קשה לדעת לפי מה שאת כותבת מה הבעיה,
היועצת רואה אותך, אותו, עוזרת לכם ביחד.
שומעת את כל הפרטים.
ולפי זה נותנת לך עצות ששוות זהב.
בהצלחה!!

בס"ד

אז הילד אוכל 80 הנקה וכל השאר בקבוק?? זה מספיק בריא לדעתי ואין צורך לאכול את עצמך.

אני הנקתי בדיוק ככה במשך שנה ו-8 חודשים!! את מאמינה??? ממש הרבה זמן.

זה שהוא השלים את מזונו עם מטרנה- לא עשה לו כלום. הוא אכל כמה שאכל והיה לו טוב במשך כמעט שנתיים.

אגב, זה שאכל מבקבוק עזר לי לגמול אותו ממש בקלות ובהדרגה מהנקה!! גם לך זה רק יעזור אחר כך אם את חוזרת לעבוד.

הילד שלי ברוך ה' חכם ושמח...ואני מרגישה שזה בזכות ההנקה. 

גם אני אכלתי את עצמי בהתחלה כשלא היה לי מספיק חלב, אבל לאט לאט הבנתי שקודם כל צריך אמא שמחה שמחבקת ואוהבת, וזהו.

הכל בסדר. לדעתי את יכולה להמשיך כמו שאת ככה בלי לחצים. תינוקות אוכלים מה שהם צריכים וממש לא לפי הספר...והכמויות שאומרים לנו בטיפת חלב....

בהרבה מקרים (קרה גם לי אישית) כשהארוחה מתחלקת בין הנקה לבקבוק אז יש תהליך הדרגתי שההנקה מתמעטת והבקבוק דרוש יותר ויותר --- עד שההנקה נגמרת.

כמה בכיתי כשהילד כבר לא הסכים בכלל לינוק ממני כי כלום לא יצא      זה ממש שבר את לבי.

בילד הבא כבר הייתי חכמה יותר, ומיד כשראיתי שההנקה לא מספיקה לו הלכתי ליועצת הנקה. בפגישה איתה התברר מה גר לבעיה, והצלחנו לפתור אותה ב"ה.

לפותחת - ב"הצלחה!!

זה חשוב אחר כך לכל החיים, כשיש לשון קשורה זה גורם סיכון לבעיות באוזניים, בשיניים, בהגייה ועוד.

הווה אומר - גם אם בסוף לא תניקי, כדאי להזדרז ולעשות ניתוק.

אם את בכללית מושלם יש השתתפות

אבל הבנתי שאפשר לעשות את זה בבי"ח בלי תשלום, או במחיר נמוך

אז אולי עדיף

יש היום אופנה רבתי לנתק, הרבה פעמים ניתן לפתור את הבעיה בלי זה. אחוז הפעמים בהם הלשון באמת מצריכה ניתוק הוא מאוד מאוד נמוך. אם באמת צריך- אז כל רופא אף אוזן גרון יכול לנתק, ואין סיבה שירוששו אותך.

גם לשלי יש דרגה 4,
אני יכולה לעודד שאנחנו החלטנו לא לנתק כשראיתי שבעזרת היועצת והעצות שקיבלתי ממנה זה נהיה פחות כואב והיום לא כואב בכלל.
זה נהיה פחות ופחות כואב ככל שהוא גדל כי באופן יחסי יש יותר לשון משוחררת.

אם זה עומד מול ויתור על הנקה או אפילו מעבר בלעדי לשאיבות אז ברור שעדיף לו הניתוק מאשר הפסקת ההנקה, לא נראה לי שיש בכלל שאלה.
האמת שהסיבה שאצלי גרמה לא ללכת על ניתוק זה בגלל שלוגיסטית זה היה מסובך אצלנו, אם זה פשוט לך יש דעות שכדאי לנתק כי זה חוסך עוד קשיים בהמשך בלי קשר בכלל להנקה.

וכן אפשר לשפר את התפיסה. בהתחלה הייתי בוכה בכל הנקה, ואחרי עזרה למדתי איך להצמיד אותו כך שלא יכאב לי, והוא הצליח לינוק ב"ה כמות גדולה והיה על הנקה מלאה עד גיל מופלג. תנסי למצוא יועצת שתעזור לך לא עם העצה לנתק, אלא עם עצות פרקטיות איך להניק כך שלא יכאב לך.

