אותי זה הצחיק (בוחק)

פורום צעירים מעל עשרים

בהנהלת: נפשי תערוג , ט' , פשוט אני..

מכתב פתיחה

אותי זה הצחיק

בן של מלך

ב"ה

http://www.02ws.co.il/

מי יכול להעלות צילום מסך של המזג אוויר?

תיקנו את זה..בן של מלך

ב"ה

מקודם היה כתוב 1800C - עומס חום קיצוני

אני מחכה ל"קור כלבים" שלהם.מישי' מאפושו'אחרונה

כמה השתעשנו עם האתר הזה בשרות

דעתכם על הקושיות שמקשים על סיפור המטוסמבקש אמונה

כמו איך בכלל הצליחו להגיע לתא הטייס עם הכוח G שאמור להיות בצלילה של המטוס

או למה לא רואים דברים עפים, ומזוודות נופלות מהמדפים וכו'

(אני לא בקיא בדברים האלה, אז אין לי מושג)

'כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְNachman Wilhelm

"התקופה הנוכחית נושאת מאפיינים המזכירים את נבואת מיכה, 'כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת', ומזמינה בחינה מעמיקה של ההקבלה ההיסטורית הזו."

מעבר לחומר: גילוי הניצוץ האלוקי כציר הגאולה התודעתי

במרכז התודעה היהודית עומדת האמונה כי הגאולה תלויה בחשיפת הנקודה הנשמתית שבכל אדם. דמות המשיח מייצגת דביקות עילאית בבורא, המעוררת את הניצוץ האלוקי בכל יהודי ומחברת אותו לשורשי נשמתו.

תהליך זה מקרב את מימוש נבואת ישעיהו: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב', ב-ג).

התגלות המשיח תביא לשלום עולמי וליציבות: "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (שם, ד).

באור הניצוץ האלוקי, יתברר כי רדיפת החומריות הייתה רק "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א', ב), והמציאות תזדכך לרוחניות צרופה.

כפי שסיכם הרמב"ם (הלכות מלכים י"ב): "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". העולם יתאחד סביב ההכרה באחדות הבורא, כנאמר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו י"א, ט).

מה הייתם עושים אם היה לכם עוד שנה אחת בלבד עם סבא?יהוקפץ

מה לעשות כשאני יודע שנשארה לי עוד שנה אחת בלבד עם סבא?

אהלן,

קשה לשאול דבר שכזה.

זאת שאלה סופר רצינית- כי קל לומר בדיעבד אחרי שמשהו נפטר "חבל שלא הייתי איתו כל רגע מהחיים"..

אבל עכשיו כשאני במבט קדימה על העתיד

- אני לא חושב שזה נכון ובריא לעצור את כל שאר עיסקי חיי בשנה הקרובה -

עם כל הצער והפחד ממה שעתיד לקרוא (אפילו אם אתחרט עלך זה בדיעבד),

לכן אבקש עזרה במציאת הדרכים האיכותיות לזמן שנשאר לנו ביחד.

אשמח לתשובות מהחיים עם פירוט מהלב כיצד כיצד עשות את זה בצורה אמתית, לדוג': "לשבת לשיחה כל שבוע - ותקפידו להסתכל אחד לשני בעיניים, כך היה לי ולאמא שלי בשנה האחרונה שלה" וכדומה.

אבל מוזמנים להשתפך..

מתחנן לתשובות

..קפיץ

סבא שלי נפטר לפני שבועיים, אז בדיוק יודעת לספר איך זה מרגיש "אחרי".

לפני שלוש שנים, הייתה תקופה שהוא רצה שאני אגיע להיות איתו כל שבוע, ואמרתי שכן, אבל המציאות, החיים, והעובדה שלא ממש רציתי - זה לא קרה.

האם אני מתחרטת על זה? שאלה מורכבת.

בסוף אני מסכימה שאי אפשר לעצור את החיים, ואי אפשר לתכנן את הדברים לפי מה שיכול לקרות.

(ספציפית אצלנו יש משהו שכמעט קרה, וכואב מאוד שהוא לא, אבל זה לא שיכולנו לדעת)

מה כן לעשות: לקבוע זמן קבוע להגיע, להקשיב לסיפורים שלו, ואם אתה רוצה שזה ישאר - אז לצלם.

לשאול אותו את כל מה שלא יהיה אפשר לשאול אחר כך

מה שכן מתחרטת על שלא עשיתי - אבל ספציפי יחסית לסיטואציה אצלנו - לנסות להגיע יותר מפעם בשבוע, לנסות להגיע אליו באמצע שבוע גם אם לא הייתי בבית בשבת, לנסות ללמוד ממנו דברים שהוא אוהב לעשות או שחשובים לו, בעיקר כי זה יהיה נורא משמעותי בשבילו

אני ברוך ה' קבוע מתקשרת לסבתא שלי בכל יוםאשר ברא

בשביל לא להרגיש את מה יכולתי לעשות..

אני יכולה לעשות עכשיו?

אז עושים.

האמת שקשה לי לענות על זהאביעד מילואאחרונה

מעולם לא היו לי סבים. אבל אם אשליך את השאהלה על מה שאני מכיר אני מדמויות אחרות שהן מודל בחיים שלי. אז הייתי קופץ על כל הזדמנות ליצור שיח או לבקר וגם ללמוד איתם ומהם

סקר דעת קהלשפוי

מה אתם מעדיפים, לצאת לטיול עם חברים או עם משפחה? ולמה?

גם וגם, תלוי בסוג ומקום וזמןGini

איך אני אוהב את המתחכמיםשפוי

צריך לבחור רק אחד, העדפה הכוונה אחד על פני האחר, כלומר כשיש לך רק אופציה אחת.

כשמדובר על משהו אתגרי, מסלול, מים, מעיינות - חבריםפ.א.

משפחהנפשי תערוגאחרונה

מה מברכים היום אנשים? שבוע טוב?זיויק

שבוע טוב חורף בריא ושגרה מבורכתרקאני

יפה אבלזיויק

ארוך מדי

תבחר כל פעם אחד מתוךרקאני

שלושתם

חחזיויק

אני עדיין ב"שנה טובה"עַלְמָה

נראה לי הכי יפהזיויק

סתיו שפיר (אברהם אליצור)ברגוע

חחחזיויקאחרונה

האם משהו השתנה בשמחת תורה מאז הטבח?מתוך סקרנות

בשנה הראשונה אחרי הטבח, היו דיונים ארוכים "איך יחגגו שמחת תורה מעכשיו", מעניין אותי אם נשאר משהו מכל זה, והאם יש בתי כנסת שאכן עושים משהו שונה, או שהכול כרגיל?

במקום מגורי החרדי, לצערי אין אפילו הוו"א לשנות משהו "ממה שרגילים", אבל מעניין איך זה במקומות אחרים.

לדעתי קודם כל זה שכל החטופים חזרו הביתהוהוא ישמיענו

שינה קצת. נשאר רק ההקשר ההיסטורי של היום, ומופנית כלפינו הדתיים פחות ביקורת על החגיגות ביום הזה.

עדיין מופנות ולכן זה שינה קצת. אבל גם קצת הוא חשוב

נכון, גם שינוי קטן בטון או בהקשר יכול להיות משמעותaibrainora

נכון, גם שינוי קטן בטון או בהקשר יכול להיות משמעותי, במיוחד כשמדובר בנושא רגיש עם מטען היסטורי וחברתי.

מעניין, אז הכול תגובתי מול ה"ביקורת" שהרבה פעמיםמתוך סקרנות

פוליטית יותר מאשר עניינית?

לדעתי כןוהוא ישמיענו

אתן לך דוגמא -

אתמול ראיתי ברשת חברתית מסוימת שאנשים רבים מתחו ביקורת על כך שהיו חגיגות ביום הטבח. בעיקר שחגגו במתחם הנובה אבל לא רק (דווקא לגבי מתחם הנובה זו ביקורת שאני יכול לקבל). אחד השווה את זה לחגיגות ביום השואה.

כתבתי לו שלידיעתו התאריך הוא ה3.10

(הרי הוא לא באמת מציין את שמחת תורה תשפ"ד אלא את ה7.10. אבל אם אפשר למתוח ביקורת כלפי דתיים למה לא?)

יפה,אני עדיין הייתי רוצה שנציין משהו מבחינה *דתית*מתוך סקרנות

ולא כתגובה לפסטיבל חטופים כזה או אחר

אתה צודק. הוא התייחס בכללי לחגיגות בשמחת תורהוהוא ישמיענו

לכם גם התייחסתי דווקא אליו. אבל הפוסט שם אכן עסק באירוע שהתקיים בנובה

וחגיגת הנובה המחודשת שהיתה שם הפריעה לו גם?נקדימון

במחילה, אלה אנשים טיפשים שזזים לפי החליל של דף המסרים שהם לא מודעים לכך שהם מקריאים אותו.

אנחנו רוקדים בשמחת תורה ושמחים בפורים ושמחים בסוכות ומדליקים בחנוכה (אגב, האם הפסטיבל בחנוכה זה בסדר למרות שבתאריכים האלה היתה השואה?) אפילו שהשואה באירופה הייתה 5 שנים וכל אחד מהחגים בלוח השנה קרה בה. החג מבטא משהו נצחי, והטבח - כל טבח או אסון - הוא זמני ונקודתי ביחס לנצח. ולכן לא מבטלים את הנצח מפני הזמני, אך מזכירים את הזמני גם בתוך הנצח. אצלנו הקפה שישית הפכה להקפת זיכרון, ספציפית (גם לצערנו יש לנו נופל מהקהילה שההקפה לזכרו).

לכן תיקנו לומר יזכור ואל מלא רחמים; לכן תיקנו אב הרחמים.

אהבתי את דבריך על החגים והנצחארץ השוקולד

אשריך. דברים מאירים ונכוחיםוהוא ישמיענואחרונה

יום משמעותי יותר להרבה אנשיםזיויק

מעניין, מאיזו בחינה משמעותי? אני מרגיש שיש קצת עצבמתוך סקרנות

שלא מתאים לצורה בה הורגלנו לחגוג אותו...

בבית כנסת שאני מכירארץ השוקולד

עשו הקפה אחת המוקדשת להודיה והקפה עם תפילה להצלחת חיילינו וביזכור בשמחת תורה מוסיפים כקהילה משהו לזכר ההרוגים בטבח

מענייןמתוך סקרנות

אצלנו יש הקפה מיוחדתרינת 24

ששרים בה רק שירים רגועים/עצובים ולפניה אומרים כמה מילים על זה שהשמחה מהולה בעצב, בזיכרון וכו'

יפהמתוך סקרנות