מאז שנת 2005.

לפני2005 היה גידול המוני של חסות בשטחים.

אבל מאז פונה גוש קטיף, המספרים קטנים.

 

יש למישהו הצעת דרך לפיתרון המצב ולהחזרת המצב הקודם?

מה, זה לא ברור מאליו?

אז זה גם לא יהיה ריאלי.

מה עם "בכל יום שיבוא"?

זו שאת מתכוונת אליה דווקא לא הריאלית שבהן.

אכן צריכה להיות לנו אמונה ביכולתו של הבורא להביא את המשיח בכל רגע נתון.

עפ"י מצב המציאות כיום והתבוננות בהתפתחות ההיסטורית לאורך הדורות - אכן משיח צפוי לבוא מחר? נראה שלא. התהליכים איטיים מכדי להסתיים מחר באופן טבעי.

כלומר, צריכה להיות אמונה שהוא יכול? כן. אמונה שהוא רוצה? לא.

אני כבר אמצא את הסרטון שמדריך איך עושים את זה.

זה לא אני, זה הכלל.

הצלחת להרוס את השרשור הנכון!!

זה אומר שנגיד אם X שאלה שאלה, אני לוחצת "הגב" בתגובה שלה  ולא בתגובה הלא נכונה/בפותחת השרשור.

ואתה בעצם ממש הרסת את כל פואנטת השרשור.

תבוש.

אחרי הפתיחה: שרשור נוסף בעוד 3, 2, 1...

בכל שטחי ארץ ישראל?

מפלצות

חוץ מזה שמחבל זה לא בדיוני

חוץ מהזמן שיש אחיינים קטנים וחופרים, שרוצים לדוג' שהם יצאו מהסלון, אז פתאום מגיעים מלא מפלצות מפחידות לסלון שרק מי שמעל גיל 10 רואה והם אוכלים ילדים קטנים ואז הם בורחים.

הנאמת שלא עשיתי את זה כבר הרבה זמן...

גם לי עשו את כשהייתי קטן.

אבל היא אמיתית.

בדרך לסבתא שלי עוברים ליד איזה מפעל מוזר.

שמשום מה אחים שלי הגדולים, לפני עשרות שנים הכניסו לראש לאחים הפחות גדולים שלי שזוהי מפלצת.

הדבר עבר מדור לדור וכך בכל נסיעה לסבתא היינו עסוקים בלהתחבא לה,בעוד הגדולים צוחקים...

זו זו בירושלים

"שרשר נכון!"

ברשות @אנחנו יחד נבנה ו@מגדלור באפלה=)

אם כבודה לא רוצה אז רק ברשותי. 

זה לא כזה מסובך אנשים, בחיית זומזום תעשו מאמץ!

אשרייך!

 

ואשרי הזומזום! כל פעם מחדש הביטוי הזה הורג אותי

נקים בהזדמנות את מפלגת הזומזום לקידום המשהו של מישהו שזה בעצם האג'נדה של המפלגה של ההנ"ל-כנ"ל ההוא אבל אנחנו יותר טובים. בעצם.

הפסקתי לעקוב בקטע עם האג'נדה.

מה שמזכיר לי שמצאתי היום עמוד פייסבוק מצחיק ביותר. שנקרא "דברים שמעצבנים אותי".

 

 

(מלשון חפץ, רוצה. ולא חופץ-דומם)

 

https://www.facebook.com/thingsthatannoyme?fref=photo

למרות שבמחשבה שנייה, אין צורך בעמוד מיוחד. נראה שהאתר כולו מוקדש לנושא

הערב חשבתי על זה שאני מתגעגעת אלייך.

מתי נפגשות?

או חברות. איך שתקראי לזה.
אפשרי בחנוכה, אם כי טיפה רחוק.
בינתיים אני חננה שצריכה ללמוד
מתישהו צריך לפרוע חובות (בהקשר הלימודי)

אבל של בנות הפורום, כמו שמישהי הציעה כבר.

ואז יהיה טוב וכיפי, ונארגן תכנית, ונעצב יופי של כרזה, ויהיו וופלים מן. אה, זה לא היה איתך

אני בעד

ואני אביא מים.

אני מגלה יותר ויותר שאת אוחזת בדעות וההשקפות הנכונות על החיים בנקודות הקריטיות שלהם.

ואני ממש, ממש, ממש בעד. 

אבל בלי ופלים מן. כי זה נראה כמו חיקוי של החברה ההיא שאני לא מצליחה להיזכר בשמה כרגע, רק שמישהו שכח לחתוך אותך לקטנים. וטעם של... טוב נו, חיקוי.

חיקוי?!
אין לך את זה.

אשכרה.