כי באמת מבחינת הכאב- אני לא אומרת שזה לא שיקול אבל אני מניחה שזה לא מנע ממך לעשות ברית מילה לילד כי האמנת שזה טוב לו אפילו שאנחנו כל כך רוצות להימנע מזה.
גם חיסונים זה כואב..
הכאב של זה הוא באמת ריגעי, וברוב הפעמים זה משפר פלאים את ההנקה

מה עשיתי כדי שפחות יכאב?
שוב, זה מה שהיועצת לימדה אותי ואני מניחה שזה די ספציפי לכל אישה אבל בגדול לנסות תנוחת הנקה אחרת שאת יותר יכולה לשלוט בתפיסה שלו ויותר לעזור לו לינוק בעצמו.
אני לא אומרת שלא-
ההתחלה היתה סבל. ממש בכיתי תוך כדי ההנקות ומזדהה מאד עם מה שכתבת על הפחד מההנקה הבאה,
שילבתי גם שאיבות כדי להקל על עצמי אבל תוך כמה שבועות כבר כאב פחות ולא היה צורך בשאיבות.

באמת באמת אני הכי ממליצה להיות בקשר צמוד עם היועצת, בלעדיה אני די בטוחה שלא הייתי מצליחה אפילו שזו היתה הנקה שלישית שלי ולי בעצמי מעבר לנסיון יש ידע מקצועי, זה באמת לא פשוט. 

אנחנו גילינו את הלשון קשורה בגיל 3 שבועות.
נניח עד גיל חודש וחצי כאב ברמות של סבל, עד גיל 3 חודשים היה לא נעים-לא נורא. 
אחר כך כבר בכלל לא.

לגבי ניתוק-
לוגיסטית היה קשה לי לנתק מכל מיני סיבות כלומר אם רופא היה מגיע אלי הביתה לעשות ניתוק הייתי מנתקת באותו יום,
הייתי הופכת את העולם בשביל זה אם לא הייתי רואה עליה במשקל שזו היתה הבעיה המהותית ביותר

או אם הייתי רואה שאין שום שיפור בכאב שלי בהנקה כי להמשיך ברמות כאב כאלו לטווח ארוך זה באמת לא הגיוני..

ברגע שראיתי שהוא עולה במשקל (בהתחלה היינו פעמיים בשבוע בטיפת חלב לשקילה) ולאט לאט יש שיפור בכאב (מעבר לשינוי בתנוחה גם מרחתי משחות וכאלה כדי לטפל בפצעים) החלטתי שנרד מזה.

יש סיבות אחרות לניתוק שאומרים שזה יכול לעכב את הדיבור אבל בגלל שזו רק דרגה 4 (גם אצלנו זו היתה הדרגה) החלטתי שלא נעשה את זה אבל אפשר להתיר עד גיל שנה אז עוד נוכל להתחרט עדיין..

כי לאורך זמן זה לא מומלץ, ברור שכפתרון זמני זה יכול ממש להקל הבעיה שקשה אחר כך להפסיק את השימו שבהם.
הייתי עושה את זה בהתייעצות עם היועצת הנקה כדי שלא יהיה לרעתנו בסופו של דבר.

בהצלחה רבה! 
ממש הייתי באותו מקום שלך לפני כמה חודשים ואני ממש מזדהה עם הקושי הזה,
מקווה שמעודד אותך שאני מדברת על זה לגמרי בלשון עבר, הוא יונק מלא עכשיו, עלה במשקל ושבר אחוזונים ללמעלה ויונק מצטיין מקווה שגם את במהרה תהיי אחרי זה

הגיוני מאוד שאין לך עדיין מספיק חלב בשבילו כי הוא לא יונק טוב, אז הגוף מייצר פחות חלב...

אני הפסקתי הנקה ליום-יומיים ונתתי תמ"ל ושאיבות, כך הגוף הצליח לרפא את עצמו, אח"כ המשכנו בשאיבות והנקה בתדירות יחסית גבוהה עד שהסתדרה כמות החלב.

אם כשאת חוזרת להניק נפתחים שוב פצעים הייתי מליצה לך לנתק את הלשון, זה לא כואב לילד, הוא רק נבהל מהסיטואציה ונרגע אחרי שניה, ובאמת רואים פלאים אחרי בהנקה, חבל על כל רגע של תסכול וסבל...

בכל מקרה הייתי ממליצה ללכת לכירוג ילדים/אף אוזן גרון (תבררי בקופה לך אם יש מישהו מסויים מומלץ בשביל לשון קשורה)

והמלצה חמה: אם בכל מקרה את מפסיקה להניק, תהיי שלמה עם זה ותשמחי שהקב"ה נתן לנו אפשרות להאכיל את הילדים שלנו גם במצבים שאנו לא מסוגלות (פיזית ונפשית).

