הרופאה שהייתה לה ממש כעסה עלייה כי היא עשתה את הבדיקה די מאוחר ולא 

בפעם הראשונה שהרופאה הפנתה אותה לזה וממש הפחידה אותה 

היא הייתה בסרטים כל ההריון מסכנה 

לאחר הלידה בדקו את התינוקת והתברר שגם היא נדבקה

שלחו אותה לעוד כמה בדיקות ובסוף בסופו של דבר ישתבח הבורא הכל בסדר

ואין שום חשש והשפעה לילדה 

הכי חשוב שתמשיכי רגועה ושלווה את ההריון עם הרבה תפילה

כי הרבה שנדבקו זה לא עבר לעובר

וגם כאלה שעבר בסופו של דבר זה לא השפיע

אע''פ שיש חשש תהיי עירנית ותראי מה אפשר לעשות

בה''צלחה בעה''י בקלות ובבריאות שלמה!!

כמו הבת שלי, שנדבקתי בשליש הראשון וגם היא נדבקה והכל בסדר.

אבל יש סטטיסטיקה. והסטטיסטיקה מדברת גם על כאלה שלצערינו לא הכל בסדר... לכן לתת לך מקרים טובים או רעים זה לא יעזור.

את צריכה ללכת למומחה למחלות זיהומיות (יש בשערי צדק, כתבו פה פעם את שמו וברח לי השם, אבל הוא מצויין ורגוע)

שיסבירו לכם לעומק את כל הסטטיסטיקות והאפשרויות. 

תלוי אם הדבקה ראשונית או משנית, באיזה שבוע ההדבקה וכו.

שאלת השאלות, האם עדיין ניתן לעשות ואתם רוצים לעשות דיקור מי שפיר כדי לבדוק האם העובר נדבק (אנחנו לא עשינו, כי אני נגד לעשות הפלה על סטטיסטיקות, אבל גם בדיקות אחרות כמו חלבון עוברי וכו אני לא עושה)

אם הוא נדבק או אתם לא רוצים לבדוק ויש חשש שנדבק, בכל מקרה כדאי לבצע סקירת מערכות אצל מומחה ממש טוב שיכול לתת אינדקציה אם יש פגיעה ברורה.

בעזרת ה' נתפלל שיעבור בשלום.

בעה''י תרבי בתפילה לבורא עולם

ותסמכי עליו שיהיה בסדר

וגם תעשי שיקולים לגבי בדיקות שאת רוצה לעשות או לא 

אם אין לתוצאת הבדיקה השלכות מעשיות לא חייב לעשות

אם זה רק כדי לדעת לא חייב לעשות

אל תפחידי את עצמך

הרי גם אם נדבקת הדבקה ראשונית בתחילת השליש הראשון והעובר נדבק (המקרה הכי הכי גרוע), עדיין 75% שהוא יוולד ללא שום פגיעה.

אלו הסטטיסטיקות, וברור שיש  יותר מקרים מעודדים מאשר לא מעודדים. הבעיה היא באחוזים שכן נפגעים, ששם מדובר על פגיעות שמיעה או ראייה או פגיעות מוחיות קשות (15% פגיעות שמיעה, 10% פגיעות קשות - שוב רק במקרה של הדבקה ראשונית בשליש הראשון, בשאר המקרים יש פחות אחוזים נפגעים).

ולכן, לפי הסטטיסטיקות לא הייתי נלחצת, וזו גם הסיבה שלא עשינו את כל הבירורים המלחיצים, כי גם כך לא היינו עושים הפלה על סטטיסטיקה. מצד שני - שוב, אני ממליצה ללכת לסקירת מערכות אצל מומחה, מכוונת CMV, כדי שיבדקו שאין סימנים להדבקה (בעיקר באזור המוח ויש גם אזורים ספציפיים בבטן שהם בודקים). 

אם היו רואים אצלנו פגיעה מוחית ברורה או סימן מובהק לפגיעה מCMV, כן הגיוני שהיינו מבצעים הפלה, ולכן מעבר לתפילות, נראה לי שדברים כאלה כן כדאי לבדוק. בקיצור, לא להסתמך על סטטיסטיקות אבל כן לבדוק לעומק מה שאפשר.

ומעבר לזה - כמובן להתפלל שהכל יעבור בשלום. את לא הראשונה ולא האחרונה שיש לה CMV בהריון...

עברתי הריון עם CMV, נדבקתי ממש עם תחילת ההריון והרופאה מאד הלחיצה היה הריון מאד קשה בשבילי מבחינת החרדות הפחדים והדאגות שהיו לי אבל לא עשיתי שום בדיקה רק אולטראסאונד הרבתי בתפילות לה' ונולד ילד מקסים ובריא והיום הוא כבר בן 10, לאחר מכן שמעתי עוד הרבה סיפורים טובים  ושמחים ביותר מחברות. רק בידי ה' הרבה תפילות והכל יהיה נפלא 

יש לי אחייניות תאומות זהות שנולדו עם CMV הכל אצליהן תקין הן מדהימות בנות 5

הרופאים לא יודעים כלום- גם המומחים למחלות זיהומיות וכו' סתם מפחידים ובזה מתעלה מעמדם...

רק ה' רופא כל בשר- אי"ה רק בשורות טובות והעיקר לא לפחד כלל

עושים בדיקה חוזרת...

כדי לראות את הדינמיקה של התוצאות

אח"כ הולכים למומחים ביותר- פרו' יחיאל שלזינגר משערי צדק או פרו' יעקב אמיר (פעם היה בשניידר, נראה לי שהיום רק בפרטי)

הבן שלי נדבק ב-CMV בהריון. בדקתי רק אחרי הלידה (בדיקת שתן פשוטה) 

הוא קיבל טיפול תרופתי לשנה (מעקב ע"י פרו' יעקב אמיר)

כיום- בן 4.5 אחד הילדים המתוקים, שובי הלב, עם הלב הרחב ביותר ורגישות גבוהה שיש (ואת זה הגננות אומרות- ולא רק אחת...)

ו...

הוא לקוי שמיעה- יש לו מכשירי שמיעה הוא מסתדר איתם נהדר

ואני מתייחסת לזה בתור משקפיים לאוזניים

בעיני- זה סיפור אופטימי

מציינת עוד ש- לא כל מי שחלתה תוך כדי ההריון מדביקה את העובר

ואם חלית לפני הריון הסיכון עוד יותר קטן

ולא כל מי שהעובר נדבק יהיו לו סימנים

אצל אלה שכן יש להם סימנים ברובם- זה לקו שמיעה בדרגות שונות

יש גם מקרים קשים

אחוזים וכדו'- להתייעץ עם המומחים.

בהצלחה מתוקה

ושכחתי לציין שהוא גם ילד יפה

מתוק מאין כמוהו

בעיני

מישהי יכולה להסביר לי?

יצא לי CMV שלילי. מה המשמעות? 

שאני עלולה להידבק וזה עלול להיות מסוכן?

איך אני מונעת הידבקות? 

היא נדבקה בשבוע 5 לפי הבדיקות ובאמת הפחידו אותה וכו' ושלחו אותה לעשות מי שפיר על מנת לראות אם התינוק נדבק.

היא לא עשתה את זה.

הפנו אותה ללדת בבלינסון כי יש שם רופא מיוחד שמטפל בתינוקות שנולדו ונדבקו בזה.

התינוק שלה נדבק בזה ויש לו בעיות שמיעה (הוא כמעט בן שנה, גילו את זה בשלבים)

הוא לא חרש חס ושלום, אבל זה לא פשוט לגדל ילד עם מכשירים באוזניים וכו'

מה אני באה להגיד את זה?

גם אחותי שמעה סיפורים טובים מאוד, ושמעה כל מיני שאמרו לה "שטויות, מה מפחידים אותך, יש את זה כמעט לכל אישה..." "לא קורה מזה כלום" וכו' ולכן היא חטפה שוק שאמרו לה על הבעיות.

אז כדאי לקחת הכול בערבון מוגבל, כמובן להתפלל אבל לדעת שזה לא בידיים שלנו (להיות מוכנים להכול..., זה הכוונה)

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

יש לזה יתרונות וחסרונות.

אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.

לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו

יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה

למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים

אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...