עולה 10-15 ש"ח ממה שראיתי עד עכשיו

אני משתמשת בD-DROP (ירוק כזה) זה מה שהביאו לי ב2 מקומות שביקשתי ויטמין D

מה שטוב בהם שהם צמיגות ואז אפשר לראות כמה טיפות יוצאות

וכנראה שהם טעימות כי הקטנציק ממש מתלקק אחרי שמביאים לו

לא מזמן היה כאן שירשור על ויטמין D על בסיס שמן זית.

נדמה לי שהנוסחה של התכשיר של קופ"ח מכבי היא על בסיס שמן זית והיא טובה.

להתייעץ עם יועצת ביה"ס או פסיכולוג ביה"ס.

הוא לא יתוייג כמישהו בעייתי? או שזה באמת חריג ובעייתי ולא מצוי?

ויכול להיות שמצריך בירור.

יש פרוטוקול מסודר איך לבדוק,

לכן כדאי לפנות לאנשי מקצוע מהתחום.

מקווה שהיועצת אצלם בבית ספר טובה, פסיכולוגית כרגע אין…

לראות שזה לא מגיע ממניעים אובדניים.

לרוב זה נגמר בהבנה שסתם היה עצבני או עייף וכו...

ולא עושים עם זה כלום.

קחי בחשבון שאם תשתפי את היועצת, היא לא תבליג על זה.

אם זה היה חד פעמי וזהו- אולי הייתי שוכחת.

אם קורה שוב- תשתפי את יועצת בית הספר, רק מקצועית לוודא שאין לו נטיות אובדניות (ולרוב רואים שאין והכל בסדר...)

לשתף יועצת בית ספר לא יעזור אצלנו.

היא לא משהו בכלל.

כן מתכננת לקחת אותו לאיזשהו טיפול.

לא בגלל זה.

אלא בגלל שאני מרגישה שהוא מוצף.

ואיזה סוג טיפול חשבת?

תגובות לא פרופורציונלית.

בלילה כשהבית יורד הילוך הוא מאד מתרפק ומתחבק.

את מבינה שרוב היום היה מסיכות ומגננות.

בעיקר התקפי הזעם שלו

כרגע חשבתי על 3 המימדים. אמא שלי טוענת שאמור לעזור לו בע"ה.

לקחתי אותו לטיפול רגשי והמטפלת 'פיטרה' אותנו בטענה שעד שלא נפתור את הבעיות הזוגיות שלנו אין לה איך לעזור לנו.

יפה שאת לוקחת את זה ככה בטוב, לפחות זה נשמע ככה.

זה פחות תיאור שמזכיר לי את הבן שלי אבל כן יש זמנים שאני מרגישה שהוא לא נותן לעצמו להתפרק והוא במגננות.

תודה ובהצלחה לכם!!

אם היא בעצם אומרת שהיא לא מסוגלת אני לא אתווכח איתה.

בכל מקרה שמתי לב שהוא מאד נרגע בחופש הגדול. משהו בו התבגר כזה.

עדיין התקפי זעם אבל הרבה פחות.

קשור לעוד כל מיני דברים.

ובהצלחה בע"ה

שיהיו בשורות טובות

יש לה ניסיון טיפולי מעמיק?

רק יודעת שהיא נחשבת מומלצת פה בסביבה.

ולא באמת מתכוונים למשמעות של זה, אלא רוצים לבטא תסכול גדול מאוד, או שמצאו שהמשפט הזה הפעיל אתכם, או שהם מחקים מישהו שדיבר ככה.

אבל מוכרחים אבחנה מקצועית כדי לוודא שלא מדובר באובדנות. כשמדובר על נושא קריטי כל כך, אף הורה לא רוצה חלילה לפספס גם אם הסיכוי קטן.

כן להתייעץ. עם פסיכולוג. אפשר מפגש אחד שלכם איתו, והוא יגיד אם הוא רוצה לפגוש גם את הילד.

(על פניו זה נשמע יותר כמו מניפולציה מאשר רצון אמיתי למות)

פשוט לחפש פסיכולוג ילדים באיזור ולקבוע פגישה איתו? בלי הילד?

אבל אני אישית ממליצה ללכת לפסיכולוג פרטי - יותר מהיר, יותר דיסקרטי וגם לרוב (לדעתי) יותר מקצועי.

מצויינים.

עובדים גם בשפח. אז לא בהכרח שיותר מקצועי בכל מקרה. לדעתי לפחות

יש הרבה פסיכולוגים שיוצאים לעצמאות עם הנסיון שצברו בשפ"ח

בכל מקרה לא הייתי מזלזלת בכך גם אם לא מתכוון באמת לאובדנות, נשמע קריאה לסיוע

כמה הוא כועס או פגוע

וואו אני לא מאמינה שזה קורה לי ואני פותחת כזה שרשור

פשוט הזוי לי

והוא ילד כזה מביע ויודע לשיים רגשות בדרכ

ובעלי אומר שאני סתם מגזימה ולעשות עם זה משהו רק ייצר בעיה, הוא לא רוצה לעשות עם זה כלום

לא מתרגש וזהו

מול הילד. כלומר, עדיף בשלב זה לא לערב את הילד בחששות, כי זה יכול להגדיל אצלו את העניין ולהפוך אותו לבעיה גם אם הוא לא.

לכן תתייעצו בלעדיו דבר ראשון. את יכולה גם בעצמך, אם בעלך לא רוצה...

ובהמשך עבר למסגרת שיותר התאימה לו.

לבן שלי התבטאות בסגנון של 'אני לא רוצה לחיות בעולם הזה' (זה היה קושי שעלה סביב המלחמה).

התקשרתי לקופת חולים. יש מוקד של מענה טלפונית של הקופה להתייעצות בענייני נפש.

היתה שיחה ארוכה, מבררת ונותנת כלים.

נשאלתי שאלות כדי לדייק את הבנת הסיטואציה וקבלתי מענה.

לא יודעת אם לכל קופה יש, אבל שווה חבדוק

אין לי עצות כרגע… רק חיבוק.

הם גם לא שלחו מזל טוב בוואטסאפ או הודעה?לפעמים לא מתקשרים כי זה סתם מעיק על ההורים הטריים…

אחת כתבה כמה מילים... זהו בערך.

לא התעניינו אפילו מה השם שנתנו... כלום.

אחים ואחיות של בעלך אפילו לא כתבו הודעה בווצאפ?

אם כן, זה בושה וחרפה, מכוער מאוד.

חיבוק גדול! אני אשלח לך כתר שעבר הריון ולידה, זה כל כך קשה, שובר ומאתגר, ובד בבד כל כך דבר גדול, משמח ומרגש שהבאתם נשמה לעולם ❤️

מזל טוב ענק!!

אין לי מה לומר. באמת תחושה לא נעימה בכלל ♥️

אני מוחקת מהר מאד

מה בעלך אומר על זה?

אמר שאני מכירה אותם וככה הם...

אמרתי לו שבפעמים קודמות לפחות חלק התייחסו אז זה חיפה על אלו שלא...

העיקר אנחנו מתאמצים להשתתף בשמחות של כולם.

לא בא לי עכשיו לפגוש אותם בכל החודש של החגים!

לא צריכה להגיע בסוכות למפגש משפחתי ושיעשו לי פוצי מוצי אחרי חודש התעלמות.

יכול להיות שבגלל שהוא בא ממשפחה ברוכת ילדים אז לידות זה כבר משהוא שלא מתרגשים ממנו שם..(ועוד כולם נשואים אז אני מניחה שבתדירות גבוהה יש שם לידות כל פעם אח אחר ב"ה).

שולחת חיבוק והמון מזל טוב!

לסבא וסבתא שלי יש למעלה ממאה צאצאים בלי עין הרע ואין מצב שלא אקבל או אשלח הודעה-שיחה לבן/ בת דודה או דודה שנולד להם ילד. בסוף זה בעיקר התחושה המשפחתית וכמה הקשר חשוב

והמון מזל טוב!

מהצד השני אני אגיד שגם אנחנו משפחה דו ספרתית והקשר עם הגיסות לא מאוד קרוב

והלידות מאוד צפופות, פעם בשנה כמה לידות.

מבחינת חלק מהאחים/אחיות אם אמרנו מזל טוב לאח - זה נחשב גם לגיסה.

גם אם כתבו בקבוצה המשפחתית, סיכוי גדול שלא יכתבו במיוחד.

ככל שהתדירות של האחיינים עולה, ככה תשומת הלב וההתרגשות יורדים.

זה עדיין מאוד מעליב והודעה קצרה זאת ציפיה לגיטימית.

את לא חייבת לבוא למפגש בחגים אם לא מתאים לך.

לידה זה תירוץ מעולה.

והאחים עצמם לא אמרו כלום לבעלי

איזה ילד זה שלכם?

אם ראשון- סופר פוגע (בכל מספר של ילד זה פוגע וצריך לברך, ולתת לך הרגשה טובה ולאחל, ולפנק. בילד ראשון לרוב זה בא הכי טבעי).

אם יש כבר כמה, לצערי חוויתי גם את הרגש הזה, עוד ילד לרשימה... לא מבקרים, לא מאחלים, את מי אני מעניינת? תמיד זה ביאס אותי, אבל הבנתי שכנראה זה ככה כשזה הילד ה.... שלך.

משתדלת לאחיינים שיולדים עכשיו לתת הרבה תשומת לב, להתיחס, לקנות, שלא ירגישו ששכחתי מהם וירגישו מה שאני הרגשתי.

אצלי היה ככה מצד השמפחה וגם מצד החברות והסביבה...

עד היום יש לי פינה עצובה בלב בגלל זה.

זה מה שמבאס אותי יותר.

היא ילדה מהממת, נשמה בפני עצמה.

למה א"א להתייחס לבואה לעולם וקצת להתרגש איתנו? לפחות כלפי חוץ...

אצלי כבר בלידה רביעית הרגשתי שלמי אכפת, בפרט שהיה לי רצף בנות.

פינטזתי על בן רק בשביל חגיגת ברית, שיראו אותי, שיאחלו לי.

היחס ליולדת לאחר הלידה אני חושבת שזה חלק מההתאוששות שלה, וזה לא משנה איזה מספר לידה זה.

את תהני מהנסיכה החדשה שלך- מתנה לחג!!

תתפנקי איתה, זו תקופה מושלמת ללדת בה.

מזל טוב!!!

מאוד פוגע. שולחת לך חיבוק ענק.

אם זה היה אני, הייתי כותבת משהו בקבוצה, עוקצני אבל עדין , לא עולה לי כרגע מה, אבל אני מניחה שהייתי בוערת מבפנים והיה לי קשה להמשיך הלאה, אבל אם את מסוגלת להתגבר, תנסי באמת לדון לכף זכות, ולהתרכז בחייך, בשמחה שיש לך בבית, אבל כן, זה לא יפה. בכלל .

חודש.

למה קניתי חדש? הקודם התחיל לעשות בעיות (לדעתי הבעיה נוצרה בגלל ששאבתי איתו כמויות גדולות של מים, מאותו יום הוא התחיל לגמגם).

קניתי את אותו דגם באושר עד, היה זול, הייתי מרוצה. לא ראיתי סיבה להחליף.

את שלי מסרתי, מי שלקח אותו כתב לי שהצליח לתקן. לא ברור איך..

כמה עלה באושר עד? יודעת אם עדיין יש שם אותו?

מחזיק מעמד לשנתיים פלוס מינוס

גמ'ני חושבת לקנות שוב דרימי H14

יש לי שנה וחצי

בשימוש יומיומי

מרוצה מאוד מאוד מאוד!!!!

העלה לי את רמת הניקיון בבית בכמה דרגות

מפסח, מעולה.

מנקה פצצה. נח לתחזוק.

אני ממש מרוצה

נהנת מאד אבל צריך לקחת בחשבון שכל שואב שוטף חייב תחזוק כל הזמן של ריקון המים המלוכלכים וינקיון החלקים כדי שלא יסריח.

מרוצים מאד. (בעיקר מהאופציה של הקיטור)

מתוך כמה וכמה אחים, אני כמעט היחידה ששומרת שבת/ חג, אוכלת ירק ובשר מהדרין, לא נוסעת בשבת. מלבדי יש אחות קטנה יותר ששומרת שבת וחג ב"ה אבל לא מקפידה על הכל כמוני

הייתי רוצה שיזמינו אותי יותר

אז נכון הילדים שלי לא יבואו להצגה בשבת ולא אקנה איתכן כרטיס לפסטיגל/ אטוס איתכן לחול/ ארד איתכן לאילת

אבל אם יש למשל ערב אחד בסוכות שאתן מזמינות את כולם אליכן לעל האש - אשמח לקבל גם הזמנה.או לחילופין ערב ספינג' בחנוכה. קמח מנופה עולה רק כמה שקלים יותר לא משו שאחיות שלי לא יכולות להרשות לעצמן ב"ה.

כמעט ואין סופרים שלא מוכרים בשר מהדרין. ויותר מזה - אני מוכנה להביא את שלי. העיקר לשבת יחד

אפשר גם להזמין פיצה מבחינתי, לא כזה משנה

לדעתי החסם הוא לא כסף אצלנו, אבל אני לא אפתור לאנשים אחרים את התסביכים שלהם מולי.

אני כן מרגישה נטל לפעמים בקטע הזה כי לא מוזמנת באמת. וגם כשאני הזמנתי לא הגיעו

🤷

בסוף יש גבול עד כמה ארדוף אחרי זה. ב"ה המשפחה של בעלי מהווה תחליף. זה לא אותו דבר אבל ב"ה זה יותר טוב מכלום והם משפחה מדהימה

אני לא לוקחת את זה קשה. זה מציק לי לפעמים אבל מתעסקת בחיים שלי, וגם לא רואה סיבה לפתוח את זה כי אני לא מזמינה את עצמי לאף מקום

לעצמי אומרת - אני ממשיכה להזמין כדי לשמור על הדלת פתוחה ושתהיה אפשרות גם אם לא מגיעים.

לא מזמינה את מי שמבקש שאקנה רק עוף בהכשר הזה והזה או ירקות כאלה וכאלה.

מי שלא מספיק כשר לו אצלי מוזמן להגיע עם האוכל או לא להגיע...

אני מאוד רגישה לנושא הזה ומאוד נפגעת כשהם מתחילים את בלאגן ההכשרים

המטרה היא להיפגש, לא לדרוך לך על האגו (מבחינתי כאילו כן,?)

יש לי את הקווים האדומים שלי ואני לא אומרת שזה לא נחשב כשר אלא שאני אוכלת רק כשרות x ומוכנה להביא איתי אם צריך

אבל במקרה שלי גם זה לא עזר😅

עלה לי בהזמנה - אז שיעלה

כל אחד ומה שחשוב לו

1- כן, בטח שהייתי נעלבת. בעיקר אם יש רק 3 אחים והם יחד ואני בחוץ. אבל לא כל פעם חייבים להזמין את כולם.

2. כן. משפחה זה דבר שצריך להתאמץ עליו, זה לא בא בקלות, כל אחד עם השריטות שלו. צריך הרבה קלילות, לא לקחת כל דבר ללב, לזרום, לשחרר כספים ולא להתקמצן ואם להתחשבן, אני מאמינה שבסוף הכל חוזר בחזרה. יש לנו במשפחה מישהו שמקפיד על הכשרים ברמה מאוד גבוהה וזה מאוד מעיק כי אין בסביבה שלנו בכלל סופרים כאלה , אבל זה לא מונע מלהיפגש. מוצאים דרכים יצירתיות.

וזה קצת מבאס. אני מנחמת את יצמי שכנראה יודעים שאני לרוב לא אוכל להגיע. אבל הייתי שמחה שיזמינו. אולי לפעמים כן יסתדר?

אבל אני האחות שיותר מזמינה ובעלי האח שפחות מזמינים.

לגבי הזמנה - אני משתדלת לפחות מידי פעם לידע את האח שפחות משתתף. ברוב מוחלט של המקרים הוא לא מגיע. כשהוא מארגן משהו כולנו משתדלים להגיע.

כשאחים של בעלי נפגשים - בדרך כלל אנחנו שומעים על זה בדיעבד. יש דברים שהיינו שמחים להיות מוזמנים אליהם. אבל אנחנו לא נעלבים כי אנחנו יודעים שזה נובע מהשוני באופי ובזרימה.

יש מספיק מפגשים בשני הצדדים שכולם מוזמנים אליהם

הבדלי מנטליות, גילאים, סטטוס משפחתי ולקינוח גם כשרויות.

אז המפגשים די נדירים, וקורים אצל סבא וסבתא בעיקר, וכשאני רואה כמה נחמד לילדים יחד זה חבל לי שזה נדיר, מצד שני יודעת שאחים שלי יעשו הכל בשבילי וכנל אני בשבילם למרות שאנחנו חלוקים בכמה עקרונות מרכזיים, אני מעריכה את מסירות הנפש שלהם.

חושבת על הבנות שלי

איך אני מתאמצת על היחד שלהן והן רק בתחילת חייהן

איזה דיכאון אם הן יתרחקו

אם הן לא ירצה לקנות את ההכשר המועדף (כמשל) אחת לשנייה

אין לי מושג איך ההורים שלי עשו את זה - אבל אנחנו הרבה אחים יחסית, על כל הרצף הדתי והלא דתי, ובכל זאת נפגשים די הרבה ואוהבים ומכבדים זה את זה. (יש תאקלים, כן? אבל בסך הכללי אין כאסחים גמורים)

אנחנו אגב אלה עם ההכשרים המהודרים, וגם עם הרבה ילדים, אז יוצא שאנחנו פחות מגיעים למפגשים משפחתיים ספונטניים (בעיקר בגלל כמות הילדים ב"ה). אבל זה בסדר לנו...

ברור שמזמינים, אם מגיע, נהדר!! נצטופף בשמחה בשביל שהמפגש המורחב יצא לפועל,

אם לא יגיע, באסה אבל נשארנו באותה סיטואציה כמו שלא מזמינים.

הייתי מנסה למצוא הזדמנויות ביום חול למפגשים יזומים בסגנון שמתאים לו גם אם שני האחים האחרים פחות מתחברים.

האמת לא הבנתי את הדילמה, אם מדובר באח שלא מתנהג יפה ויש התנגשויות בגלל דברים שהוא עושה או אומר נניח משפיל, אז אוקי יש כאן דילמה, אבל אם זה נתונים אובייקטיביים אין פה שאלה לדעתי.

אני עדיין אזמין את כולם.

מי שבא ברוך הבא ובאהבה.

גם אם אני פחות בקשר איתו.

יש לי אח ואחות שאני בקשר מצוין והדוק איתם.

ואח אחד שבכלל לא.

ואם אני עושה משהו בבית- אז כולם מוזמנים.

(מלבד פעם אחת שזכור לי שהזמנתי רק את ההורים שלי. הרווקים באו איתם. ועוד אח אחד נשוי אבל שגר איתם בבית. 2 האחים הנשואים האחרים- לאחד אני קשורה לשני פחות- לא הוזמנו. פשוט כי הזמנתי רק את ההורים. זה שהגיעו איתם האחרים זה משהו אחר.

זה שקשור אלי הבין. זה שפחות קשור אלי נפגע. לא זוכרת איך פתרנו את זה).

ויותר מזה. בכללי כשאנחנו יוצאים לטיולים או משהו ובאלי איתנו עוד אנשים אני תמיד מזמינה את כולם.

גם כשאחותי ואני יצאנו לאיזו הופעה הזמנתי את גיסות שלי שיבואו. זה שבסוף לא באים זה שלהם🙃 אבל אני תמיד שמחה לשותפים ושותפות. בעיני אין כמו משפחה. גם אם פחות קרובה

יש לי במשפחה אח אחד שיחסית פרום יותר מכולם.

כן לפעמים זה לא נח ולא פשוט, לפעמים מרגיש הם מתנשאים עלינו וכו'.

ועדיין אני תמיד מתעקשת שצריך להזמין אותם כמה שיותר

ולהתחשב אם צריך במה שרגיש וחשוב להם.

משפחה זה לא הולך ברגל, צריך להתאמץ על הקשרים בין אחד לשני ככל שאפשר.

אם הייתי מרגישה שמדירים אותי לא הייתי יוזמת יותר מידי.

הבריאות הנפשית שלי יותר חשובה. ואם שוב ושוב הייתי נפגעת ומרגישה שלא רוצים אותי. אז לא.

לא אענה אחת אחת כדי לא להכביד על השרשור.

מעניין שהזווית המרכזית שעלתה כאן זה הבדלי כשרויות, את זה אני מכירה מהצד שלי במשפחה ובמיוחד וזה אכן מקשה קצת, אבל באמת מתייחסים לזה כאל קושי טכני וממש לא נמנעים ממפגשים בכלל זה.

מהצד של בעלי, אנחנו המשפחה שלא מזמינים, ואף שהתרגלתי, ואף שאכן יש סיבות אובייקטיביות (הילדים שלהם ממש צמודים והם חבורה כזו, הילדים שלנו צעירים ולא משתלבים, ויש עוד), זה עדיין קצת מעליב שבעלי כותב לאחים לברר איפה אבא שלהם יהיה בחג ומי יזמין אותו, ומגלה שהם שוב חוגגים יחד. בעקרון, גם אם היו מזמינים לא היינו באים ליומיים שלמים. אבל לא יודעת מה אכפת להם להזמין. האם חוששים שנבוא או שדווקא בגלל שהרבה פעמים אנחנו לא באים אז לא מזמינים. כשאנחנו מזמינים אנחנו כן מזמינים את כולם ואומרים שיהיה צפוף... יש אח שמניחים מראש שלא יגיע והוא באמת לא מגיע... אבל מזמינים.

כל פעם נראה לי שהתרגלתי וכל פעם מגלה שנעלבתי מחדש.

במיוחד שזה משהו שחוזר על עצמו..

אבל בסוף להזמין ליומיים חג זה מאוד מאתגר, דורש, וצריך גם מספיק מקום לשינה וכו'

זה שונה לדעתי ממפגש משפחתי או סתם יציאה יחד בחופש.

אצלנו זה פחות אחים, זה יותר הורים שבוחרים להזמין הרבה אחים מסוימים ולא אותנו למשל.

אומנם הם יותר קרובים וקלים לאירוח (יש אצלנו כמה אלרגיות) עדיין זה מבאס ופוגע כשכולם נפגשים בחגים ואנחנו אולי מתישהו נפגוש אותם.

חושבת שאם זה לא היה מצד ההורים, אלא מצד האחים, הייתי פחות נפגעת, בפרט אם יש להם משהו משותף שלי אין איתם (כמו רמת דת כלשהי, גילאי ילדים זהים, נגיד אם הם היו נוסעים לבריכה מעורבת ואני כדתיה לא אגיע זה ברור, לא אפגע אם לא הזמינו אותי. או שאם הם יצאו לפעילות שווה במוזיאון ולי אין ילדים בגיל שזה מעניין אותם- לא הייתי נפגעת.

אוהבת את האחיות שלי, באמת אבל לשתיהן יש מעט ילדים באותם גילאים והן פחות עמוסות ממני...

בהחלט מבאס אותי לא פעם לראות אותן רק הן נפגשות או יותר מבאס שהן נפגשות ביחד עם ההורים שלי וכמובן כולם יוצאים ביחד לבית קפה או מפגש כיף אחר.

אני כבר לא נעלבת, עברתי את השלב יודעת שאוהבים אותי למרות שלא מזמינים ועדיין יש לי צביטה בלב

לא מניסיון אבל נראה מגניב

ואז היה נהיית שטוחה כזאת.

ל יד 2, יותר משתלם אילת ואז גם יש לך אחריות ל4 שנים

בכל מקרה לחברה יש את הספורט ליין הדגם שמתקפל עם האמבטיה ולטעמי הבוגבו יותר יציבה ונוחה

מוסיפה שיש מצב שהספורטליין מתקפלת יותר קטן, אולי שווה לבדוק את זה

אבל קחי בחשבון שזה לא כ"כ קומפקטי. בטויוטה ורסו למשל זה לא נכנס.

מה שכן, אחד הדגמים שלהם נחשב מותאם לטיסות, אז אולי הוא כן ייכנס לבגאז' קטן. כדאי ללכת לחנות ולבקש לבדוק.

לק"י

וגם ככה הוא יצטרך להסתגל למטפלת חדשה, אז נראה לי שלהתחיל כשהעניינים מתייצבים זה רעיון טוב.

קשה כל הבלגן הזה....

כשהוא הלך קצת ואז שוב

לק"י

אם היית אומרת שהוא מתחיל להסתגל, אז אולי באמת חבל להפסיק לגמרי לשלוח.

אבל אם את מרגישה שהוא עוד לא הסתגל לכלום, אז לא חושבת שזה משנה אם יישאר עכשיו או יתחיל מחדש אחרי החגים.

ילדים צריכים דמות בטוחה להיקשר אליה.

כל עוד זה לא המצב אין עניין שיתרגל ללכת לשם יום יום ולחוות חוסר ביטחון.

שהוא מכיר את המקום?

נניח היום הייתי איתו שם 20 דק וכשהוא היה רגוע השארתי אותו ליד אחת המטפלות והלכתי

תינוק צריך דמות היקשרות כדי להרגיש בטוח.

להכיר את המקום זה נחמד אבל לא שווה את מחיר הזמן שהוא נמצא שם כשיש כאוס וחוסר יציבות של הצוות.

מידי יום, אפילו לימים קצרים יותר

ושולחת כשיש צוות קבוע ויש סדר

גם ככה בחגים הוא יצא משגרה ויצטרך הסתגלות מחודשת

יש אפשרות אבל זה קצת מורכב, לקחת אותו לעבודה איתי וכו

בנתיים כל אמא שיכולה מגיעה באמצע היום להציץ ולראות מה קורה

ואני שולחת ומחזירה עדיין אחרי שעתיים

מעניין שכולכן אמרתן להשאיר בבית

לק"י

אם היית אומרת שזה בעייתי לך, לא הייתי ממליצה להשאיר.

ואני יכולה לנסות לאלתר

אם זה אומר לקחת ךעבודה זה אחרת

.אלא אם הןא זורם איתך שם..

ויפה שיש אפשרות כזאת בכלל

אז לשים לזמן קצר זה גם עדיף מיום שלם במצב הזה

אני לוקחת לכל המאוחר ב11:30

ליד העבודה שלי מ9 עד 1, ואז הוא ישן בעגלה לידי עוד שעתיים, ראיתי שהבלאגן במעון עשה לו ממש רע.

(בסוף בכלל הוצאתי אותו באמצע שנה והעברתי למשפחתון פרטי)

מעל הבית שלי

כי היכ נראלי שמעון מתאים

אני מתחרטת ברמות קשות זה ממש מצער אותי.

יורד לי 4,000 שח על המעון

אוף, אבל זה גם מה'

מקווה שזה יסתדר מהר ויהיה לו שנה נפלאה במעון

אני ממש משתדלת להתחזק באמונה

כי זה משפחתון שממש מתאים לי מכל הבחינות

ואמרתי לה לא תודה הוא כבר רשום למעון 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

אם כן הייתי מעבירה אליה

למרות הכסף שיירד על החודש הזה, כפרת עוונות.

אפשר לבטל רישום למעון

לק"י

שהיו במעון או במשפחתון.

כל עוד מקבלים מענה מתאים לגיל.

לא פנוי

לקחת לעבודה, ממש לא בטוח שיותר טוב. זאת סביבה שלא מותאמת לילדים בכלל, והוא בטח ירצה לחקור הכל ותצטרכי כל הזמן לעצור אותו. והוא יהיה משועמם ובלי תשומת לב כשאת עובדת. במיוחד אם נראה שרגוע במעון.

והיה נראה רגוע ובשליטה ממש

אשאיר אותו שם שעתיים בערך

תרשי לעצמך לשבת בברית כמה שאפשר, ואל תרגישי צורך לארח אף אחד. אולי אפילו מיד אחרי הברית תמצאי חדר פרטי שבו את יכולה להיות לבד עם התינוק, ומקסימום עם חברה טובה או אמא שיתמכו בך.

בשעה טובה ובקלות!

למה להיות לבד?

הזמנו משפחה קרובה (וגם בגלל הזמן יצא מצומצם יחסית) ואוהבת ומעט חברים הכי קרובים.

היה מאוד משמח להרגיש את ההתרגשות ואהבה. זה לא אירוע ארוך. כמובן לא צריך לרוץ בין האנשים או לעמוד שעות. באו אלי, בברית עצמה כן עמדתי אבל כמובן אפשר לשבת אם צריך.

לקחת כדור משכך כאבים לפני ולהיות בקשב לגוף.

למזלי לא חוויתי ברית שבוע אחרי קיסרי, אבל יכולה לדמיין איך זה...

מהותית מאשר אחרי לידה רגילה. ב''ה אחרי שבוע כבר אפשר לזוז ברמה מספקת לברית אם אין סיבוכים, עם קשב לכוחות שאין מהם הרבה, ועם משככים כשצריך.

יש את הנשים ששבוע אחרי לידה מדלגות להן. אבל הרוב עדיין בכל מקרה לא במצב. לא חושבת שמישהו מצפה מיולדת, רגילה או קיסרית, להתרוצץ בברית.

ומצד שני, לא נראה לי נכון לתכנן מראש להתבודד...

לתאומים הברית נדחתה?

אז הרגשתי כבר הרבה יותר טוב...

וטוב, אוחי אני כותבת מהחוויה שלי לבד, שאחרי לידות אבל בעיקר אחרי קיסרי רציתי שייתנו לי כמה שיותר מנוחה ושקט, ובטח שלא להתלבש יפה עכשיו ולהתחיל להסתובב...

אולי באמת אחרות חוות את זה אחרת.

אז לוקחת את המילים שלי בחזרה

(תשובה גם ל @יעל מהדרום )

לק"י

שפותחת השרשור תחשוב מה מתאים לה.

אני דוקא נהניתי בברית לפגוש אנשים..

העניין האישי שלך ופחות הקיסרי.

כמובן לא השתוקקתי אחרי הקיסרי לצאת בכל יום. אבל לגמרי הייתי במקום של לגייס כוחות לברית עצמה וגם לראות את האנשים שבאו לשמוח ולהודות איתי על הלידה והתינוק, ואח''כ לחזור לנוח.

ולא ילדתי רגיל אף פעם אבל נראה לי שזה אירוע שכן מאתגר פיזית ורגשית כל יולדת...

וכמובן לא להתרוצץ זו המלצה מעולה

לק"י

לשבת כדאי בכל מקרה.

ולגבי חדר לבד, ממליצה שיהיה מקום נוח להאכיל בשקט אם צריך. מעבר לזה, לא רואה סיבה להתבודד.

(למה בעצם זה נראה לך נצרך?)

לברר מראש על מוהל,

אבל לסגור איתו כמה שיותר מהר אחרי הלידה.

אפשר לעשות סיכום של מספר מוזמנים ולהתארגן בהתאם לגבי אולם ןקייטרינג וגםלגבי אולם וקייטרינג חלופיים למקרה שתפוס.

בגדים לבנות,

מזכרות לאורחים אין צורך אבל זה משהו שכן אפשר לארגן חודשים מראש.

אישית סגרתי מראש מוהל קייטרינג ואולם.

אבל זה היה גם בזמן מעניין מבחינת לוח השנה אז אולי סתם ברגיל פחות לחוץ. כי זה כן הרגיש מעט מוזר, אבל העדפתי כמו בכל ההכנות וקניות ללידות להתמקד באמונה שבע''ה יהיה בסדר וחלילה חלילה אם צריך אז מבטלים.

אותי זה מאוד הרגיע. וחלק מהיתרונות שזכותנו הקיסרית להנות מהם...

לא זוכרת לומר לך מתי בדיוק, זה כן היה לקראת הסוף ולא חודשים מראש...

בנוסף, שזה לא שונה מאשר אם זו לידה רגילה, התארגנתי מראש על בגדים, חד''פ (תלוי בקייטרינג מה צריך), מפות אלבד, בנות משפחה דאגו לבלונים לשולחנות.

איזה אופי אירוע הוא רוצה לעשות

האם באולם בי"כ או אולם ממש עם קייטרינג.

האם רוצים נגן/ צלם

האם רוצים עמדת צילום ועיצוב

כל זה זה עלויות.

תתכננו מה עושים אם ברית בשישי (אולי תעדיפו קונספט אחר)

ומה אם ברית בשבת.

תכתבו על דף את ההעדפות שלכם, בחודש תשיעי כדאי לקבל הצעות מחיר ולשריין ספקים. (כדאי להכין חלופות בראש עם מספרי טלפון)

אחרי הלידה כשיש כיוון ליום לברית סוגרים עם מי שרציתם. מי שמתנגש לו, פונים לחלופה הבאה.

אצלנו עשינו בבי"כ, הזמנו קייטרינג. המתאמת אירועים ישבה איתנו על הרכבת התפריט והמליצה על כמויות.

הייתה הצעה כתובה מסודרת, אחרי שסגרנו הרבה פינות (משלוח כלי הגשה)

ואחרי הלידה בעלי התקשר לסגור.

בגדים לבעל, לתינוק ולאחיות. יש דברים שאפשר מגמחים וכדאי להכיר לפני (בגדים לתינוק, כרית, לוודא שיש כסא אליהו)

לחשוב על כיוונים לשם 😃

כדאי לדסקס על סנדק, יש משפחות שזה רגיש אצלם ולא כדאי לריב עם הבעל או ההורים שלכם אחרי הלידה.

מוהל אני רציתי לדעת מראש על מי אנחנו חושבים כדי לברר לפני, ב"ה שאכן היה פנוי.

בגדים בשבילך זה טריקי כי אחרי כל לידה הגוף מתנהג אחרת,

אבל יש בגדים יפים שיכולים להתאים למגוון צורות וגדלים של הגוף. לא לשכוח שיתאים להנקה גם.

אני קניתי שתי שמלות לסוף ההריון, אחת התאימה לברית. היה ממש כיף להסתובב עם בגד חגיגי ומחמיא יחסית.

אם את בקטע של איפור/ לק גל אז לבקש הצעות מחיר ופרטים מראש.

אם מביאים אוכל ללא כלים וכלי הגשה אז אפשר לקנות את כל החד"פ וכלי ההגשה מראש.

אבל אהבתי את הפירוט לפרטים עד הכרית והכיבודים. זה נכון...

לפני הברית זה היה נראה לי הר בלתי עביר, רציתי לא להגיע לברית.

במיוחד שזו גם היתה לידה ראשונה עם כל הטלטלות שלה והסיבוכים של ההנקה וכו' וכו'.

בסוף הגעתי לברית כמו גדולה,

התאפרתי מהמם התלבשתי יפה וזה עשה לי ממש ממש טוב.

מהברית היה שיפור סופר משמעותי בהחלמה שלי.

המלצות שלי ליום של הברית:

להתחיל להתארגן כמה שיותר מוקדם.

אם יש מישהי שיכולה לבוא לעזור לך לארגן את הילדות ואת התינוק זה מעולה.

שחררי מעצמך את העול הזה.

כל העיסוקים הטכניים בברית לא קשור אלייך. למשל חד פעמי, אוכל, מפות, ערכה לברית.

כלום כלום לא קשור אלייך.

עדיף קיטרינג שיביא הכל מקצה לקצה.

מה שחסר שבעלך יטפל.

אפשר להתכונן לפני הלידה לעשות רשימה וכו', אחרי הלידה אל תתעסקי בזה, שאפילו לא יהיה לך עול, תגיעי לברית כמו אורחת.

קודם כל מזל טוב ובריאות!!!

כדאי לסגור על מוהל מוסמך ומיומן עם ניסיון

לגשש לגבי מקומות לעריכת הברית

אם את אוהבת שליטה ממש אז להכין את כל מה שהמוהל צריך ,שזה בדרך כלל משחה מיוחדת לריפוי הברית, חיתולים,טיטולים

כדאי לקנות בקבוקים, בגדים,

ובעיקר לנשום ולהינות מהזמן הזה שהוא קטנציקקקק

שיהיה במזל ....!

לגבי הקיסרי לא יודעת להגיד על עצמי

אבל נראה לי שכדאי לא לעשות משהו ענק עם מלא מוזמנים שאת צריכה להתחיל לעמוד מלא ולהצטלם וללכת הרבה... גם בלי קיסרי זה קשוח אז קיסרי ...

הייתי עושה משהו קטן רק למשפחה הקרובה אבא אמא ,זבא וסבתא ,אחים משני הצדדים וזהו...

לק"י

לפחות משחות שונות. אם בכלל צריך.

לא כל כך הכנתי מראש אבל ביררתי מראש,

תקציב

מה האופציות של קייטרינג בתקציב

מיקום

שבת/יום חול, בוקר /צהריים

איפה ומי קונה חדפ

מי יכול לעזור לערוך (שכנים/נערים).

אספנו המלצות על מוהלים