הרבה הצלחה!!!

תנסי להניק אפילו 5 דק' כל צד ואז לתת מבקבוק כדי שלא יחווה תסכול שלא יוצא לו אוכל...

אם הוא לא תופס טוב ופוצע אותך ה אומר שגם לא יוצא לו מספיק אוכל והוא נשאר רעב...

חבל על התסכול של שניכם...

לתפוס טוב את הפטמה ואז לא יוצא מספיק חלב והם לא אוכלים מספיק.

לי יש שני ילדים לראשון ניתקתי, אחרי ירידה משמעותית במשקל וחוסר רוגע ברור. 

ולשני לא, הוא למד עם הזמן לתפוס נכון ועד גיל חודש כבר ינק מצויין

אני לא יודעת מה זה אומר דרגה 4 בלשון קשורה,

אם עדיין את חוששת מניתוק תנסי ללכת ליועצת הנקה  נוספת לשמוע חוות דעת.

הרבה הצלחה!

את מתכוונת בדרגה 4 ללשון אחורית, לשון קצרה? 

לי היא פשוט "פחסה" את הפטמה והוא בהחלט לא ינק מספיק טוב ולא ייצרתי מספיק חלב.

הניתוק - יכול לעזור בעקרון, אבל גם אחריו זה תהליך של למידה ללמד אותו להשתמש בלשון כמו שצריך ולינוק טוב.

בדרגה הזו, לרוב אין בעיות הגייה וכאלה (שוב אם מדובר על לשון אחורית והבנתי טוב) אבל כן יכולות להיות בעיות בהנקה.

ביינתיים, עד שיינק נכון, עדיף לא לתת לו לינוק שעתיים רצוף אלא 10 עד 20 דקות מכל צד ואחר כך לשאוב כדי להגביר את החלב.

הבעיה שהן יכולות לגרום למיעוט חלב, לא תמיד מצליחים איתן לטווח ארוך ועדיף להשתמש בהן זמנית בלבד אבל קשה להיגמל מהן.

לכן אני לא ממליצה בעצמי להשתמש בהן אלא מפנה ליועצת הנקה שזו המקצועיות שלה.
בדיוק כמו שלא אמליץ למישהי לקחת אנטי' כי הגרון שלה כואב כי אולי היא צריכה ואולי לא, אני לא רופאה ואין לי מושג אם זו דלקת או וירוס..

לא צריך להוציא על זה הון אצל רופא פרטי!

וזה לא כואב לתינוק כשגוזרים את זה...

(לפי מה שהסבירו לי כשניתקנו לבן שלנו זה עור מת שמחבר את הלשון לפה)

ואם את מחליטה שלא לחתוך, הייתי ממליצה ללכת בכל מקרה לרופא שיבדוק,

כי לפעמים את הלשון קשורה, אז גם השפה העליונה מחוברת ללסת וה יכול להפריע לדיבור.

אז כדאי להתייעץ אם כדאי לנתק או לא.

בהצלחה במה שתבחרי!!!

הגיוני ביותר שהחמוד יוכל לינוק בקלות רבה יותר ובכך להגדיל  לעצמו את כמות החלב שיש לך, ואז תוכלי להנות מלהניק אותו עם שפע חלב.  אמנם לא מהיום למחר, אבל בהחלט מהיום לעוד ימים ספורים.

בהצלחה!

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

אפשר אמבטיה ארוכה, משחקים עם מים. אצלי תמיד עשו פיפי ברגע שעזרו לי לשטוף כלים.

לגבי זה שלא עשתה קקי, אפשר נורמלקס. לשבת מיד האוכל (למשל בערב) בשירותים למשך 5 דקות, גם אם לא עושה. לתת לה לנשוף בועות סבון בזמן שהיא יושבת.

לנשום עמוק ולדעת שזה תהליך. נשמע שהיא שולטת בהתאפקות ורק צריכה ללמוד לשחרר.

אפשר גם שלוקים. ככל שתשתה יותר ככה היא יותר תצטרך לשירותים, וגם אם לא תעשה בשירותים לפחות היא תפספס וככה תלמד את ההרגשה.

לגבי קקי הייתי מחכה, נשמע לי סביר, אם את מרגישה שזה כבר מוגזם אפשר לנסות נר גליצרול.

גם הבת שלי הייתה ככה מתאפקת, ואני חושבת שזו הייתה הגמילה שלקחתי הכי קשה, אז שולחת לך הרבה כוחות😅

בעיקרון זה לא נורא לקקי, אבל היא בדכ עושה 3-4 פעמים ביום, אז נראלי כן משמעותי

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול