פרקטיות איך להניק כך שלא יכאב לך.

כי באמת מבחינת הכאב- אני לא אומרת שזה לא שיקול אבל אני מניחה שזה לא מנע ממך לעשות ברית מילה לילד כי האמנת שזה טוב לו אפילו שאנחנו כל כך רוצות להימנע מזה.
גם חיסונים זה כואב..
הכאב של זה הוא באמת ריגעי, וברוב הפעמים זה משפר פלאים את ההנקה

מה עשיתי כדי שפחות יכאב?
שוב, זה מה שהיועצת לימדה אותי ואני מניחה שזה די ספציפי לכל אישה אבל בגדול לנסות תנוחת הנקה אחרת שאת יותר יכולה לשלוט בתפיסה שלו ויותר לעזור לו לינוק בעצמו.
אני לא אומרת שלא-
ההתחלה היתה סבל. ממש בכיתי תוך כדי ההנקות ומזדהה מאד עם מה שכתבת על הפחד מההנקה הבאה,
שילבתי גם שאיבות כדי להקל על עצמי אבל תוך כמה שבועות כבר כאב פחות ולא היה צורך בשאיבות.

באמת באמת אני הכי ממליצה להיות בקשר צמוד עם היועצת, בלעדיה אני די בטוחה שלא הייתי מצליחה אפילו שזו היתה הנקה שלישית שלי ולי בעצמי מעבר לנסיון יש ידע מקצועי, זה באמת לא פשוט. 

אנחנו גילינו את הלשון קשורה בגיל 3 שבועות.
נניח עד גיל חודש וחצי כאב ברמות של סבל, עד גיל 3 חודשים היה לא נעים-לא נורא. 
אחר כך כבר בכלל לא.

לגבי ניתוק-
לוגיסטית היה קשה לי לנתק מכל מיני סיבות כלומר אם רופא היה מגיע אלי הביתה לעשות ניתוק הייתי מנתקת באותו יום,
הייתי הופכת את העולם בשביל זה אם לא הייתי רואה עליה במשקל שזו היתה הבעיה המהותית ביותר

או אם הייתי רואה שאין שום שיפור בכאב שלי בהנקה כי להמשיך ברמות כאב כאלו לטווח ארוך זה באמת לא הגיוני..

ברגע שראיתי שהוא עולה במשקל (בהתחלה היינו פעמיים בשבוע בטיפת חלב לשקילה) ולאט לאט יש שיפור בכאב (מעבר לשינוי בתנוחה גם מרחתי משחות וכאלה כדי לטפל בפצעים) החלטתי שנרד מזה.

יש סיבות אחרות לניתוק שאומרים שזה יכול לעכב את הדיבור אבל בגלל שזו רק דרגה 4 (גם אצלנו זו היתה הדרגה) החלטתי שלא נעשה את זה אבל אפשר להתיר עד גיל שנה אז עוד נוכל להתחרט עדיין..

כי לאורך זמן זה לא מומלץ, ברור שכפתרון זמני זה יכול ממש להקל הבעיה שקשה אחר כך להפסיק את השימו שבהם.
הייתי עושה את זה בהתייעצות עם היועצת הנקה כדי שלא יהיה לרעתנו בסופו של דבר.

בהצלחה רבה! 
ממש הייתי באותו מקום שלך לפני כמה חודשים ואני ממש מזדהה עם הקושי הזה,
מקווה שמעודד אותך שאני מדברת על זה לגמרי בלשון עבר, הוא יונק מלא עכשיו, עלה במשקל ושבר אחוזונים ללמעלה ויונק מצטיין מקווה שגם את במהרה תהיי אחרי זה

הגיוני מאוד שאין לך עדיין מספיק חלב בשבילו כי הוא לא יונק טוב, אז הגוף מייצר פחות חלב...

אני הפסקתי הנקה ליום-יומיים ונתתי תמ"ל ושאיבות, כך הגוף הצליח לרפא את עצמו, אח"כ המשכנו בשאיבות והנקה בתדירות יחסית גבוהה עד שהסתדרה כמות החלב.

אם כשאת חוזרת להניק נפתחים שוב פצעים הייתי מליצה לך לנתק את הלשון, זה לא כואב לילד, הוא רק נבהל מהסיטואציה ונרגע אחרי שניה, ובאמת רואים פלאים אחרי בהנקה, חבל על כל רגע של תסכול וסבל...

בכל מקרה הייתי ממליצה ללכת לכירוג ילדים/אף אוזן גרון (תבררי בקופה לך אם יש מישהו מסויים מומלץ בשביל לשון קשורה)

והמלצה חמה: אם בכל מקרה את מפסיקה להניק, תהיי שלמה עם זה ותשמחי שהקב"ה נתן לנו אפשרות להאכיל את הילדים שלנו גם במצבים שאנו לא מסוגלות (פיזית ונפשית).

הרבה הצלחה!!!

תנסי להניק אפילו 5 דק' כל צד ואז לתת מבקבוק כדי שלא יחווה תסכול שלא יוצא לו אוכל...

אם הוא לא תופס טוב ופוצע אותך ה אומר שגם לא יוצא לו מספיק אוכל והוא נשאר רעב...

חבל על התסכול של שניכם...

לתפוס טוב את הפטמה ואז לא יוצא מספיק חלב והם לא אוכלים מספיק.

לי יש שני ילדים לראשון ניתקתי, אחרי ירידה משמעותית במשקל וחוסר רוגע ברור. 

ולשני לא, הוא למד עם הזמן לתפוס נכון ועד גיל חודש כבר ינק מצויין

אני לא יודעת מה זה אומר דרגה 4 בלשון קשורה,

אם עדיין את חוששת מניתוק תנסי ללכת ליועצת הנקה  נוספת לשמוע חוות דעת.

הרבה הצלחה!

את מתכוונת בדרגה 4 ללשון אחורית, לשון קצרה? 

לי היא פשוט "פחסה" את הפטמה והוא בהחלט לא ינק מספיק טוב ולא ייצרתי מספיק חלב.

הניתוק - יכול לעזור בעקרון, אבל גם אחריו זה תהליך של למידה ללמד אותו להשתמש בלשון כמו שצריך ולינוק טוב.

בדרגה הזו, לרוב אין בעיות הגייה וכאלה (שוב אם מדובר על לשון אחורית והבנתי טוב) אבל כן יכולות להיות בעיות בהנקה.

ביינתיים, עד שיינק נכון, עדיף לא לתת לו לינוק שעתיים רצוף אלא 10 עד 20 דקות מכל צד ואחר כך לשאוב כדי להגביר את החלב.

הבעיה שהן יכולות לגרום למיעוט חלב, לא תמיד מצליחים איתן לטווח ארוך ועדיף להשתמש בהן זמנית בלבד אבל קשה להיגמל מהן.

לכן אני לא ממליצה בעצמי להשתמש בהן אלא מפנה ליועצת הנקה שזו המקצועיות שלה.
בדיוק כמו שלא אמליץ למישהי לקחת אנטי' כי הגרון שלה כואב כי אולי היא צריכה ואולי לא, אני לא רופאה ואין לי מושג אם זו דלקת או וירוס..

לא צריך להוציא על זה הון אצל רופא פרטי!

וזה לא כואב לתינוק כשגוזרים את זה...

(לפי מה שהסבירו לי כשניתקנו לבן שלנו זה עור מת שמחבר את הלשון לפה)

ואם את מחליטה שלא לחתוך, הייתי ממליצה ללכת בכל מקרה לרופא שיבדוק,

כי לפעמים את הלשון קשורה, אז גם השפה העליונה מחוברת ללסת וה יכול להפריע לדיבור.

אז כדאי להתייעץ אם כדאי לנתק או לא.

בהצלחה במה שתבחרי!!!

"הכל סובב את האשכנזים". 

הגיוני ביותר שהחמוד יוכל לינוק בקלות רבה יותר ובכך להגדיל  לעצמו את כמות החלב שיש לך, ואז תוכלי להנות מלהניק אותו עם שפע חלב.  אמנם לא מהיום למחר, אבל בהחלט מהיום לעוד ימים ספורים.

בהצלחה!

לאכול רק צורה מסוימת.

אחד רק ספגטי, ואחד רק פסטה קרניים.

זה פשוט מתיש.

אולי שווה לקנות נינג'ה בשביל זה.

לגבי כל השאר אין לי תשובה... נשמע קשוח ממש. אולי לעשות תורנות שכל יום את מבשלת משהו שמתאים לאחד מהם, והשני יכול לבחור בין שאריות מאתמול ללחם עם משהו...

אני לא מצליחה לעמוד על זה שיאכלו לחם עם משהו, תמיד בסוף אני מכינה כמה ארוחות צוהריים כי הם בוכים שאין להם מה לאכול...

ועליו התקנו טוסטר אובן בשרי.

להכין כמות ולהקפיא. להפשיר לפי הצורך.

זה תחת קלינאיות תקשורת

אבל בגדול

כשאת רואה שיש הרבה תסכולים- גם שלך וגם שלהם

שיש כבר אוירה לא טובה סביב הנושא של האוכל

שהגדילה הפיזית לא משו

שזה מפריע לשגרה, שחושבים פעמים אם לצאת לטיול/למלון/לסעודת שבת עם השכנים

שאת עומדת מתוסכלת סביב הקופסאת אוכל כי את כבר לא יודעת מה לשים

שכל ארוחה את לא יודעת מה להכין - כי אין עקביות... הלא הפך לברירת מחדל

שזה כבר מרגיש כמו משו שמשתלט על החיים...

זהו... פרקתי

ואז התחלתי קצת לחקור על הנושא

(יש ספר עולה של אמונה דגן...ממליצה בכלל להקשיב לה)

ועוד זמן להגיע חהבנה שזה גדול עלי להתמודד לבד

ואז עוד זמן

ועוד קצת זמן להחליט שאני רוצה לעשות עם זה משו

ועוד קצת זמן באמת לעשות...

בצירוף מקרים מוזר היום בבוקר הרמתי טלפון לקלינאית תקשורת שמתמחה בזה....

עוד לא התחלנו טיפול

אפילו לא קבענו (היא צריכה לחזור אלי)

אבל עשיתי צעד

וכבר יש איזשהי תחושה שאני מתחילה לקחת פה מושכות ולהוביל שינוי

זה נותן תקווה לשינןי (שאני מקווה שלא תתנפץ לי בפרצוף)

הדברים שהם כן מסכימים לאכול זה פחמימות (אחד רק קוסקוס או ספגטי, ואחד רק פתיתים או פסטה קרניים).

אני כבר שונאת להכין אוכל מרוב שזה משגע אותי.

אני הייתי כזאת

עד היום אני בררנית

אמא שלי הכינה לנו את מה שאנחנו אוהבים

ואם לא היה לא אכלתי

ואני לא חושבת שזה נכון לעשות ככה

זה די טיפח את הבררנות שלי

לא מצאתי פתרון קסם לזה

כן הייתי ממליצה לחפש טיפול לזה או עזרה כלשהי

כשגדלים זה רק נהיה קשה יותר

התחתנתי ולא אכלתי כלום אצל חמותי בשבתות שנים

רק חלה

חצי מהחיים שלי אני נשארתי רעבה כי אין אוכל שאני אוהבת

זה מאוד קשה

ממש כדאי לטפל כי באמת יש קושי אמיתי

אצלי זה שילוב של קושי עם מרקמים וטעמים חדשים

ברמה שלטעום משהו חדש מעלה לי רפלקס הקאה

בשילוב עם קושי רגשי כנראה שעומד מאחורי זה

היום למדתי לאכול ועדיין לומדת

וזה פשוט חיים אחרים כואב לי על השנים האלה שלא אכלתי

זה גם גרם לי למחסור חמור מאוד בברזל וויטמינים

בקיצור שווה לטפל

כואב לשמוע מה עברת... חיבוק...

ותודה על הדחיפה לטפל.

זה כל כך מתסכל גם להם וגם לי...

מלבד טיפול שהציעו פה, יש דרכים להרחיב מגוון.

בכל ארוחה לדאוג שיש דבר אחד שהם אוכלים ודבר חדש. להמשיך להציע לטעום, בלי לחץ. יש אוכל שהם אוהבים בארוחה אז הם לא יהיו רעבים בכל מקרה.

להדגיש כל הזמן שלפעמים הטעם שלנו משתנה ולכן גם אם לא אהבנו משהו, אפשר לטעום שוב. תני דוגמאות מעצמך אם יש לך. ובאמת לאפשר לטעום - לקחת חתיכה קטנה, לא משנה אם היה טעים או לא, העיקר שהתנסה.

לא לעשות עניין כשמישהו מסכים לטעום משהו חדש. אפשר לשבח, אבל לא בהגזמה.

מישהי כאן הציעה שיקחו לחם עם ממרח למי שלא אוהב את האוכל. זו אפשרות מצויינת. זה מוריד לחץ שיאכלו, זה משביע ונותן להם שליטה. אפשר להגביל לממרחים בריאים

לק"י

וגם ככה הוא יצטרך להסתגל למטפלת חדשה, אז נראה לי שלהתחיל כשהעניינים מתייצבים זה רעיון טוב.

קשה כל הבלגן הזה....

כשהוא הלך קצת ואז שוב

לק"י

אם היית אומרת שהוא מתחיל להסתגל, אז אולי באמת חבל להפסיק לגמרי לשלוח.

אבל אם את מרגישה שהוא עוד לא הסתגל לכלום, אז לא חושבת שזה משנה אם יישאר עכשיו או יתחיל מחדש אחרי החגים.

ילדים צריכים דמות בטוחה להיקשר אליה.

כל עוד זה לא המצב אין עניין שיתרגל ללכת לשם יום יום ולחוות חוסר ביטחון.

שהוא מכיר את המקום?

נניח היום הייתי איתו שם 20 דק וכשהוא היה רגוע השארתי אותו ליד אחת המטפלות והלכתי

מידי יום, אפילו לימים קצרים יותר

ושולחת כשיש צוות קבוע ויש סדר

גם ככה בחגים הוא יצא משגרה ויצטרך הסתגלות מחודשת

יש אפשרות אבל זה קצת מורכב, לקחת אותו לעבודה איתי וכו

בנתיים כל אמא שיכולה מגיעה באמצע היום להציץ ולראות מה קורה

ואני שולחת ומחזירה עדיין אחרי שעתיים

מעניין שכולכן אמרתן להשאיר בבית

לק"י

אם היית אומרת שזה בעייתי לך, לא הייתי ממליצה להשאיר.

ואני יכולה לנסות לאלתר

אם זה אומר לקחת ךעבודה זה אחרת

.אלא אם הןא זורם איתך שם..

ויפה שיש אפשרות כזאת בכלל

אז לשים לזמן קצר זה גם עדיף מיום שלם במצב הזה

אני לוקחת לכל המאוחר ב11:30

ליד העבודה שלי מ9 עד 1, ואז הוא ישן בעגלה לידי עוד שעתיים, ראיתי שהבלאגן במעון עשה לו ממש רע.

(בסוף בכלל הוצאתי אותו באמצע שנה והעברתי למשפחתון פרטי)

מעל הבית שלי

כי היכ נראלי שמעון מתאים

אני מתחרטת ברמות קשות זה ממש מצער אותי.

יורד לי 4,000 שח על המעון

אוף, אבל זה גם מה'

מקווה שזה יסתדר מהר ויהיה לו שנה נפלאה במעון

אני ממש משתדלת להתחזק באמונה

כי זה משפחתון שממש מתאים לי מכל הבחינות

ואמרתי לה לא תודה הוא כבר רשום למעון 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

אם כן הייתי מעבירה אליה

למרות הכסף שיירד על החודש הזה, כפרת עוונות.

אפשר לבטל רישום למעון

לק"י

שהיו במעון או במשפחתון.

כל עוד מקבלים מענה מתאים לגיל.

לא פנוי

והיה נראה רגוע ובשליטה ממש

אשאיר אותו שם שעתיים בערך

שידה אחת רחבה ואחת צרה וארוכה.

עברו איתנו אלף דירות.

עכשיו כבר בסוף ימיהן אבל עדיין חלק מהמשפחה.

יש לנו שידת החתלה והמגירה נפלה ואי אפשר לחבר, אז רוצה משהו חזק ויציב.

אני לא צריכה שידת החתלה אלא רק שידה של מגירות ומעדיפה שאפשר לקנות דרך האינטרנט.

בפייסבוק? ראיתי שם שידות כאלו שחנויות מוכרות אבל לא מכירה את החנויות האלו..

זה אנשים שמוכרים שם דרך במרקט פלייס אבל זה חדש

תרשי לעצמך לשבת בברית כמה שאפשר, ואל תרגישי צורך לארח אף אחד. אולי אפילו מיד אחרי הברית תמצאי חדר פרטי שבו את יכולה להיות לבד עם התינוק, ומקסימום עם חברה טובה או אמא שיתמכו בך.

בשעה טובה ובקלות!

למה להיות לבד?

הזמנו משפחה קרובה (וגם בגלל הזמן יצא מצומצם יחסית) ואוהבת ומעט חברים הכי קרובים.

היה מאוד משמח להרגיש את ההתרגשות ואהבה. זה לא אירוע ארוך. כמובן לא צריך לרוץ בין האנשים או לעמוד שעות. באו אלי, בברית עצמה כן עמדתי אבל כמובן אפשר לשבת אם צריך.

לקחת כדור משכך כאבים לפני ולהיות בקשב לגוף.

למזלי לא חוויתי ברית שבוע אחרי קיסרי, אבל יכולה לדמיין איך זה...

מהותית מאשר אחרי לידה רגילה. ב''ה אחרי שבוע כבר אפשר לזוז ברמה מספקת לברית אם אין סיבוכים, עם קשב לכוחות שאין מהם הרבה, ועם משככים כשצריך.

יש את הנשים ששבוע אחרי לידה מדלגות להן. אבל הרוב עדיין בכל מקרה לא במצב. לא חושבת שמישהו מצפה מיולדת, רגילה או קיסרית, להתרוצץ בברית.

ומצד שני, לא נראה לי נכון לתכנן מראש להתבודד...

לתאומים הברית נדחתה?

אז הרגשתי כבר הרבה יותר טוב...

וטוב, אוחי אני כותבת מהחוויה שלי לבד, שאחרי לידות אבל בעיקר אחרי קיסרי רציתי שייתנו לי כמה שיותר מנוחה ושקט, ובטח שלא להתלבש יפה עכשיו ולהתחיל להסתובב...

אולי באמת אחרות חוות את זה אחרת.

אז לוקחת את המילים שלי בחזרה

(תשובה גם ל @יעל מהדרום )

לק"י

שפותחת השרשור תחשוב מה מתאים לה.

אני דוקא נהניתי בברית לפגוש אנשים..

העניין האישי שלך ופחות הקיסרי.

כמובן לא השתוקקתי אחרי הקיסרי לצאת בכל יום. אבל לגמרי הייתי במקום של לגייס כוחות לברית עצמה וגם לראות את האנשים שבאו לשמוח ולהודות איתי על הלידה והתינוק, ואח''כ לחזור לנוח.

ולא ילדתי רגיל אף פעם אבל נראה לי שזה אירוע שכן מאתגר פיזית ורגשית כל יולדת...

וכמובן לא להתרוצץ זו המלצה מעולה

לק"י

לשבת כדאי בכל מקרה.

ולגבי חדר לבד, ממליצה שיהיה מקום נוח להאכיל בשקט אם צריך. מעבר לזה, לא רואה סיבה להתבודד.

(למה בעצם זה נראה לך נצרך?)

לברר מראש על מוהל,

אבל לסגור איתו כמה שיותר מהר אחרי הלידה.

אפשר לעשות סיכום של מספר מוזמנים ולהתארגן בהתאם לגבי אולם ןקייטרינג וגםלגבי אולם וקייטרינג חלופיים למקרה שתפוס.

בגדים לבנות,

מזכרות לאורחים אין צורך אבל זה משהו שכן אפשר לארגן חודשים מראש.

אישית סגרתי מראש מוהל קייטרינג ואולם.

אבל זה היה גם בזמן מעניין מבחינת לוח השנה אז אולי סתם ברגיל פחות לחוץ. כי זה כן הרגיש מעט מוזר, אבל העדפתי כמו בכל ההכנות וקניות ללידות להתמקד באמונה שבע''ה יהיה בסדר וחלילה חלילה אם צריך אז מבטלים.

אותי זה מאוד הרגיע. וחלק מהיתרונות שזכותנו הקיסרית להנות מהם...

לא זוכרת לומר לך מתי בדיוק, זה כן היה לקראת הסוף ולא חודשים מראש...

בנוסף, שזה לא שונה מאשר אם זו לידה רגילה, התארגנתי מראש על בגדים, חד''פ (תלוי בקייטרינג מה צריך), מפות אלבד, בנות משפחה דאגו לבלונים לשולחנות.

איזה אופי אירוע הוא רוצה לעשות

האם באולם בי"כ או אולם ממש עם קייטרינג.

האם רוצים נגן/ צלם

האם רוצים עמדת צילום ועיצוב

כל זה זה עלויות.

תתכננו מה עושים אם ברית בשישי (אולי תעדיפו קונספט אחר)

ומה אם ברית בשבת.

תכתבו על דף את ההעדפות שלכם, בחודש תשיעי כדאי לקבל הצעות מחיר ולשריין ספקים. (כדאי להכין חלופות בראש עם מספרי טלפון)

אחרי הלידה כשיש כיוון ליום לברית סוגרים עם מי שרציתם. מי שמתנגש לו, פונים לחלופה הבאה.

אצלנו עשינו בבי"כ, הזמנו קייטרינג. המתאמת אירועים ישבה איתנו על הרכבת התפריט והמליצה על כמויות.

הייתה הצעה כתובה מסודרת, אחרי שסגרנו הרבה פינות (משלוח כלי הגשה)

ואחרי הלידה בעלי התקשר לסגור.

בגדים לבעל, לתינוק ולאחיות. יש דברים שאפשר מגמחים וכדאי להכיר לפני (בגדים לתינוק, כרית, לוודא שיש כסא אליהו)

לחשוב על כיוונים לשם 😃

כדאי לדסקס על סנדק, יש משפחות שזה רגיש אצלם ולא כדאי לריב עם הבעל או ההורים שלכם אחרי הלידה.

מוהל אני רציתי לדעת מראש על מי אנחנו חושבים כדי לברר לפני, ב"ה שאכן היה פנוי.

בגדים בשבילך זה טריקי כי אחרי כל לידה הגוף מתנהג אחרת,

אבל יש בגדים יפים שיכולים להתאים למגוון צורות וגדלים של הגוף. לא לשכוח שיתאים להנקה גם.

אני קניתי שתי שמלות לסוף ההריון, אחת התאימה לברית. היה ממש כיף להסתובב עם בגד חגיגי ומחמיא יחסית.

אם את בקטע של איפור/ לק גל אז לבקש הצעות מחיר ופרטים מראש.

אם מביאים אוכל ללא כלים וכלי הגשה אז אפשר לקנות את כל החד"פ וכלי ההגשה מראש.

אבל אהבתי את הפירוט לפרטים עד הכרית והכיבודים. זה נכון...

לפני הברית זה היה נראה לי הר בלתי עביר, רציתי לא להגיע לברית.

במיוחד שזו גם היתה לידה ראשונה עם כל הטלטלות שלה והסיבוכים של ההנקה וכו' וכו'.

בסוף הגעתי לברית כמו גדולה,

התאפרתי מהמם התלבשתי יפה וזה עשה לי ממש ממש טוב.

מהברית היה שיפור סופר משמעותי בהחלמה שלי.

המלצות שלי ליום של הברית:

להתחיל להתארגן כמה שיותר מוקדם.

אם יש מישהי שיכולה לבוא לעזור לך לארגן את הילדות ואת התינוק זה מעולה.

שחררי מעצמך את העול הזה.

כל העיסוקים הטכניים בברית לא קשור אלייך. למשל חד פעמי, אוכל, מפות, ערכה לברית.

כלום כלום לא קשור אלייך.

עדיף קיטרינג שיביא הכל מקצה לקצה.

מה שחסר שבעלך יטפל.

אפשר להתכונן לפני הלידה לעשות רשימה וכו', אחרי הלידה אל תתעסקי בזה, שאפילו לא יהיה לך עול, תגיעי לברית כמו אורחת.

זו בדיקה של TopMed

מישהי יודעת כמה היא נחשבת אמינה?

בשעה טובה!

לא כתבת בת כמה היא אבל אם היא אוכלת מוצקים מניחה שלפחות 4-5 חודשים ,

הייתי מלמדת לשתות מכוס רגילה או קש (אצלי לא שותים מבקבוק תינוק בכלל, בטח לא מים).

אם את צריכה טיפים איך ללמד תינוק לשתות מקש תבקשי

לא מוכנים מכוס רגילה..

את לוקחת קש, שואפת בו מים ואז מוציאה מהכוס וסותמת את הקצה השני עם האצבע.

עכשיו כשתהפכי את הקש המים לא ישפכו מהפתח בלל לחץ האויר,

את מכניסה את הקצה הפתוח לפה של התינוק ונותנת לו למצוץ, משחררת לו שיצאו מים

וככה הוא לומד שאפשר לשאוב מים מהקשית ועושה את זה גם בכוס רגילה.

ואם את הולכת על קשר (לגמרי אפשרי בגיל הזה)- תנסי לקחת קש רגיל (אפשר בהתחלה קש עבה כמו של שייקים, יותר קל ללמוד איתו, ואחר כך קש דק), לטבול אותו במים/חלב ולסתום עם האצבע בצד השני, ככה שהמים נשארים בתוכו. להכניס את הקש מהצד של המים לפה שלה ולשחרר לאט. תראי אם היא סוגרת את הפה ומתחילה למצוץ ותגיבי לפי התגובות שלה...

וחיבוק❤️ היינו שם... קשוח.

הייתי מתעקשת שיתנו לה מים לפחות בכפית אם היא לא מוכנה בקבוק

אפשר לנסות גם כוס אימון אצלנו היא לא הסכימה בקבוק אבל כןס אימון של נוק כן עבדה טוב.

אולי תיעזרי בהקלדה ותרגום כדי לתקשר עם המטפלות, זה קשוח שהן לא דוברות..

ההן שלי שנה שעברה היה סרבן בקבוקים בהתחלה, ועבר לו, למד לקחת בקבוק, מאז הוא כבר שתה בבקבוק גם עם בייביסיטר לא מוכרת בכלל, גם מחזיק בעצמו את הבקבוק ושותה בלי שאף אחד מאכיל אותו.

במסגרת הוא לא מוכן, ברור לי שזה נטו קושי של ההסתגלות ולא היכולת שלו, אבל המטפלת על סף יאוש וכבר איימה שהוא לא יוכל להמשיך אצלה וזה ממש עיצבן אותי, מרגיש לי שהיא לא ניסתה בכלל הרבה והוא בך הכל היה שם שלושה ימים, תני לו להסתגל!

זהו, סליחה שפרקתי על השרשור שלך